אלא אם הייתם על אי בודד בחודשים האחרונים, כנראה ששמעתם על כך שכלים שונים העושים שימוש בבינה מלאכותית (Artificial Intelligence או בקצרה AI) הונגשו לציבור הרחב. הכלי הראשון שהוצג היה מחולל התמונות Dall-E-2 של חברת openAI, שיודע ליצור תמונות לפי שורת טקסט שהמשתמש מקליד. מיד אחריו הוצגו מחוללי תמונות של חברות נוספות, ומאז הרשתות החברתיות מוצפות במשתמשים המשוויצים בתמונות ואיורים שהם יצרו בן רגע.
לפני כחודש הוצג לציבור כלי AI נוסף - מחולל טקסטים בשם chatGPT, המאפשר לנו לקיים דיאלוג עם בינה מלאכותית בממשק הדומה לתיבת צ'אט, וכך להתרשם מיכולותיה. יכולות אלו מתקרבות יותר ויותר למצב בו יהיה קשה מאוד לדעת האם מאחורי המסך נמצא אדם אמיתי או מחשב. באופן טבעי, באתרי החדשות ובתכניות האקטואליה עוסקים רבות בשאלת ההשפעה של כלים אלו על תחומי עיסוק שונים. בתחתית העמוד תמצאו קישורים לכלים אלו.
מה לגבי האקדמיה?
לכאורה, הנגשת הבינה המלאכותית לציבור הרחב הינה בעלת פוטנציאל מהפכני בעולם האקדמי. אם קיימת מערכת ממוחשבת אשר מסוגלת להפיק טקסט ברמה כמעט-אנושית על כל נושא שנלמד, האם יש עוד היגיון במטלות כתיבה לסטודנטים? בהתייחסויות ראשונות לנושא, כתבה באתר המגזין nature עסקה בשאלה זו (הדעות חלוקות), אתר חדשות ישראלי פרסם כתבה בנושא ממש בסוף השבוע הזה, וזוג חוקרים מאונ' פנסילבניה הציעו כבר סוג חדש של מטלות שניתן לבצע באמצעות הטכנולוגיה החדשה. לנו, כמרצים בישראל, יש עוד קצת זמן לחשוב על הנושא, שכן התמיכה בשפה העברית עדיין אינה מספקת. עדיין.
אם ברצוננו להבין את העולם החדש הזה, יש אינסוף כיווני חשיבה ובדיקות שניתן לבצע. לכן החלטנו בחידושון זה להתמקד בתחום אחד בלבד, ולבחון כיצד הבינה המלאכותית מתמודדת עם שאלות ברמות חשיבה שונות. הצגנו למערכת שאלה בכל אחת משש רמות החשיבה המוגדרות בטקסונומיה של בלום. בחרנו את נושא חג החנוכה - נושא שבו כולנו אמורים "לדעת את החומר". עד כמה המערכת הצליחה להציג תשובות טובות? שפטו בעצמכם (וכדאי לקרוא עד הסוף - יש טוויסט בעלילה).
1. רמת החשיבה הראשונה והבסיסית בטקסונומיה של בלום היא זיכרון. ברמה זו אנו בוחנים את היכולת לזכור פרטי מידע, עובדות ותהליכים.
2. רמת החשיבה השניה בטקסונומיה של בלום היא הבנה. ברמה זו אנו בוחנים את היכולת לתאר, לפרש ולהסביר נושאים שונים, רעיונות וסיבות.
3. רמת החשיבה השלישית היא יישום. ברמה זו אנו בוחנים את היכולת לבצע שימוש במושגים ובעובדות לצורך פתרון בעיות והתמודדות עם אתגרים.
4. רמת החשיבה הרביעית היא ניתוח. ברמה זו אנו בוחנים את היכולת לפרק מידע למרכיביו, להציג קשרים בין נושאים שונים ולהסיק מסקנות.
5. רמת החשיבה החמישית היא הערכה. ברמה זו אנו בוחנים את היכולת לשפוט ולהעריך מידע, להציג חוות דעת או לנבא סוגים שונים של השפעות.
6. רמת החשיבה השישית והגבוהה ביותר בטקסונומיה של בלום היא יצירה. ברמה זו אנו בוחנים את היכולת להמציא פתרון חדש לבעיה או לאתגר נתון.
אז מה דעתכם? איזה ציון הייתם נותנים על עבודה כזו? אבל הבטחנו שיש טוויסט. כל השאלות שהצגנו הן שאלות שהבינה המלאכותית יצרה בעצמה:
מה כדאי לעשות?
ראשית, כדאי מאוד להתנסות בטכנולוגיה.
כנסו מכאן: https://chat.openai.com
לאחר ביצוע הרשמה קצרה, תגיעו למסך הצ'אט ותוכלו להתחיל. בשלב מסוים כנראה שתגיעו לשאלות שעליהן הצ'אט לא יענה, בטענה שהוא רק מערכת ממוחשבת ואינו יודע להתייחס לנושא שהעליתם. זה יהיה זמן טוב לעבור לגרסת הבטא, שכבר יודעת באמת לענות על ה-כ-ל: https://beta.openai.com/playground
כמו כן, כדאי גם להתנסות במחולל התמונות: https://openai.com/dall-e-2
לאחר שהתנסיתם, ובהנחה שהסטודנטים שלכם התנסו גם כן ושולטים בטכנולוגיה זו, נסו לחשוב כיצד הדבר ישפיע על ההוראה בקורסים שלכם.
יש לכם תובנות? נשמח אם תשתפו אותנו!
רוצים להיעזר בנו?
היחידה למצוינות וחדשנות בהוראה מציעה לכל מרצה ליווי פדגוגי וטכנולוגי מלא לצורך שיפור נראות הקורס שלכם, מבנה יחידות הלימוד, שילוב המשאבים הדיגיטליים המתאימים ליחידות הלימוד ואופן הוראתן בפועל. הליווי הינו אישי (מפגשי אחד על אחד) ע"י צוות המלווים הפדגוגיים של היחידה, וכן ע"י הצוות הטכנולוגי של מעבדת החדשנות בהוראה.
צרו איתנו קשר במייל זה: [email protected]