עם הפיכתו של העולם לכפר גלובלי, ניתן למצוא יותר ויותר כיתות המכילות בתוכן תלמידים וסטודנטים מקבוצות בעלות שפות אם שונות. כך, בשנה שעברה, במכללות האקדמיות בישראל, כמעט רבע מהסטודנטים, היו מקבוצות שעברית אינה שפת האם שלהם. קבוצות מיעוט אלו, סובלות לא פעם מקושי להגיע להישגים דומים לאלו של הקבוצה הגדולה.
את הסיבות לפער הזה, ניתן לתלות בגורמים שונים. חלקם אינם קשורים כלל למפגש שלנו כמרצים עם הסטודנטים. עם זאת, ישנם גורמים שכן באים לידי ביטוי בתוך הכיתות שלנו. אולי הבולט שבהם הוא ההבדל בשליטה בשפה בה משתמשים בכיתה.
מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל מתנהלת רובה ככולה בשפה העברית. לכן, סביר שצעירים המשתלבים במוסדות להשכלה גבוהה, ואינם עומדים ברמה הנדרשת מבחינת השפה, יתקשו להתמיד ולהגיע להישגים גבוהים בלימודיהם.
אבל איך מתגברים על הפער?
למרבה הצער, נראה שאין פתרון פשוט לגישור על פערי השפה של הסטודנטים. חישבו על השפה בה אתם משתמשים, נסו לתמוך מילים מורכבות במילים נרדפות או תומכות, על מנת להקל על הסטודנט בהבנה. גם הסבר מדוקדק ומפורט של הוראות המטלות, והבהרת ניסוחי שאלות הבחינות יכולים לסייע בביצוען. חשוב לברר האם הבינו בתוך תהליך הלמידה, לשאול ולהבין היכן נמצאים, מה, שעל פי מחקרים, יביא את הסטודנט להשקעה גדולה יותר בקורס, וממילא להישגים טובים יותר.
ולסיום, איזו שפה הכי קשה ללמוד? יודעים את התשובה? בדקו כאן 😊
בהצלחה!
רוצים להיעזר בנו?
היחידה למצוינות וחדשנות בהוראה מציעה לכל מרצה ליווי פדגוגי וטכנולוגי מלא לצורך שיפור נראות הקורס שלכם, מבנה יחידות הלימוד, שילוב המשאבים הדיגיטליים המתאימים ליחידות הלימוד ואופן הוראתן בפועל. הליווי הינו אישי (מפגשי אחד על אחד) ע"י צוות המלווים הפדגוגיים של היחידה, וכן ע"י הצוות הטכנולוגי של מעבדת החדשנות בהוראה.
צרו איתנו קשר במייל זה: [email protected]