כיצד משפיעים מסכים על ילדים בגיל הרך: מה מותר? מה אסור? מה מומלץ? בעד/נגד
ד"ר עדני נייפלד
ראש התוכנית לגיל הרך
מגיל שנתיים ובמידה- לא לפחד ממסכים...
שם המשחק: איזון ודוגמה אישית
הטכנולוגיה נמצאת היום סביב הילד, בטבעיות וכחלק מהחיים. לפעמים התינוק מגיח לאוויר העולם, כשטלפון מצלם או משדר את לידתו בלייב, הוא מתועד ללא הרף.
עד גיל שנתיים לא מומלץ לחשוף ילדים למסכים.
התינוקות לא מקבלים ערך מוסף מהחשיפה ויש חשש לסיכונים בריאותיים והתפתחותיים.
מגיל שנתיים והלאה ניתן לשלב צפייה במסכים בסדר היום של הילד.
אלה הם המלצותיי לשימוש מושכל:
המלצה ראשונה: שימוש במסכים יהיה פעילות אחת מבין פעילויות מגוונות שיעשה הילד.
הוא יצייר, ישחק, יבנה, ישמע מוזיקה, ירוץ ויפגוש ילדים אחרים.
כמה זמן זה יוצא? תחשבו בעצמכם. ניתן ליצור כללים הקשורים למשך הזמן, שעת הפסקת הצפייה בערב. הכללים צריכים להתאים לילד ולמשפחה.
המלצה שניה: על ההורים לבחון ולבחור את התכנים שבהם הילדים צופים. מה תחפשו? לאו דווקא את ה"להיט" התורן. בדקן רמה שפתית ותוכן- האם הם מתאימים לילד? מהם הערכים? האם מתאימים למשפחה? מה אורך הסרטון והקצב שלו? האם מתאים ליכולת של הילד?
המלצה שלישית: בגילאים צעירים (עד גיל 5 לפחות) עדיף להעמיד את המסך במרחק מהילד ולא לתת לו אפשרות להעביר או לחפש סרטונים בעצמו. כך נשלוט על התוכן, נמנע "קפיצה" מנושא לנושא ונרחיב את יכולת הקשב.
המלצה רביעית: צפו עם הילד. הצפייה יכולה להיות זמן פאסיבי, מנוחה, או הפסקה להורה הטרוד, אבל צפייה משותפת יכולה ל"הקפיץ" את הפעילות לזמן למידה וקשר עם ההורה. הילד וההורה חווים חוויה משותפת, שיכולה להיות בסיס לשיחה, למשחק וליצירה. ההורה יתווך לילד את הנראה על המסך, יסביר, יפרש ויעלה שאלות. כל זה על פי הצורך והעניין.
המלצה חמישית: תנו דוגמה אישית. כשההורה כל היום עם טלפון ביד, כשטלוויזיה פתוחה כל השעות בבית, איך נצפה מהילדים שלנו להנות ממסכים , אך במידה? צרו זמני "שקט ממסכים" הציגו לילדים עיסוק בתחביבים, קריאת ספרים, שיח שקט עם חברים ועוד.
האם ילדים עשויים להרוויח מצפייה במסכים? בהחלט. ישנם תכנים ייעודיים לילדים קטנים , העשויים היטב ונמצאים תחת פיקוח. צפייה בהם תאפשר לילדים חוויה רגשית, תעשיר את עולמם, את הידע והשפה, תפגיש אותם עם מגוון סיטואציות בין אישיות וחברתיות ותיתן חוויה אסתטית ונעימה.
ד"ר נופר גבריאלי
מרצה בתוכנית לחינוך בגיל הרך, הפקולטה לחינוך והוראה
מנהלת מרחב פל"ג – פיתוח מחקר ולמידה בגיל הרך, תל-חי
מסכים הפכו להיות חלק בלתי נפרד מחיינו. מחד, הם שיפרו את איכות החיים ואת רמת הנגישות לידע, לצריכה ולשירותים. מאידך, אנחנו מתחילים לראות כיצד הם משפיעים על חיינו וכן המחקר על השפעות המסכים על האדם ובפרט על ילדים, נמצא עוד בחיתוליו.
המחקר בתחום זה בינתיים יודע להצביע על כמה השפעות בין שימוש במסכים לבין התפתחות הילד, מגיל לידה ועד גיל 18. מחקרים שונים שבחנו את הקשר בין שימוש במסכים לבין התנהגות ילדים, מצאו קשר חיובי בין זמן מסך ממושך לבין בעיות התנהגות אצל ילדים בגיל הרך ובגיל בית ספר. למשל מחקרם של Mallawaarachchi & co. שפורסם בשנת 2025 מצא שיש קשר חיובי בין משך השימוש בטלפונים חכמים וטאבלטים לבין בעיות התנהגות של מופנמות ומוחצנות. וכן, בשימוש במסכים ניידים בגיל הגן נמצא קשור להתנהגות מוחצנת שנה לאחר מכן, אך לא להתנהגות מופנמת.
המחקר מצא גם שהורים עשויים להשתמש במסכים ככלי לוויסות התנהגויות מאתגרות או להרגעת ילדים לא מווסתים. אולם, תוצאה זו היא רגעית בלבד. שימוש ספורדי או קצר במסך עשוי לא להשפיע באופן מדיד על התנהגויות מופנמות או מוחצנות.
החוקרים מציינים שיש להבחין בין קבוצות גיל שונות (פעוטות וילדי גן) בשל ההבדלים ההתפתחותיים ודפוסי השימוש השונים במסכים (Mallawaarachchi & co, 2025).
מחקר אחר וחשוב בתחום השימוש במסכים, הוא מחקרה של לילך גרף נומקין (Nomkin & Gordon, 2021), שהתארחה בתל חי בקורס למחנכות בגיל הרך בשנה האחרונה. מחקרה עסק בהשפעת השימוש בטלפון חכם של אימהות על התפקוד התגובתי-רגשי והפיזיולוגי שלהן במהלך שני סוגי אינטראקציות: הנקה ואינטראקציה פנים-אל-פנים. הנה טעימה קטנה מחלק ממחקרה:
התנהגות אימהית תגובתית היא אבן יסוד חיונית במערכת הסנכרון הביו-התנהגותי המתפתחת בשלב מוקדם בחיים בין האם והתינוק ומקדמת את ההתפתחות הפיזיולוגית, הקוגניטיבית והחברתית-רגשית של התינוקות. מערכת לא-מילולית זו כוללת התאמה דינמית זמנית בין דפוסי הרגש, הקרבה, המגע, הקולות ודפוסי המבט של האם והתינוק. בגיל שלושה חודשים בערך, תינוקות מקיימים מבט הדדי מקביל עם אמותיהם במשך כ-30-50% מהזמן באינטראקציות פנים אל פנים. ידוע כי הורות תגובתית וקשובה משפיעה לטובה על התפתחות המוח של ילדים, על יכולות הויסות העצמי שלהם, ועל ההתפתחות הקוגניטיבית שלהם.
עוד היא מוסיפה כי מחקרים הראו שהשימוש בטלפון חכם על ידי האם עלול לפגוע ביכולתה להגיב ברגישות לתינוק, מה שמשפיע על התפתחות הזיכרון והחוסן לסטרס אצל הילד. כמו כן, שימוש יתר בטלפון חכם מלווה בתסמינים דמויי התמכרות, כולל תסמיני גמילה כשלא משתמשים במכשיר.
נמצא במחקר גם כי: השימוש בטלפון הנייד משפיע בכמה אופנים על התינוק:
ראשית, אימהות מניקות שמשתמשות בנייד, בזמן הנקה, מביטות יותר בטלפון מאשר בתינוק. לכך ישנן גם השפעות פיזיולוגיות, למשל, בזמן הנקה נצפתה עלייה במוליכות העור כשהטלפון היה מושתק, מה שמרמז על מצב של סטרס (דחק) כשהטלפון אינו זמין. אמהות עם דיווח עצמי גבוה יותר על התמכרות לטלפון הראו פעילות חשמלית נמוכה יותר בעור, בדומה לממצאים במחקרי התמכרות לחומרים.
לסיכום:
שימוש במסכים באופן לא מודע ולא מבוקר עשוי להשפיע על התנהגות ועל התפתחות של ילדים.
מכיוון שהמחקר על כך עוד בראשיתו, איננו יודעים בדיוק כמה ואיך משפיע השימוש התדיר במסכים על ילדים. אולם, מחקרים ראשונים מצאו קשרים ראשוניים, למשל בין שימוש ממושך לבין בעיות התנהגות, קשיים בויסות עצמי (Mallawaarachchi & co, 2025), בהתפתחות שפתית ובקשר ההיקשרות שנרקם בין אמא לתינוק (לילך).
אם כן, בעוד שלא ניתן להימנע לחלוטין ממסכים בעידן המודרני, חשוב להשתמש בהם באופן מודע ומבוקר, תוך שימת דגש מיוחד על הגבלת זמן המסך ושמירה על אינטראקציות איכותיות בין הורים לילדים.
מקורות:
Mallawaarachchi, S.R., Anglim, J. and Horwood, S. (2025). Types and contexts of child mobile screen use and associations with early childhood behavior. Early Childhood Research Quarterly, 70, 274–286.
Nomkin, L.G. & Gordon, I. (2021). The relationship between maternal smartphone use, physiological responses, and gaze patterns during breastfeeding and face-to-face interactions with infant. Plos one. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0257956