המרכז לחקר המרחב הכפרי

פרופ' זאביק גרינברג – ראש המרכז

מייל: [email protected]

פרופ' אלי גימון – חוקר

מייל: [email protected]

ד"ר אורית דגני דיניסמן – חוקרת

מייל: [email protected]

ד"ר יהל קורלנדר – חוקרת

מייל: [email protected]

פרופ' חסן עזאיזה – חוקר

מייל: [email protected]

ד"ר ינאי פרחה – חוקר

מייל: [email protected]

ד"ר אילה כהן – חוקרת

מייל: [email protected]

ד"ר דיוויד בורג – חוקר 

מייל: [email protected]

פרופ' ענת קדרון - חוקרת 

[email protected] 

ד"ר אורלי גנני-דגני - עמיתת מחקר 

ד"ר נעם כהן - עמית מחקר 

שיתוף  פעולה בין-מוניציפלי הוא חלק מהמדיניות המובילה ליישום תפיסה אזורית בשלטון המקומי בעולם ובישראל, וחותר להגשים תפיסות של משילות משולבת, שלטון רב-רובדי ואזוריות. בעשור האחרון הוקמו בישראל 12 אשכולות אזוריים, המהווים פלטפורמה לשיתופי פעולה בין רשויות מוניציפאליות, וזאת כתחליף לאיחוד רשויות. האשכולות האזוריים מבקשים לקדם איגום משאבים ומהלכים אסטרטגיים משותפים המבוססים על הצטרפות וולונטרית של הרשויות. בישראל קיימים שני אתגרים עיקריים בהפעלת אשכולות אלה: פערים כלכליים משמעותיים, הנובעים מן ההיסטוריה והפוליטיקה של קביעת גבולות גיאוגרפיים-מוניציפאליים; ושונות אתנית ותרבותית בין רשויות סמוכות. כדי לקדם שיתופי פעולה משמעותיים, לשפר את איכות החיים של התושבים ולצמצם פערים פנים-אזוריים יש להתגבר על אתגרים אלה.

פרויקט זה בוחן את מידת השיתופיות בקבלת החלטות, בהקצאת משאבים ובצריכת שירותים בין הרשויות השותפות. מטרת המחקר היא לבחון את תפיסת השחקנים ברשויות השותפות, ואת יכולת ההשפעה, תחושת השותפות, היתרונות והחסרונות של מתן שירותים אזוריים באמצעות האשכולות. כל זאת תוך התייחסות למאפייני הרשויות השותפות. המחקר יכלול אשכולות במרכז ובפריפריה, ורשויות יהודיות וערביות. 

תמונה

צוות המחקר

ד"ר תמר אריאלי

[email protected]

ד"ר נעם כהן

[email protected]

ד"ר אורית דיניסמן

[email protected]

המחקר והכתיבה על הקהילה הלהט"בית מדגישים את אורח החיים באזורים עירוניים, המאופיינים באנונימיות ובחופש אישי, והמאפשרים להומואים ולסביות לחיות את חייהם כרצונם תוך הדגשת החירות האישית שמאפשרת העיר.

השינויים במרחב הכפרי, ובכלל זה ההגירה של משפחות ליישובים כפריים, והפתיחות הקיימת לקבלת אוכלוסיות חדשות ליישובים אלה, מקדמים את הגעתה של אוכלוסייה להט"בקאית ליישובים כפריים. הומואים, לסביות, טרנסים וקווירים בעלי מגוון זהויות אחרות מבקשים לחיות ביישובים כפריים ובקהילות קטנות כחלק מהקרבה לטבע ומתוך תחושת שייכות לקהילה קטנה ואינטימית. פרויקט מחקרי זה החל בשנת 2022 ובוחן את תחושת השייכות של אוכלוסייה זו לקהילה הכפרית שהם חיים בה, ואת מאפייני החיים שלהם ביישובים כפריים.

מוביל המחקר:

פרופ' זאביק גרינברג

[email protected]

אחד מתוצרי המשבר הכלכלי שעברו יישובים כפריים היה צמצום העיסוק בחקלאות והמעבר למשק רבגוני מבחינת תעסוקה ופרנסה. כך מכיל המשק הכפרי מגוון עיסוקים ותעסוקות, התורמים יחד לפרנסת משק הבית. במשקים רבים הוקמו, נוסף על העיסוק המסורתי בחקלאות, גם מיזמים עסקיים שמטרתם הבטחת ההכנסה למשק הבית. פרויקט זה ממשיך את המחקר שבחן את מאפייני העסקים הקטנים ביישובים כפריים. אנו בוחנים את מאפייני היוזמות העסקיות והעסקים הקטנים הפועלים ביישובים כפריים בהיבטים של פוטנציאל צמיחה, מגדר ותעסוקה, וכן בוחנים את היחסים שבין העסק הקטן למקום שהוא נמצא בו. אנו בוחנים את מאפייני היחסים הכלכליים והאחרים בין העסק לקהילה שבה הוא ממוקם במרחב הכפרי.

פרויקט זה מכיל כמה מחקרים המשלימים זה את זה. הממצאים פורסמו עד עתה בשלושה מאמרים בכתבי עת אקדמיים והוצגו בכמה כנסים בינלאומיים. 

תמונה

צוות המחקר:

פרופ' אלי גימון

[email protected]

ד"ר אורלי גנני

[email protected]

פרופ' זאביק גרינברג

[email protected]

מקובל להשתמש במושג "קהילה" בתיאור מפעל ההתיישבות הציונית בארץ, שכן קהילות מקומיות היו אבני המסד של הישות הריבונית הלאומית. הקהילות הכפריות, שנבנו כקהילות הומוגניות-עבריות, פתחו את זהותן ואת זיקתן למרחב הלאומי גם מתוך התייחסות לאידיאל היישובי שייצגו. הקמת המדינה הביאה לשינויים בדגמי ההתיישבות הכפריים, והתפתחו דגמים חדשים של קהילות כפריות. חלק מקהילות אלה קמו כהרחבות ליישובים קיימים, והביאו לשינויים מרחיקי לכת במבנה הקהילה המקומית, בפעילותה ובתפקודה, וכן בהגדרות הזהותיות של חבריה בזיקה לפרספקטיבה המקומית ולמרחב הלאומי. בניית השכונות החדשות הביאה לישובים הכפריים שבהם חיה קהילה קטנה ואינטימית כמות גדולה של משתכנים חדשים. רבים מהם ביקשו לחיות בקהילה הכפרית הקטנה, אך היו חסרי אוריינטציה קהילתית או חסרי זיקה לאידיאולוגיה שאפיינה ישובים אלה בעבר. בתחום התאורטי של קהילה צמחו שני מושגים חדשים: "קהילתניות", שפירושו אופן ההשתתפות של החברים בחיי היומיום בקהילה שהם משתייכים אליה; ו"שלומות קהילתית" או "חוסן אבולוציוני קהילתי" (Evolution Community Resilience) לביטוי עוצמתה של הקהילה בחיי היומיום.

בפרויקט זה אנו מבקשים לבחון ההגדרה של קהילה וקהילתיות, ואת האופן שבו הקהילות החדשות הללו רואות את עצמן כיום ביחס לעצמן וביחס למרחב המדינתי. המחקר מבקש לבחון כיצד בעלי התפקידים המובילים והמנהיגים בקהילותיהם רואים את הקהילתיות המקומית ואת מקומן של קהילות אלו במרחב המדינתי. עוד מבקש המחקר לבחון את התהוות התודעה הקהילתית-המשותפת ואת מרכיבי הזהות שלה מתוך הפרספקטיבה האינסטרומנטלית, מתוך אופן הניהול הקהילתי והבניית התודעה הקהילתית המקומית. 

תמונה

פרופ' ענת קדרון

[email protected]

פרופ' זאביק גרינברג

[email protected]

הקמת שכונות ההרחבה והוספת האוכלוסייה החדשה לקיבוצים הביאה לאתגרים רבים, בהם היטמעות תרבותית של המשתכנים החדשים בקהילה שהגיעו אליה. אתגרי ההיטמעות נבחנים גם ברובד האישי-פסיכולוגי וגם ברובד הקבוצתי-סוציולוגי: המגע הממשי וההשתתפות של הנקלטים באירועי התרבות המתקיימים ביישוב משפיעים על היחסים הבין קבוצתיים בתוך הקהילה. ההסתגלות של המתיישבים החדשים נבדקת במישור של היכרות, שייכות וזיקה, והיא מתעצבת גם במפגשים בין חדשים וותיקים ובפעילות משותפת בין הקולטים לנקלטים ביישוב. קיימות אסטרטגיות מגוונות שעשויות לתת מענה לקהילתיות כדי לאפשר היטמעות מיטבית של אוכלוסיות: התגייסות המונית כדי לקיים שינוי בקהילה, פעולות חברתיות, השתתפות אזרחית, חינוך עממי ופיתוח שירותים מקומיים.

מחקר זה עוסק בפעילות התרבות המתחוללת בקיבוץ דווקא, ושואל כיצד פועלים מנגנוני השיתוף של הקבוצות המצטרפות לתרבות הקיבוצית, תוך התייחסות למאפייני ניהול התרבות המתחדשת, ארגון התכנים והפעילות, ויזמות מול השתתפות בפעילות התרבות כאמצעי לבינוי הקהילה החדשה המורכבת מוותיקים וחדשים. 

תמונה

פרופ' יגאל צ'רני, אוניברסיטת חיפה

[email protected]

גב' אילת צביאלי, אוניברסיטת חיפה

 [email protected]

פרופ' זאביק גרינברג, המכללה האקדמית תל-חי

[email protected]

קישורים...