על המרכז 

המרכז עוסק בחקר המרחב הכפרי והתהליכים המתחוללים בו בשנים האחרונות. מאז המחצית השנייה של המאה העשרים עובר המרחב הכפרי בכלל, ויישובים כפריים בפרט, שינויים מרחיקי לכת שעיקרם מעבר מעיסוק בעיקר בחקלאות לעיסוקים מגוונים ותעסוקה רב ממדית, שינויים באורחות חיים, הגירה של אוכלוסייה חדשה ליישובים כפריים ושינויים במבנה ובמאפייני הקהילות הכפריות. 

המכון לחקר המרחב הכפרי מקדם מחקר מעמיק להבנת מכלול התופעות והשינויים העוברים על המרחב הכפרי במגוון תחומי דעת. המכון משלב בין מחקרים מעשיים ותאורטיים במטרה לייצר ידע משמעותי שיהווה בסיס לקבלת החלטות ומדיניות הקשורה למרחב זה. צוות חוקרי המכון עוסק בנושאים שונים הנוגעים למרחב זה ולהתיישבות מרוחקת מערים גדולות. 

תמונה
המרכז לחקר המרחב הכפרי-ילדים משקים צמח

 

תחומי המחקר במרכז 

מרכז המחקר מקדם מחקרים בתחומים הבאים:

•  הגירה ודמוגרפיה, שינויים דמוגרפיים וחברתיים ביישובים הכפריים

•  תעסוקה, פרנסה, יזמות ומגדר

 • פיתוח שירותים ברמה המקומית והאזורית, מגמות בממשל והשלטון המרחב הכפרי 

• יחסי גומלין בין אדם לסביבה באזור הכפרי

Accordion Title אנשי צוות וחוקרים

אנשי צוות וחוקרים

פרופ' זאביק גרינברג – ראש המרכז

מייל: [email protected]

פרופ' אלי גימון – חוקר

מייל: [email protected]

ד"ר אורית דגני דיניסמן – חוקרת

מייל: [email protected]

ד"ר יהל קורלנדר – חוקרת

מייל: [email protected]

פרופ' חסן עזאיזה – חוקר

מייל: [email protected]

ד"ר ינאי פרחה – חוקר

מייל: [email protected]

ד"ר אילה כהן – חוקרת

מייל: [email protected]

ד"ר דיוויד בורג – חוקר 

מייל: [email protected]

פרופ' ענת קדרון - חוקרת 

מייל: [email protected] 

ד"ר עדי וידנפלד - חוקר 

מייל: [email protected] 

ד"ר אורלי גנני-דגן - עמיתת מחקר 

מייל: [email protected]

ד"ר נעם כהן - עמית מחקר 

מייל: [email protected]

ד"ר חגי דביר - עמית מחקר 

מייל: [email protected]

מחקרים שנעשים במרכז

מחקרים שנעשים במרכז

Accordion Title פרויקט מחקר אשכולות אזוריים

פרויקט מחקר אשכולות אזוריים

שיתוף  פעולה בין-מוניציפלי הוא חלק מהמדיניות המובילה ליישום תפיסה אזורית בשלטון המקומי בעולם ובישראל, וחותר להגשים תפיסות של משילות משולבת, שלטון רב-רובדי ואזוריות. בעשור האחרון הוקמו בישראל 12 אשכולות אזוריים, המהווים פלטפורמה לשיתופי פעולה בין רשויות מוניציפאליות, וזאת כתחליף לאיחוד רשויות. האשכולות האזוריים מבקשים לקדם איגום משאבים ומהלכים אסטרטגיים משותפים המבוססים על הצטרפות וולונטרית של הרשויות. בישראל קיימים שני אתגרים עיקריים בהפעלת אשכולות אלה: פערים כלכליים משמעותיים, הנובעים מן ההיסטוריה והפוליטיקה של קביעת גבולות גיאוגרפיים-מוניציפאליים; ושונות אתנית ותרבותית בין רשויות סמוכות. כדי לקדם שיתופי פעולה משמעותיים, לשפר את איכות החיים של התושבים ולצמצם פערים פנים-אזוריים יש להתגבר על אתגרים אלה.

פרויקט זה בוחן את מידת השיתופיות בקבלת החלטות, בהקצאת משאבים ובצריכת שירותים בין הרשויות השותפות. מטרת המחקר היא לבחון את תפיסת השחקנים ברשויות השותפות, ואת יכולת ההשפעה, תחושת השותפות, היתרונות והחסרונות של מתן שירותים אזוריים באמצעות האשכולות. כל זאת תוך התייחסות למאפייני הרשויות השותפות. המחקר יכלול אשכולות במרכז ובפריפריה, ורשויות יהודיות וערביות. 

תמונה
אשכולות אזוריים

צוות המחקר

ד"ר תמר אריאלי

[email protected]

ד"ר נעם כהן

[email protected]

ד"ר אורית דיניסמן

[email protected]

Accordion Title להט"בים ביישובים כפריים

להט"בים ביישובים כפריים

המחקר והכתיבה על הקהילה הלהט"בית מדגישים את אורח החיים באזורים עירוניים, המאופיינים באנונימיות ובחופש אישי, והמאפשרים להומואים ולסביות לחיות את חייהם כרצונם תוך הדגשת החירות האישית שמאפשרת העיר.

השינויים במרחב הכפרי, ובכלל זה ההגירה של משפחות ליישובים כפריים, והפתיחות הקיימת לקבלת אוכלוסיות חדשות ליישובים אלה, מקדמים את הגעתה של אוכלוסייה להט"בקאית ליישובים כפריים. הומואים, לסביות, טרנסים וקווירים בעלי מגוון זהויות אחרות מבקשים לחיות ביישובים כפריים ובקהילות קטנות כחלק מהקרבה לטבע ומתוך תחושת שייכות לקהילה קטנה ואינטימית. פרויקט מחקרי זה החל בשנת 2022 ובוחן את תחושת השייכות של אוכלוסייה זו לקהילה הכפרית שהם חיים בה, ואת מאפייני החיים שלהם ביישובים כפריים.

מוביל המחקר:

פרופ' זאביק גרינברג

[email protected]

Accordion Title יזמות ועסקים קטנים במרחב הכפרי

יזמות ועסקים קטנים במרחב הכפרי

אחד מתוצרי המשבר הכלכלי שעברו יישובים כפריים היה צמצום העיסוק בחקלאות והמעבר למשק רבגוני מבחינת תעסוקה ופרנסה. כך מכיל המשק הכפרי מגוון עיסוקים ותעסוקות, התורמים יחד לפרנסת משק הבית. במשקים רבים הוקמו, נוסף על העיסוק המסורתי בחקלאות, גם מיזמים עסקיים שמטרתם הבטחת ההכנסה למשק הבית. פרויקט זה ממשיך את המחקר שבחן את מאפייני העסקים הקטנים ביישובים כפריים. אנו בוחנים את מאפייני היוזמות העסקיות והעסקים הקטנים הפועלים ביישובים כפריים בהיבטים של פוטנציאל צמיחה, מגדר ותעסוקה, וכן בוחנים את היחסים שבין העסק הקטן למקום שהוא נמצא בו. אנו בוחנים את מאפייני היחסים הכלכליים והאחרים בין העסק לקהילה שבה הוא ממוקם במרחב הכפרי.

פרויקט זה מכיל כמה מחקרים המשלימים זה את זה. הממצאים פורסמו עד עתה בשלושה מאמרים בכתבי עת אקדמיים והוצגו בכמה כנסים בינלאומיים. 

תמונה
Relationships between businesses and rural settlements

צוות המחקר:

פרופ' אלי גימון

[email protected]

ד"ר אורלי גנני-דגן

[email protected]

פרופ' זאביק גרינברג

[email protected]

Accordion Title שינויים בהבניית תודעה מקומיות בקהילות  כפריות בין זהות מקומית ולאומית

שינויים בהבניית תודעה מקומיות בקהילות  כפריות בין זהות מקומית ולאומית

מקובל להשתמש במושג "קהילה" בתיאור מפעל ההתיישבות הציונית בארץ, שכן קהילות מקומיות היו אבני המסד של הישות הריבונית הלאומית. הקהילות הכפריות, שנבנו כקהילות הומוגניות-עבריות, פתחו את זהותן ואת זיקתן למרחב הלאומי גם מתוך התייחסות לאידיאל היישובי שייצגו. הקמת המדינה הביאה לשינויים בדגמי ההתיישבות הכפריים, והתפתחו דגמים חדשים של קהילות כפריות. חלק מקהילות אלה קמו כהרחבות ליישובים קיימים, והביאו לשינויים מרחיקי לכת במבנה הקהילה המקומית, בפעילותה ובתפקודה, וכן בהגדרות הזהותיות של חבריה בזיקה לפרספקטיבה המקומית ולמרחב הלאומי. בניית השכונות החדשות הביאה לישובים הכפריים שבהם חיה קהילה קטנה ואינטימית כמות גדולה של משתכנים חדשים. רבים מהם ביקשו לחיות בקהילה הכפרית הקטנה, אך היו חסרי אוריינטציה קהילתית או חסרי זיקה לאידיאולוגיה שאפיינה ישובים אלה בעבר. בתחום התאורטי של קהילה צמחו שני מושגים חדשים: "קהילתניות", שפירושו אופן ההשתתפות של החברים בחיי היומיום בקהילה שהם משתייכים אליה; ו"שלומות קהילתית" או "חוסן אבולוציוני קהילתי" (Evolution Community Resilience) לביטוי עוצמתה של הקהילה בחיי היומיום.

בפרויקט זה אנו מבקשים לבחון ההגדרה של קהילה וקהילתיות, ואת האופן שבו הקהילות החדשות הללו רואות את עצמן כיום ביחס לעצמן וביחס למרחב המדינתי. המחקר מבקש לבחון כיצד בעלי התפקידים המובילים והמנהיגים בקהילותיהם רואים את הקהילתיות המקומית ואת מקומן של קהילות אלו במרחב המדינתי. עוד מבקש המחקר לבחון את התהוות התודעה הקהילתית-המשותפת ואת מרכיבי הזהות שלה מתוך הפרספקטיבה האינסטרומנטלית, מתוך אופן הניהול הקהילתי והבניית התודעה הקהילתית המקומית. 

תמונה
הבניית קהילה

פרופ' ענת קדרון

[email protected]

פרופ' זאביק גרינברג

[email protected]

Accordion Title פרויקט מחקר: תרבות בקיבוצים כאמצעי להבניית תרבותיות חדשה

פרויקט מחקר: תרבות בקיבוצים כאמצעי להבניית תרבותיות חדשה

הקמת שכונות ההרחבה והוספת האוכלוסייה החדשה לקיבוצים הביאה לאתגרים רבים, בהם היטמעות תרבותית של המשתכנים החדשים בקהילה שהגיעו אליה. אתגרי ההיטמעות נבחנים גם ברובד האישי-פסיכולוגי וגם ברובד הקבוצתי-סוציולוגי: המגע הממשי וההשתתפות של הנקלטים באירועי התרבות המתקיימים ביישוב משפיעים על היחסים הבין קבוצתיים בתוך הקהילה. ההסתגלות של המתיישבים החדשים נבדקת במישור של היכרות, שייכות וזיקה, והיא מתעצבת גם במפגשים בין חדשים וותיקים ובפעילות משותפת בין הקולטים לנקלטים ביישוב. קיימות אסטרטגיות מגוונות שעשויות לתת מענה לקהילתיות כדי לאפשר היטמעות מיטבית של אוכלוסיות: התגייסות המונית כדי לקיים שינוי בקהילה, פעולות חברתיות, השתתפות אזרחית, חינוך עממי ופיתוח שירותים מקומיים.

מחקר זה עוסק בפעילות התרבות המתחוללת בקיבוץ דווקא, ושואל כיצד פועלים מנגנוני השיתוף של הקבוצות המצטרפות לתרבות הקיבוצית, תוך התייחסות למאפייני ניהול התרבות המתחדשת, ארגון התכנים והפעילות, ויזמות מול השתתפות בפעילות התרבות כאמצעי לבינוי הקהילה החדשה המורכבת מוותיקים וחדשים. 

תמונה
תרבות בקיבוץ

פרופ' יגאל צ'רני, אוניברסיטת חיפה

[email protected]

גב' אילת צביאלי, אוניברסיטת חיפה

 [email protected]

פרופ' זאביק גרינברג, המכללה האקדמית תל-חי

[email protected]

Accordion Title המרחב הכפרי במלחמה

המרחב הכפרי במלחמה

בתחום זה נעשים במרכז שלושה פרויקטים:

  • מחקר עסקי נשים במלחמת חרבות ברזל (זאביק גרינברג, יהל קורלנדר ואלכס זיבנברג).
  • צרכים מול פרקטיקות - השוואה בין מי שפונו ושבו לביתם לבין מי שעדיין מפונים (זאביק גרינברג, אורלי גנני-דגן ותמיר זאוסמר, בשיתוף מחלקת החברה והרווחה בתנועה הקיבוצית).
  • מאפייני הקהילה החדשים של קהילות שאינן במקומן כפי שרואים זאת בעלי תפקידים בתקופת משבר בטחוני מתמשך (זאביק גרינברג וענת קדרון).
Accordion Title האתגרים של אזורי גבול פריפריאליים להישאר חסינים בסביבה גיאופוליטית נפיצה

האתגרים של אזורי גבול פריפריאליים להישאר חסינים בסביבה גיאופוליטית נפיצה

גיאוגרפיה כלכלית אבולוציונית עוסקת בין השאר במחקר על שילוב ויחסי הגומלין בין שחקנים, סוכנויות ומוסדות  בתוך סביבות חברתיות, פוליטיות, טכנולוגיות, תרבותיות ומוסדיות ברמות מרחביות (אזורי, לאומי ובינלאומי). זה רלוונטי במיוחד לאזורי גבולות באזורים חלשים כלכלית הממוקמים באזורים שנויים במחלוקת, אשר מאותגרים לא רק על ידי תנאים סוציו-אקונומיים אלא גם על ידי אי ודאות גיאופוליטית ולעתים קרובות מתח בין-אתני, במיוחד לאור המספר ההולך וגדל של  סכסוכי גבול שמכריחים אזורים אלו לעשות מאמצים כדי להישרד כלכלית. 

המחקר ממומן על ידי קרן ישראל מדעים, מענק אישי, ד"ר עדי וידנפלד 2230/2022  ומבוצעת על ידי מו"פ המשולש (חסות אוניברסיטת תל אביב), אוניברסיטת קרית שמונה שבגליל, והמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית.
 

תמונה
חוסן באזורי גבול - תמונות לוגו של מוסדות המממנים את המחקר
מטרות המחקר

מטרות המחקר

Accordion Title

1. לזהות את יחסי הגומלין בין אוכלוסיות אזוריות וגורמים מוסדיים המשפיעים ומושפעים אחד מהשני (כגון תעשיות, מוסדות, לקוחות) ואת תפקידן בעיצוב מסלולים אזוריים וחוסן אזורי וקידום הידע באזורים חלשים כלכלית המאופיינים באוכלוסית מיעוטים כמו גם את השתלבותם בנתיבי פיתוח של אזורים אחרים הסמוכים להם. 

1.1 ההבדלים בתהליכים לעיל בין אזור פריפריאלי לאזור ביניים (פריפריאלי חברתי וגיאוגרפי- מרכזי יחסית)

 

2. המחקר בודק את תפקידם של סוכני שינוי כגון ארגונים, אנשי ציבור כגון ראשי מועצות ויזמים הפועלים ברמות מרחביות שונות בעיצוב נתיבי פיתוח אזוריים והתנעת אסטרטגיות ופעולות חוסן.

 

3. זיהוי מעבר ידע ולמידה כתופעות גיאוגרפיות וניבוי מיקומן ומאפייניהם על ידי פיתוח מודל גיאואינפורמטי חדשני שמהווה פיתוח ביוגרפיה של חדשנות ככלי מחקר ותכנון מדיניות כמותני. 
 

בתמונה: טלי פורן, ראש מועצת מגדל שאמס, דולאן אבו סלאח ועדי וידנפלד

תמונה
חוסן באזורי גבול - תצפית במהלך סיור
שלבי המחקר

שלבי המחקר

Accordion Title

הפרויקט מחולק לשלושה שלבים של איסוף וניתוח מידע:

שלב א: ראיונות עומק עם אנשי מפתח  (מטרות 1-2)
המידע שנאסף ונותח מראיונות עומק עם 40 אנשי מפתח ומעצבי מדיניות הכוללים אנשי עסקים, מדענים ראשי מועצות ואגפי מחלקות כלכליות משני אזורים:ואדי ערה והעיירות הדרוזיות בגולן המאוכלסים באוכלוסיה אתנית ושוכנים בקרבת גבול, שנתון לתנאי סגירה ופתיחה משתנים וסכסוכים אלימים הזולגים לעיתים לתחומם, וממרואיינים מאיזורים ומידע שניוני מארכיונים ועיתונות מהתקופה הנחקרת: 1998-2021. המימצאים הראשונים מראים שחקלאות, תיירות וקמעונאות, הענפים העיקריים בשני האזורים, התפתחו באופן שונה בגלל התנאים הגיאופוליטיים השונים בין שני האזורים.  בעוד שבואדי ערה מדיניות ממשלתית רשמית והיחס של גורמים מהמגזר הציבורי אינו מצביע על מגמה יציבה של הכללה ושיתוף תעשיות ויזמים מקומיים המאופיינים בהקצעת קרקעות לאזורי תעשייה משותפים, שיתוף פעולה הדוק במיזמים לאור יחסים מתוחים בין האוכלוסיה הערבית בואדי ערה, לעומת מגמות ישראליזציה בקרב הדרוזים בגולן שהשפיעו על מגמה הולכת וגוברת של שיתוף פעולה ופעילות מכלילה וחזקה יותר גם בין הרשויות המקומיות לממשלה וגם בין לקוחות יהודים מהאזורים השכנים.  אלה מוסברים ביחסים האתניים הטובים יותר בין יהודים לדרוזים וסיוע ממשלתי באופן גלוי בגולן לעומת ואדי ערה, שם תפקידם של רשתות בינלאומיות ורשתות המנוהלות על ידי יזמים מקומיים היה בולט יותר מאשר אלה של משרדי.  כמו כן קרבתו של ואדי ערה לאזורי המרכז אפשר את שילובו של כח עבודה מקומי בענפי שירותים ארציים (למשל בנין, רפואה) על חשבון הכלכלה המקומית והגדיל את החוסן האזורי של תושביו כאשר בגולן יחסים מצוינים עם הרוב היהודי אפשרו מעבר מחקלאות לתיירות שאפשר חוסן אזורי המבוסס על כלכלת האזור עצמו ולא רק תעסוקה מחוץ לאזור.  חשיבותה של הפוליטיקה ברמות מרחביות שונות מראה על תפקידם של סוכני שינוי באזורים הנתונים בסביבה גיאופוליטית נפיצה המחייבת אותם לעיצוב מדיניות זהירה המתחשבת במורכבותה הגיאוגרפית פוליטית והשפעתה על נתיבי פיתוח אזוריים. 
 

תמונה
חוסן באזורי גבול - אילוסטרציה לשלב המחקר הראשון

שלב ב 

ראיונות עומק עם  20 יזמים ואנשי מפתח מארגונים שזוהו בשלב א ככאלה שקיימו תהליכי חדשנות בין השנים 1998-2021 וראיונות קצרים עם כ- 40 אינדיוידואלים שהיוו את מקור הידע או שלמדו מהיזמים לצורך זיהוי ביוגרפיה של חדשנות.

 

שלב ג: פיתוח ביוגרפיה של חדשנות כמותית ככלי מחקרי ותכנוני (מטרה 3)

חדשנות אזורית היא תוצר של מערכת יחסי גומלין בין עסקים וגורמים מקומיים, המאפשרת לאזור לצמוח ולהשתנות בתגובה לדינמיקה פנימית ולזעזועים חיצוניים. כדי לחקור את התנאים בהם חדשנות מופיעה, כיצד היא מתעצבת ועד כמה היא תלויה במאפייני האזור ובתנאים חיצוניים, אנו מציגים מודל סימולציה רשתי מבוסס-סוכנים של חדשנות אזורית. במודל זה, יחידות הבסיס הנם עסקים בעלי מאפיינים דוגמת רמת ידע, אוריינטציה לשווקים, פתיחות לחדשנות ותגובתיות לסימנים חיוביים או שליליים מהשוק. העסקים מחוברים ברשת חברתית- גיאוגרפית המדמה מערכת יישובית. הדינמיקה במודל מונעת על ידי סיגנלים הנעים ברשת זו. הסיגנלים מכילים מידע בדבר דפוסי שוק (שינויי הצע/ביקוש) ושינויים טכנולוגיים, לגבי כמות הידע הנדרש כדי להגיב להם ולגבי הרלוונטיות שלהם לסקטורים שונים. בכל תור של הסימולציה, הסוכנים נחשפים לסיגנלים שונים. במסגרת תהליך ארבע שלבי התלוי במאפייני העסק והסיגנל, חלק מהסיגנלים עוברים לאורך הטמעה המתבטאת באקט חדשני. הסימולציה כוללת סיגנלים שמקורם בשוק ומתפזרים באופן שווה במרחב וסיגנלים שמקורים בעסקים עצמם (לאחר אקט חדשני) אשר פיזורם תלוי במבנה הרשת. 

Figure 1. Synthetic business network connections by business sector and  geographic proximity

תמונה
Synthetic business network connections by business sector and geographic proximity

 

Figure 2: Agent signals exploitations by signal number and business sector

תמונה
Agent signals exploitations by signal number and business sector

 

צוות המחקר

צוות המחקר

Accordion Title

חוקר ראשי: ד"ר עדי וידנפלד - החוג לכלכלה וניהול, תל חי אוניברסיטת קריית שמונה בגליל; מרכז מחקר ופיתוח המשולש, כפר קרע

גברת טלי פורן - תל חי אוניברסיטת קריית שמונה בגליל 

תמונה
טלי פורן מוקטן

מוסמכת התוכנית לתואר שני-מחקרי בלימודי גליל (בהצטיינות) בתל-חי. עבודת התזה שלי זכתה בפרס קרן הקיבוץ ע"ש יונה וחנה ינאי ז"ל לשנת 2023, קרן המנוהלת על ידי המכון לחקר הקיבוץ באוניברסיטת חיפה. בשנים האחרונות השתתפתי במחקרים כעוזרת מחקר ועוזרת הוראה עם חוקרים בתל חי.

ד"ר יאיר גרינברגר - המחלקה לגיאוגרפיה, האוניברסיטה העברית 

תמונה
יאיר גרינברג

 

מרצה בכיר במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקרו עוסק בנקודות הממשק בין מידע גיאוגרפי, גיאואינפורמטיקה וגיאוגרפיה אנושית. כחוקר בתחום הגיאואינפורמטיקה, במחקריו יאיר מתמקד בחידושים מתודולוגיים ומסתמך עליהם בכדי להפיק תובנות תיאורטיות משמעותיות. תחומי העניין שלו כוללים אינפורמטיקה גיאו-תרבותית - ההסקה של מידע תרבותי מתוך נתונים גיאוגרפיים; סימולציות מבוססות סוכנים של דינמיקות עירוניות לאורך זמן; ניתוח פרוייקטי מידע גיאוגרפי מבוססי-קהל, בדגש על OpenStreetMap, וההשפעה של הממד האנושי והארגוני על אופי הנתונים בהם; ניתוח מבוסס GeoAI של דפוסי ניידות מתוך אותות דיגיטליים והסקה לגבי המניעים ההתנהגותיים מאחוריהם.
 

ד"ר אלון שגיא - החוג לכלכלה וניהול, תל חי אוניברסיטת קריית שמונה בגליל; מרכז מחקר ופיתוח המשולש, כפר קרע; המחלקה לגיאוגרפיה, האוניברסיטה העברית 

תמונה
אלון שגיא תמונה מוקטנת

בעל תואר שני בגיאוגרפיה ולימודים עירוניים מהאוניברסיטה העברית ודוקטור במדע הנתונים וכלכלה עירונית מהטכניון. אל המחקר הוא מגיע לאחר מספר שנים בתעשיית ההיי-טק שם עסק בחיזוי וניתוח תופעות עירוניות וכלכליות. 

 

Accordion Title פרסומים נבחרים

פרסומים נבחרים

להט"ב בישובים כפריים

Greenberg, Z., & Kurlander, Y. (2026). Navigating wellbeing and dual belonging: LGBTQ+ experiences in rural communities. Wellbeing, Space and Society, 11, Article 100479.‎‎ https://doi.org/10.1016/j.wss.2026.100479

Greenberg, Z. (2024). Don’t look like lesbian when you walk through the village, lesbians, gays, and transgenders in rural communities. Sexual and Gender Diversity in Social Services, 1–21. https://doi.org/10.1080/29933021.2024.2349291
 
 

 גרינברג, ז' (2023) מאפייני תחושת שייכות של הומואים ולסביות ביישובים כפריים בישראל- בין שייכות לקהילה המקומית לזו הזהותית. בתוך: קמה ופוגל ביזאוי עורכים:  מבעד לארון השקוף, הוצאת יד טבנקין ולמדא, האוניברסיטה הפתוחה.

 

יחסים בין עסקים ליישוב 

Greenberg, Z., Farja, Y., & Gimmon, E. (2018). Embeddedness and growth of small businesses in rural regions. Journal of Rural Studies, 62, 174–182.‎ ‎https://doi.org/10.1016/j.jrurstud.2018.07.016‎

Ganany-Dagan, O., Greenberg, Z., Gimmon, E., & Haas, V. (2024). The pronounced embeddedness of commercial and social entrepreneurship in rural communities. The International Journal of Entrepreneurship and Innovation. https://doi.org/10.1177/14657503241261230  
 
Greenberg, Z. and Kurlander, Y. 2022. "A Strong Feeling of Togetherness": A Group of Low-Income Single Mothers' Bargain for Their Place in Academia. Community College Journal of Research and Practice.
https://doi.org/10.1080/10668926.2022.2056774 
 
Kurlander, Y., Efrati, N., and Greenberg, Z., Final Acceptance. The Voice of the Founding Mothers: Entrepreneurship and Resistance in Everyday Life. 100 Years of the Moshav. Yad Tabenkin (Heb.)
 
Sara, A., Shmuel, S., Zeev, G., & Schnell, I. (2022). Small Israeli peripheral businesses: spatial and ethnical embeddedness. Journal of Small Business & Entrepreneurship, 36(3), 459–481. 
https://doi.org/10.1080/08276331.2021.2015896 

Greenberg, Z., Gimmon, E., and Farja, Y. (2023). Women-owned, home-based businesses: The effects of location on growth. International Journal.  Entrepreneurship and Small Business. 49(3) pp. 395-418.
 
Greenberg, Z. and Kurlander, Y. 2023. Women's Business in Remote Villages: Two Generations, Many Changes (Chapter 7) in Kakoli, S., Surekha, R., Nayan, M., Yanire, B., and Gordana, Ć. (eds.). Diversity and Inclusion in the Start-Up Ecosystem. 89-109. Springer Nature.
 
Greenberg, Z., Gimmon, E., and Farja, Y. (2023). Women-owned, home-based businesses: The effects of location on growth. International Journal.  Entrepreneurship and Small Business. 49(3) pp. 395-418
 
Greenberg, Z., Gimmon, E., and Farja, Y. (2022). Double-tier business networking and its impact on the promotion of small businesses in rural Israel, Geography Research Forum. Vol. 41(1) pp. 89-107

 

שינויים בהבניית תודעה מקומית בקהילות כפריות 

Greenberg, Z., (2023) Open-space design in kibbutz expansion neighborhoods as a tool for redefining social capital in the community. Geo Jouranl. 88(4) 34-58. 

‎Greenberg, Z., & Heilbrunn, S. (2026). Multi-level solidarity in crisis response: Insights from Israeli kibbutz communities following 7 October 2023. Israel Affairs. Advance online publication.‎ ‎https://doi.org/10.1080/13537121.2025.2591349‎‎

Greenberg, Z., Ganany-Dagan, O., & Zausmer, T. (2026). Community belonging and family resilience among displaced kibbutz residents: The role of multigenerational families in coping with forced displacement. Journal of Family Issues, 47(9), 1211–1234.‎ ‎https://doi.org/10.1177/0192513X251414612‎

‎Solomon Even-Chen, M., & Greenberg, Z. (2026). Personal and community crises in rural areas and their effect on a sense of community and community resilience. International Journal of Community Well-Being, 9, Article 23.‎ ‎https://doi.org/10.1007/s42413-026-00299-y

‎Ganany-Dagan, O., & Vitman Schorr, A. (2026). Friendship as feminist resistance across seven decades: How three Kibbutz women navigated community collectivism, 1920s–1990s. Women’s Studies International Forum, 117, Article 103325.‎ ‎https://doi.org/10.1016/j.wsif.2026.103325‎

‎Poran, T., & Greenberg, Z. (2025). After all, we are one community: Conflicts between the kibbutz and its new extension neighborhood residents as a reflection of changes in the social field. In Conflicts and Conflict Management in Intentional Communities (Chapter 3).‎ ‎https://doi.org/10.1515/9783111238524-004‎

‎Ganany-Dagan, O. (2025). Parents’ initiative in community-based support for children with intellectual and developmental disabilities: The Ahada non-profit model. Journal of Intellectual & Developmental Disability. Advance online publication.‎ ‎https://doi.org/10.3109/13668250.2024.2437767‎

‎Ganany-Dagan, O. (2024). Social inclusion enterprises: The story of Kibbutz Harduf. Journal of Social Entrepreneurship, 15(3), 1005–1024.‎ ‎https://doi.org/10.1080/19420676.2022.2091645‎
 

 

גנני־דגן, א׳ (‎2023‎). קהילה טובה ומכילה דייה - הסיפור של ארגון ״אהדה״. בתוך יחיד ביחד: קהילה קיבוצית בין הכלה להדרה. מוסד ביאליק ויד טבנקין.  https://kotar.cet.ac.il/kotarapp/index/Chapter.aspx?nBookID=113331412&nTocEntryID=113332208

‎גנני־דגן, א׳ (‎2023‎). יזמים של הכלה - סיפורו של קיבוץ הרדוף. בתוך יחיד ביחד: קהילה קיבוצית בין הכלה להדרה. מוסד ביאליק ויד טבנקין. https://kotar.cet.ac.il/kotarapp/index/Book.aspx?nBookID=113331412

גנני־דגן, א׳, ויטמן־שור, ע׳ ושמאי, ש׳ (‎2022‎). מקליטה אידיאולוגית לקליטה כלכלית ביישובים כפריים פריפריאליים הנמצאים בתהליכי שינוי. סוגיות חברתיות בישראל, ‎31(2)‎, ‎119–150‎.
https://doi.org/10.26351/SIII/31-2/5 

אסייג, א׳, סולומון אבן חן, מ׳, גרינברג, ז׳ וגנני־דגן, א׳ (התקבל לפרסום). גיבוש זהות מקצועית של עובדי החינוך החברתי בקיבוצים. זמן חינוך, ‎11‎.
‎
זאוסטמר, ת׳, גנני־דגן, א׳, גרינברג, ז׳ וקדרון, ע׳ (בתהליך פרסום). שייכות קהילתית וחוסן משפחתי בקרב מפוני קיבוצים: תפקיד המשפחה הרב־דורית בהתמודדות עם עקירה כפויה. בתוך ז׳ גרינברג, ד׳ נדיב וא׳ גן (עורכים), זהות קיבוצית בעקבות השבעה באוקטובר.

גולן, מ׳ וגנני־דגן, א׳ (התקבל לפרסום). לשרת מהבית: תפקידן המתהווה של נשות מפקדי מילואים במלחמת חרבות ברזל. סוגיות חברתיות בישראל. 
 

עבודה והגירת עבודה 

‎Cohen, A., & Kurlander, Y. (2026). Crisis-driven solidarity: Migrant workers in kibbutzim and moshavim. Israel Studies Review, 41(1), 103–123.‎ ‎https://doi.org/10.3167/isr.2026.410106‎
‎
Niezna, M., & Kurlander, Y. (2026). Precarious labour in precarious times: The impact of the war in Israel/Palestine on non-citizen workers. Comparative Migration Studies, 14, Article 9.‎ ‎https://doi.org/10.1186/s40878-025-00511-6‎
‎
Kurlander, Y., Davidovitch, N., Filc, D., Gutzeit, Z., Tadjer, M., & Levy, E. (2025). Between syndemics and structural exploitation: Health barriers of migrant agricultural workers. International Journal of Environmental Research and Public Health, 22(12), Article 1783. ‎https://doi.org/10.3390/ijerph22121783‎

Raijman, R., Kushnirovich, N., and Kurlander, Y. 2024. Between Marketization and De-marketization: Reconfiguration of the Migration Industry in the Agricultural Sector in Israel. Population Research and Policy Review. 

Kurlander, Y., Shoham, S., and Kaminer, M. 2024. Crucial Yet Disavowed: Three Decades of Relations Between Israeli Farmers and Thai Migrant Workers. Geography Research Forum (GRF).

Kurlander, Y. Greenberg, Z. 2024. Agriculture labor migration in an (un)changing world. Geography Research Forum (GRF).  

Barkay, T., Kurlander, Y., and Zimmerman, I. Final Acceptance.  Live-in or Locked-out: Comparing Migrant Workers' Housing in the Israeli Agriculture and Domestic Service Sectors Before and During Covid-19. Housing Studies. 

Cohen, A. and Kurlander, Y. 2023. The Agricultural Sector as a Site of Trafficking in Persons. Law, Society & Culture. Vol 6., 239-264 (Heb.).

Accordion Title אזכורים במדיה

אזכורים במדיה

 

‎"אף על פי כן: התנועה הקיבוצית בעקבות 7 באוקטובר" - הרצאה של פרופ' זאביק גרינברג, 10.9.2024.

 

שינויים בהבניית תודעה מקומית בקהילות כפריות

‎זאביק גרינברג - ״ביישובי הצפון חוששים: ארבעה מכל עשרה מפונים לא ישובו לאחר המלחמה״. הארץ, ‎22.1.2024‎.
https://www.haaretz.co.il/news/politics/2024-01-22/ty-article-magazine/.premium/0000018d-2cb8-db77-ad9f-ffbaf2b70000

‎אילה כהן - ״מחקר חדש: ילדים למשפחות מפונות מהצפון עדיין משלמים מחיר״. ynet, 26.2.2026
https://www.ynet.co.il/news/article/yokra14691645 
 

עבודה והגירת עבודה 

יהל קורלנדר — השתתפות במפגש על מהגרי העבודה מתאילנד והשלכות המלחמה, ינואר ‎2025‎. סיכום המפגש פורסם באתר CIMI ב־‎18.2.2025‎.

‎יהל קורלנדר, (‎10.7.2024‎). ״תאי־לנד בישראל״: צורך, רגולציה וניצול. מכון ון ליר בירושלים.