יו"ר: אדר אניסמן
אחד הגבולות הקשיחים ביותר בחברה הישראלית עומד בין החברה החרדית לחברה הלא-חרדית. לאחר קום המדינה, כאשר צעירים רבים החליטו לעזוב את החברה החרדית, הקימה חברה זו חומות גבוהות של התבדלות והסתגרות בשכונות מגורים וערים נפרדות, בהקמת מערכת חינוך ייחודית, ועל ידי פיקוח חברתי נוקשה. כתוצאה מכך, הבחירה לצאת מגבולות החברה החרדית הינה תהליך אישי של הגירה פנימית בחברה הישראלית, המונע מתוך רצון בהגשמה אישית של כל אחד מהיוצאים והיוצאות, ומלווה באתגרים רבים.
אך עם זאת, התהליך הוא גם תנועה חברתית, של מעבר בין עולמות המושפע מהדיאלוג המתמיד בין החברה החרדית לחברה הישראלית. שיעורי היציאה וההצטרפות לחברה החרדית יורדים ועולים כתגובה למגמות בחברה הישראלית ובחברה החרדית.
בשנים האחרונות, עם חילופי הדורות ואובדן מנהיגות "הרבנים הגדולים" מחד, וכניסת האינטרנט מאידך, אנחנו עדים להשפעות נרחבות המאיימות על גבולותיה: יצירת תרבות צריכה חרדית חדשה וחדירת מושגים הנוגעים להגשמה עצמית, זוגיות, ומיניות. הכרסום בחומות החברה החרדית והתפתחותה של תרבות נוער חרדית המושפעת מתרבות הנוער הישראלית מחד, והעלייה בשיעור היציאה מאידך, יוצרים תנועה חברתית של פרטים, שכל אחד מהם בוחר לחצות את גבולות החברה החרדית ולהשתלב בחברה הישראלית מסיבות ונסיבות אישיות, להיות מושפעים ממנה ולהשפיע עליה בו-זמנית.
המושב הנוכחי מביא שלוש פנים של היציאה העכשווית, במתודולוגיות שונות ובמיקוד שונה. המחקרים המוצגים משתמשים בשיטות איכותניות, כמותיות, ובניתוח של סקרי למ"ס ארוכי טווח ובוחנים את השאלות העומדות בבסיס השינויים בחברה החרדית ואיתם ההחלטה לצאת ממנה, ואת ההשפעות של חציית גבולות זו גם בהמשך החיים, במפגש של היוצאים והיוצאות עם החברה הישראלית ורכישת הכלים והסוכנות (agency) להתמודדות איתה ולהשתלבות בה.
|
תמונה
|
ד"ר אדר אניסמן היא חוקרת בתחומי החינוך והחברה ומנהלת מחלקת המחקר של ארגון "יוצאים לשינוי". הארגון הוקם בשנת 2012 על ידי יוצאי החברה החרדית במטרה לשנות מדיניות ושיח על היוצאים ועל תנועת היציאה. מחלקת המחקר בארגון המתמקדת בחקר יוצאי החברה החרדית ותנועת היציאה במגוון תחומי מחקר ומתודולוגיות. |
היציאה החדשה מהחברה החרדית| נרי הורוביץ
היציאה בשאלה של צעירים חרדים בעשור האחרון מקפלת בתוכה אתגר מתודולוגי מורכב הנובע מצורך לעסוק במופע חברתי בתנאים פוליטיים, חברתיים וכלכליים דינמיים. אירועים פנים חרדיים כמו ההתנהלות של מנהיגי הקהילה במהלך מגפת הקורונה, פרשת ולדר והאסון במירון עשויים היו לסמן מפנה או ערעור על ערכים, השקפה ואורחות חיים. אל האירועים הדרמטיים הצטרפה השפעה של תהליכים ארוכי טווח של שינוי אורחות חיים, צריכה, תרפויטיזציה במוסדות חברתיים, ושימוש גובר בטכנולוגיות חדשות במשק הבית.
החברה החרדית מתקיימת בתוך סביבה כלל ישראלית אשר חוותה טלטלות וקיטוב גובר סביב הרפורמה\מהפיכה משפטית ואירועי ה-7.10. האירועים הללו מסמנים שבר בהקשרים רבים ובתוכם סדר יום הנוגע ישירות לחרדים בנושאים רגישים של חינוך, רווחה ושירות צבאי אשר מעוגנים בהסכמים מראשית שנות המדינה.
בתנאים אלו ניתן היה לצפות, על רקע היציאה בשאלה ההיסטורית, לשינוי בהיקף ובדפוס היציאה. המחקר הנוכחי, שנערך בכלים כמותיים ואיכותניים, חשף השפעה פחותה של אירועים דרמטיים בחברה החרדית פנימה ובהקשר הלאומי, כולל המלחמה, אולם חשף השפעה גדולה, מכפי שניתן היה לשער, לתהליכי שינוי ארוכי טווח. השינויים הללו בהקשר של משפחה ומוסדות חינוך הוליד גרסה חרדית משתנה, יתכן חדשה, של תרבות נוער חרדית עצמאית ממוסדות החינוך וייחודית לקבוצת השווים.
בראיונות עם יוצאים והוריהם, מחנכים ואנשי מקצוע, משתקפת המגמה החדשה ביציאה כבחירה רכה יותר ופחות טראומטית ובהכלה הגוברת מצד חלק מן ההורים ומוסדות החינוך. מושג ההתבגרות במונחי adolescence אשר הוכחש או נדחק הפך סוגיה חינוכית וגם רקע ליציאה בשאלה ושינוי ערכים.
|
תמונה
|
ד"ר נרי הורוביץ הוא סוציולוג, ראש חברת אגורא מדיניות, וחוקר החברה החרדית. ד"ר הורוביץ מייעץ לממשלה ולצה"ל בנושאי החינוך החרדי, גיוס חרדים, ותעסוקת חרדים. |
מיניות של יוצאים מהחברה החרדית | מיכל פרינס
שאלות של מיניות וגוף נמצאות ברקע היציאה מהחברה החרדית, במעבר מחיים בחברה החרדית לחיים בחברה הכללית. לעיתים הנושא עולה כטריגר עצמו ליציאה, ולעיתים כחוויית רקע למעבר בין מגזרים. לאור החינוך הנוקשה אודות מיניות וגוף בחברה החרדית חייבות להישאל השאלות הבאות: באיזה אופנים נחווית המיניות בתהליך היציאה בשאלה? עם איזה ידע מגיעים יוצאי החברה החרדית אל תוך החברה הכללית ומה הן הציפיות ממנה? מה קורה בשלבי היציאה, מאיפה היוצאים אוספים מידע ומה טיבו של מידע זה? האם נשמרת המוגנות של היוצאים ולאלו סכנות הם חשופים? אלו קודים הופנמו ובאים לידי ביטוי באופן מודע ולא מודע? והאם החוויות המיניות, בשנים הראשונות שלאחר היציאה בשאלה, תורמות או פוגמות בתחושת השלומות והביטחון האישי של היוצאים?
מחקר זה נשען על שיטת המחקר האיכותנית המבקשת להציב את ההתנסויות של המרואיינים במרכז המחקר ולתת מקום למיקומם המורכב, ומבוסס על ניתוח תימות המאתר, משיים ומאפיין חזרות בחומר הגולמי, ומגיע לממד פרשני שכולל שילוב בין נקודת המבט של הנחקרים ושל החוקרת.
למחקר רואיינו 20 מרואיינים. עשרה גברים ועשר נשים יוצאי קהילות שונות מהחברה החרדית. ביניהן: חרדי מודרני, פלג ירושלמי, גור, חב"ד ויוצאי קהילות ספרדיות. המרואיינים הגיעו מטווח רחב של גילאים, זמן שעבר מאז היציאה מהחברה החרדית, וסטטוס דתי כיום.
המחקר מתאר את העדר השיח על מיניות בחברה החרדית, שכתוצאה ממנו היוצאים מוצאים עצמם ללא כלים בסיסיים להתמודדות עם הגוף לאחר היציאה. המפגש עם המיניות החילונית ממוסגר כהנגדה לקודים החרדיים הנוקשים, מה שמוביל לעיתים להבנה שגויה של המיניות החילונית.
מהראיונות עולה תמונה של תהליך חברתי, שאולי נתפס מבחוץ ומבפנים כבלתי נמנע, של מעבר קשה, כואב, פוצע ופוגעני ליוצאים וליוצאות כאחד. הסוכנות המינית (sexual agency) נרכשת עם הזמן, אך תקופת היציאה נצרבת בגוף והשלכותיה נוכחות שנים קדימה. מהמחקר עולה צורך במענה רגשי שבונה את הביטחון העצמי וחניכה או הדרכה להכרות עם השפה והניואנסים הקטנים שבמפגש בין גבר לאישה.
|
תמונה
|
ד"ר מיכל פרינס היא בוגרת תואר ראשון בעבודה סוציאלית ופסיכולוגיה ותואר שני ודוקטורט בתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר אילן. חוקרת מיניות בחברות שמרניות. בשנת 2012 הקימה את מרכז יהל ומאז עוסקת בקידום נושאי המיניות והגוף בחברה הדתית והחרדית. |
מאפיינים ושינויים ביציאה והצטרפות מהחברה החרדית | צביקה דויטש
שיעורי היציאה מהחברה החרדית וההצטרפות אליה משתנים לאורך זמן, משפיעים ומושפעים מהחברה הישראלית. מקום המדינה, עבור בהאצת תהליכי ההסתגרות וההתבדלות בחברה החרדית, ועד לשינויים בתרבות הצריכה הישראלית וכניסת האינטרנט, השינויים בחברה הישראלית מקבלים ביטוי ביציאה מהחברה החרדית וההצטרפות אליה.
המחקר הנוכחי בוחן את שיעורי היציאה וההצטרפות לאורך זמן באמצעות ניתוח הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בעלי רקע חרדי מזוהים על ידי דיווח עצמי על אורח החיים בביתם בגיל 15, וההשתייכות כיום לפי דיווח עצמי על רמת הדתיות. המחקר כולל השוואה לשיטות נוספות לזיהוי רקע חרדי וניתוח מגמות יציאה והצטרפות על ידי נתונים מנהליים (רגב וגורדון, 2021) ועל ידי דיווח על למידה בישיבות בסקר כוח אדם (דויטש, שנפלד ותירוש, 2024).
בשנים האחרונות קיימת מגמת עלייה בשיעור היציאה מהחברה החרדית: כ-14% מכל שנתון חרדי יעזבו את החברה החרדית. במקביל, שיעורם של היוצאים בחברה הלא-חרדית עולה, כתוצאה משני גורמים: העלייה בשיעור היציאה, והגידול הטבעי הגבוה בחברה החרדית. לעומת זאת, שיעור המצטרפים לחברה החרדית מתוך כלל היהודים הלא-חרדים נשאר יציב או יורד קלות, אך שיעורם בתוך כלל החרדים כיום הולך ויורד, בשל ההבדלים בגידול הטבעי בין החברה החרדית לחברה היהודית הלא-חרדית.
עיקר היציאה מהחברה החרדית מתרחשת בגילים צעירים, ומרביתה נעשית עד גיל 25: מרבית היציאה מבוצעת בשל רצון במימוש עצמי וביקורת על הממסד החרדי (הורוביץ, 2018), המאפיינת צעירים. לעומת זאת, ניתן לאפיין את ההצטרפות לחברה החרדית כתהליך של התמסדות. ככזה, ההצטרפות מתרחשת בגילים מבוגרים יותר, ומרבית המצטרפים לחברה החרדית עושים זאת בגילאי 30-35.
דויטש, צ', שנפלד, מ', ותירוש, א'. (27 ביוני, 2024). חרדים בעבר ובהווה: שילוב בתעסוקה של גברים בעלי רקע חרדי [הרצאה בכנס]. הכנס ה-40 של האגודה הישראלית לכלכלה, אוניברסיטת רייכמן, הרצליה.
הורוביץ, נ'. (2018). יציאה בשאלה: סיכון, סיכוי ומדיניות חברתית. ירושלים: יוצאים לשינוי.
רגב, א', וגורדון, ג'. (2021). מגמות ההצטרפות והעזיבה במגזר החרדי. ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה.
|
תמונה
|
צביקה דויטש הוא החוקר הראשי בארגון "יוצאים לשינוי". בעל תואר שני בסטטיסטיקה ותואר שני בכלכלה, אותם השלים לפני יציאתו מהחברה החרדית. הוא מפתח מתודולוגיות וחוקר תעסוקה בכלל ותעסוקה חרדים בפרט. |