יו״ר: ערן פישר
שאלת הגבולות והמגבלות האונטולוגיים והאפיסטמולוגיים של הסוציולוגיה המערבית הולכת ומתחדדת לנוכח הווה משברי חריף ומתמשך. הנוכחות החובקת-כל של טכנולוגיות של מדיה דיגיטלית והשפעתן המכרעת על המרחב והארגון החברתיים הן ביטוי מובהק של המשבר הכרוני העכשווי. חיי הרגש והאינטראקציות היומיומיות, המוסדות החברתיים ומכלול המרחבים הציבוריים והפוליטיים משוקעים באמצעי תיווך טכנו-חברתיים ומעוצבים דרכם ועל ידם. מצב עניינים זה כרוך בהתרבות של מציאויות משורגות, המגולמות בממדים הסובייקטיבי, האינטר-סובייקטיבי והמאקרו החברתי. דיגיטליות, קיטוב ואי יציבות פוליטיים כרוניים, עלייתן של מערכות הסבר אלטרנטיביות המאורגנות לא אחת סביב זיקות זהותיות, לצד סיכונים סביבתיים ואקלימיים מעוררים מחדש שאלות יסוד סוציולוגיות ביחס לתנאי כינון הסובייקטיביות העכשווית והמשמעויות החברתיות והפוליטיות ארוכות הטווח שלהם.
מושב זה מבקש לברר האם ארגז הכלים האנליטי והמתודולוגי של הסוציולוגיה מתאים ומספיק להבנת המציאויות החברתיות המקבילות, המרובדות והמסוכסכות של המצב העכשווי? האם הרפרטואר הסוציולוגי הקיים מאפשר לנו להבין ולפרש את אירועי ההווה שמשנים ואף מפוררים את החברתי / הלאומי / הקהילתי? האם יש ביכולתה של הסוציולוגיה להציע ביקורת על הקיום ההיסטורי שלנו, לזהות את התנאים הנדרשים לשינוי, ולדמיין מציאויות חברתיות פוליטיות אחרות. האם עלינו לחשוב מחדש על האפיסטמולוגיה של הסוציולוגיה – על מה ניתן לענות בכלים הסוציולוגיים ועל מה לא? והאם הסוציולוגיה נדרשת לחרוג מגבולותיה הדיסציפלינריים כדי להיענות לאתגרים שהרגע ההיסטורי הנוכחי מציב בפניה?
|
תמונה
|
ערן פישר הוא פרופסור מהמניין במחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה. הוא חוקר את הזיקה בין טכנולוגיה וחברה, תוך התמקדות במדיה דיגיטליים, עבודה וקפיטליזם, כלכלה פוליטית של האינטרנט, נתוני עתק, והיסטוריה של המדיה. בעברית פרסם את הספרים החברה הדיגיטלית: מדיה כטכנולוגיה (למדא-האוניברסיטה הפתוחה, 2022), חושבים בשבילך: מבט ביקורתי על אלגוריתמים (הקיבוץ המאוחד, 2022), וקפיטליזם בעידן התקשורת הדיגיטלית: הכלכלה החדשה ושיח הטכנולוגיה (רסלינג, 2011). |
בעקבות המבוכה הסוציולוגית | גלית אילון
בהרצאה זו אנסה להתחקות אחר התחושה שבאה לידי ביטוי בהגדרת הנושא של מליאת הסיכום: התחושה שהמשברים והשינויים החברתיים של תקופתנו מותירים את הסוציולוגיה פעורת פה. מהם מקורותיה של המבוכה הדיסציפלינרית הזאת? התשובה, כך אטען, אינה נעוצה בטבעם של השינויים, וגם לא בדיוק בארגז הכלים האנליטי והמתודולוגי של הסוציולוגיה. התשובה נעוצה בחלק מהנחות המוצא המעצבות הן את אופן השימוש שלנו בארגז הכלים העומד לרשותנו והן את מערכת היחסים שלנו עם העולם הנחקר. בהרצאה אציג כמה הסברים למבוכה הסוציולוגית, ואטען שהיא מזמנת אפשרות לבחון מחדש את אתגריה של הפרקטיקה הרפלקסיבית שלנו, את מאפייניה הייחודיים ואת שאלת תפקידיה החברתיים.
|
תמונה
|
פרופ' גלית אילון היא מרצה במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. תחומי התמחותה הם הסוציולוגיה של הכלכלה וסוציולוגיה ארגונית, ומחקריה מתמקדים בחקר תרבות ושיח בהקשרים אלה. בתקופה האחרונה היא חוקרת את השתרשותה של התרבות הפיננסית בארץ ובעולם. |
סוציולוגיה על קרקע לא יציבה: ללמוד להתמודד עם אי-ודאות מוסרית | אריקה וייס
עבודתו המשפיעה של ג'ואל רובינס על האנתרופולוגיה של הטוב ערערה על ההתמקדות הבלעדית של מדעי החברה בביקורת, והציעה מעבר להבנה של האופן שבו אנשים מעצבים מושגים של טוב ושואפים למימושם. גישה זו מעודדת חוקרים להתעלות מעבר לפירוק של מערכות כוח ולחקור את השאיפות המוסריות והאתיות שמעצבות את החיים האנושיים.
במחקריי עם קהילות מסורתיות ושמרניות, מצאתי כי מעורבות מעמיקה בפרספקטיבות של אחרים לא רק מובילה להבנתם, אלא גם מעוררת לעיתים קרובות ביקורות מעמיקות כלפי החברה והערכים של עצמנו. הרצאה זו בוחנת כיצד סוג כזה של מעורבות, המבוסס על פלורליזם ערכי, מספק פרספקטיבה חדשה לדמיין-מחדש חיים פוליטיים, רווחה חברתית ושגשוג אנושי.
חזונות חלופיים אלו אינם מחייבים תמיכה ישירה, אלא מציעים עמדות שמהן ניתן להאיר נקודות עיוורון במסגרת המוסרית הדומיננטית. עם זאת, פתיחות זו מציבה אתגר מהותי: כיצד לנווט בתוך אי-ודאות מוסרית מבלי ליפול לרלטיביזם מוסרי או לוותר על אחריות אתית, במיוחד בזמנים של סמכותנות ואי-ליברליזם. אני מבקשת להרהר על האופן שבו הסוציולוגיה יכולה לטפח אתיקה של ענווה ורגישות, ולעבוד באופן בונה עם אי-ודאות מוסרית תוך שמירה על מחויבות לצדק ולביקורת עצמית.
|
תמונה
|
אריקה וייס היא פרופסור לאנתרופולוגיה בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב. היא חוקרת בלהט מוסר השוואתי, המדינה והליברליזם. אריקה סיימה את הדוקטורט שלה באנתרופולוגיה באוניברסיטת פרינסטון והצטרפה לפקולטה של המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב בשנת 2013. עבודת השדה שלה התמקדה בסרבני מצפון בישראל, כמו גם בגישות דתיות לשלום ולפלורליזם. פרויקטי המחקר הנוכחיים שלה נוגעים לנושאים של סובלנות והיגיון ציבורי. |
כבר היינו בסרט הזה? התערערות הסדר החברתי בפרספקטיבה של התיאוריה הקלאסית והביקורת הפוסט-מודרנית | יובל יונאי
האירועים החברתיים בעשור האחרון מעלים ספקות לגבי הרלבנטיות של התיאוריות הקלאסיות והפיתוח שלהן בסוף המאה ה-20. נראה כאילו ההתפתחויות בתחום התקשורת והשלכותיהן על חשיבה והתנהגות של פרטים יצרו מציאות חדשה שאיננה ניתנת להסבר באמצעות הכלים בהם למדנו להשתמש בסוציולוגיה של שנות ה-60 וה-70 תוך כדי התאמות למציאות המתפתחת ולגישות אונטולוגיות ואפיסטמולוגיות חדשות.
ההגות של מרקס, ובר ודורקהיים נשענה על הכרות עם ההיסטוריה האנושית של אלפי השנים האחרונות ועל עיון בתיאורים ובניתוחים של מאות חברות פשוטות ומורכבות. האם באמת המציאות השתנתה באופן כה רדיקלי שלא ניתן להבין אותה בכלים שהם הציעו לנו? ההרצאה תנסה לבסס טיעון שטיעון כזה אינו סביר ותציע לקדם שיח על הרלבנטיות של התיאוריות הקלאסיות והמודרניות תוך כדי הדגשת כמה קווים מרכזיים בתיאוריה הקלאסית.
|
תמונה
|
פרופ' יובל יונאי (דוקטורט מאוניברסיטת נורת'ווסטרן, 1991) הוא פרופ' חבר בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה, בה הוא מלמד מ-1993. הוא כתב, בין השאר, על היסטוריה של החשיבה הכלכלית (The Struggle over the Soul of Economics, Princeton University Press, 1998), על התרבות האפיסטמית של מדע הכלכלה, על הסטטוס הסוציו-כלכלי של פלסטינים אזרחי ישראל ועל מעמדם המשפטי והחברתי של הומואים ולסביות בישראל. ספרו עם פרופ' ורד קראוס ז"ל Facing Barriers: Palestinian Women in a Jewish-Dominated Labor Market פורסם ע"י הוצאת קיימברידג' ב-2018. בשנים האחרונות הוא חוקר היבטים שונים הקשורים להיסטוריה הקווירית של ישראל מסוף המנדט הבריטי ועד ל"מהפכה הלהט"בית" של שנות ה-90. |