למידת עמיתים בגיל הרך, מודלינג של הורים או מחנכים: מה המשמעות? ומה נוכל ללמוד מזה?

דר" אורנה חורי
נוירופדגוגית, חוקרת ומרצה בחוג לחינוך
הסיפור המרתק של נוירוני המראה (Mirror neurons )


בסוף שנות ה-80 של המאה הקודמת נכנס אחד הסטודנטים באוניברסיטת פאלמה שבאיטליה למעבדה בה חקרו כיצד אזורים במוח של שימפנזים פועלים בעת ביצוע תנועות. 

זה היה בשעות הערב, המעבדה היתה שקטה וריקה מאדם. דיירי המעבדה השימפנזים, כנראה התכוננו לשנת הלילה שלהם, בעודם חבושים בקסדת האלקטרודות שתיעדה את התנועות שלהם. הסטודנט לקח לעצמו בננה ואז ראה לתדהמתו שהנוירונים (תאי העצב) במוחו של השימפנז שהביט בו בזמן האכילה, פועלים כאילו השימפנז אוכל בעצמו. האירוע המקרי הזה הוביל לאחת התובנות המרשימות והמפתיעות בתחום מדעי המוח: במוח קיימת מערכת שלמה שתפקידה ליצור חיקוי של פעולות שאנו רואים בסביבתנו. נוירוני מראה פעילים כמעט מרגע הלידה והם הסיבה העיקרית לכך שפיהוק, צחוק, בכי, כעס נחשבים לתופעה מדבקת. תחשבו על כל הפעמים שגירדתם בראש רק כי מישהו בסביבה שלכם  גירד.. 
בני אדם, ובמיוחד ילדים, לומדים מהסביבה. נוירוני מראה אינם רק צופים פאסיביים – הם משתתפים פעילים בלמידה על ידי חיקוי, הבנת כוונות והזדהות רגשית עם אחרים. בגיל הרך, התקופה שבה המוח מתפתח במהירות, תאים אלו ממלאים תפקיד מכריע בספיגת מידע ובבניית יכולות מוטוריות, קוגניטיביות, חברתיות ורגשיות.
תינוקות מתחילים לחקות הבעות פנים כבר בגיל שבועות ספורים, והם לומדים לתקשר עם סביבתם באמצעות צפייה וחיקוי של מבוגרים. הורים וגננות הם מודלים מרכזיים בתהליך זה: הבעת רגש, אינטונציה קולית ושפת גוף נקלטות במוח הילד ומסייעות לו להבין את עולמו. 

נוירוני מראה הם גם הבסיס להתפתחות האמפתיה – היכולת לחוש ולהבין רגשות של אחרים. כל מי שרק עבר ליד פעוטון בטח זוכר כיצד בכי של תינוק אחד מייצר בכי קבוצתי של שאר התינוקות, בד"כ בלי שום סיבה. הם בוכים, כי נוירוני המראה שלה מסתנכרנים עם מה שקורה בסביבתם. 
לכן, כאשר ילד רואה חבר בוכה, אותם אזורים במוחו מופעלים כאילו הוא עצמו חווה את הרגש, מה שמסייע בפיתוח יכולות חברתיות ורגשיות חיוניות.

הבנה זו מדגישה את חשיבותה של סביבה עשירה ומודעת בגיל הרך. כאשר מבוגרים מציגים לילדים דוגמאות חיוביות, מביעים רגשות באופן ברור ומעודדים אינטראקציה, הם למעשה מסייעים למוח הילד להתפתח באופן אופטימלי. כאשר מבוגרים מדגימים לילדים כיצד הם עצמם מתמודדים עם סיטואציות שונות וכיצד הם פותרים קונפליקטים, נוירוני המראה של הילדים ערוכים לקלוט את אופן הפעולה של המבוגר ולסגל אופן פעולה זה לעצמם.  

ד"ר ורד גולן –
מרצה בחוג לחינוך בגיל הרך
ראש תוכנית ההכשרה למחנכות מטפלות בגילאי לידה עד שלוש
מדריכה ויועצת לצוותים במסגרות גיל רך


למידה באמצעות חיקוי היא אחת הדרכים המשמעותיות ביותר שבהן ילדים בגיל הרך רוכשים מיומנויות וידע על העולם. ילדים צעירים הם "חקיינים טבעיים" הסופגים התנהגויות, שפה וערכים מהמבוגרים סביבם. מחקרים מראים כי עוד בגיל ינקות, תינוקות מתחילים לחקות הבעות פנים והתנהגויות פשוטות כמו מחיאת כפיים או אפילו חיוך כתגובה למעשה חיובי.
ככל שהילדים גדלים, יכולת החיקוי שלהם מתפתחת ומאפשרת להם לאמץ דפוסי התנהגות מורכבים יותר. לכן, המבוגרים המשמעותיים בחיי הילד - הורים, אנשי חינוך וקרובי משפחה - מהווים מודל חיקוי רב-עוצמה המעצב את התפתחותם.
מכאן נובעת החשיבות העצומה של 'מודלינג חיובי' בגיל הרך. כשאנו משמשים דוגמה אישית לילדים צעירים, אנחנו למעשה מתווים את הדרך להתפתחותם הרגשית, החברתית והקוגניטיבית. התנהגויות שאנו מציגים - החל מאופן התמודדות עם אתגרים ותסכולים, דרך הרגלי תקשורת וכלה באופן שבו אנו מתייחסים לאחרים - נקלטות ומוטמעות על ידי הילדים. ילדים לומדים כל הזמן, גם שאנחנו חושבים 'שהם לא רואים או לא מבינים'. לכן, לנו כמבוגרים יש אחריות רבה. כיוון שלהתנהגות שלנו יש משמעות גדולה בחינוך והתנהגות ילדינו בעולם, מבוגרים צריכים להבין שהם נצפים ונלמדים בכל עת על ידי ילדיהם. עלינו להיות מודעים ונכונים להדגים מודל התנהגות חיובי ועקבי. 

מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
TRUE
CAPTCHA
11523983
iMb7_6JLV5Cws3QmTdZSCE6XFJmlgmuUIlwk5hVF0yg
1
14
דברו איתי!
form-SD9nhZpF00a8M05ThHlfS_L_uGrSGfM3XqfzvavobB0
webform_submission_contact_us_paragraph_1896_add_form