יו"ר: יהל קורלנדר
משך עשרות שנים התגאו מושבי הערבה התיכונה בדבקותם באידיאל העבודה העברית, אך החל משנות התשעים עבר האזור תמורה כלכלית שהפכה אותו תלוי לחלוטין בעבודתם של מהגרים זולים ואמינים מצפון-מזרח תאילנד, הידוע גם בשם איסאן. ספרו האתנוגרפי החדש של מתן קמינר, Capitalist Colonial, שם במרכז התמונה את התפקיד המרכזי שמשחקת עבודתם של המהגרים – עבודת כפיים בשכר, אך גם "עבודת פנים" ללא תמורה – בתחזוקה הכלכלית, הפוליטית והתרבותית של החיים בערבה כיום.
בעזרת מסגרת אנליטית המשלבת בין קפיטליזם וקולוניאליזם כשני אופנים משלימים של שליטה גלובלית ומקומית, הספר משבץ את ממצאי התצפית המשתתפת של המחבר כעובד חקלאי במשק מקומי בתוך ההיסטוריה האקולוגית, הכלכלית והפוליטית של שני חבלי ארץ – הערבה ואיסאן. כך נוצרים קישורים מפתיעים בין פרקטיקות של השתלטות אלימה על איזורי ספר, ייצור חקלאי למטרות רווח, ו"אידיאולוגיות האינטראקציה" המסדירות יחסים היררכיים בין-אישיים בחיי היומיום. בעידן של אלימות גואה שאליה נקלעים גם מהגרי העבודה מתאילנד, המוצבים ב"קו המחרשה" שהפך לקו האש, ספרו של קמינר מבקש לגייס את האנתרופולוגיה לפיתוח חזון של דה-קולוניזציה דמוקרטית שבו יש מקום לא רק לשני העמים, אלא אף לדרי הארץ שאינם ערבים או יהודים.
מגיב: מתן קמינר
|
תמונה
|
ד"ר מתן קמינר הוא אנתרופולוג, פעיל פוליטי, ומרצה בבית הספר למנהל עסקים, אוניברסיטת קווין מרי בלונדון. מחקריו פורסמו בכתבי עת רבים, ביניהם American Ethnologist, International Journal of Middle East Studies, Millennium, תיאוריה ביקורת, ועוד. ספרו Capitalist Colonial: Thai Migrant Workers in Israeli Agriculture, יצא לאחרונה בהוצאת סטנפורד. תחומי המחקר הנוכחיים שלו כוללים את תולדות הקפיטליזם בישראל/פלסטין, האקולוגיה הפוליטית של אזורי מדבר, יחסי הגומלין בין ניצול ונישול בהקשרים קולוניאליים, ותנועות אנושיות באגן האוקיינוס ההודי. |
מתדיינים: יהל קורלנדר, רפי גרוסגליק, זוהר שורצברג
|
תמונה
|
ד"ר יהל קורלנדר; סוציולוגית של שווקי עבודה עם התמחות בהגירה. בעשור האחרון אני חוקרת בעיקר את הגירת העבודה לחקלאות בישראל, תוך התמחות באוכלוסית מהגרי העבודה מתאילנד. אני עוסקת גם בסוגיות של שווקי עבודה וקבוצות שוליים כמו הקהילה הלהטבית-קווירית כמו גם היבטים של מגדר בעולם העבודה. כמו כן אני חוקרת קהילות במרחב הכפרי במיוחד עכשיו לאור מצב הקיצון של פינוי ומלחמה. אני מרצה בכירה במכללה האקדמית תל חי, בחוג הרב תחומי – מקבץ סוציולוגיה, בחוג לשירותי אנוש (BA) ובחוג בהתנהגות ארגונית (MA). |
|
תמונה
|
רפי גרוסגליק הוא מרצה, חבר סגל במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ובאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מחקריו עוסקים בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה של אוכל; תזונה וחקלאות; גלובליזציה; צריכה; סביבה וחברה; תזונה-מדע-טכנולוגיה; יחסי אדם-מיקרוב; ותרבות פופולארית. מחקריו פורסמו, בין היתר, ב- EPD: Society and Space; Journal of Consumer Culture; European Journal of Cultural Studies; Food, Culture and Society; Body and Society; American Journal of Cultural Sociology. הוא שימש כעורך אורח של שני גיליונות מיוחדים שעסקו בנושא Food and Power in the Middle-East and the Mediterranean וכעורך-אורח של גיליון מיוחד על סביבה וחברה ב-סוציולוגיה ישראלית. שימש כחבר בצוות המייסד של קהילת צריכה ותרבות (ואף שימש כיו"ר הקהילה), וכן כחבר הצוות המייסד של הקהילה לחקר הסביבה באגודה הסוציולוגית הישראלית. משמש כעת כחבר וועדת ההיגוי בקהילות אלה. ספרו "אוכל אורגני בישראל" ראה אור בשנת 2017 (הוצאת רסלינג) וספרו האחרון - “Globalizing Organic: Nationalism, Neoliberalism, and Alternative Food in Israel” פורסם בשנת 2021 בהוצאת SUNY Press. |
|
תמונה
|
זוהר שורצברג בוגרת תואר ראשון בארכיטקטורה (2006) ותואר שני באדריכלות נוף (2023) בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. במסגרת התזה לתואר השני חקרה גינות של מהגרי חקלאות מתאילנד. עבדה כאדריכלית במשרדי אדריכלות ואדריכלות נוף וכיום מתכננת בוועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה-כפר שמריהו. עוסקת בתפר בין נוף, הגירה, אדריכלות ושימור, מנהלת את קהילת הפייסבוק "הגינות הסודיות של התאילנדים בישראל" וחברה בארגון "סיוע לעובדי חקלאות". |