על המרכז

המרכז הבינתחומי לחקר האומנויות והרוח עוסק במחקר מבוסס אומנויות בדיסציפלינות מגוונות בתחומי מדעי הרוח והחברה. בין התחומים הרלוונטיים: חינוך, פסיכולוגיה, טיפול באמצעות אומנויות, פסיכותרפיה, אומנות, תרבות חזותית, עבודה סוציאלית, פילוסופיה, היסטוריה, ספרות, לימודי תרבות, לימודי מגדר ועוד.

מטרות המרכז לעודד מחקר מבוסס אומנות ורוחניות ולאפשר שיתופי פעולה מחקריים בין-תחומיים על  יצירתיות ורוחניות. כוונתנו לעודד  מחקר בסגל ובקרב הסטודנטים, ולהנגיש את הידע לקהילה. זאת תוך הרחבת המושגים "מחקר" ו"אומנות" לכיוונים דיסציפלינריים מגוונים ובחינה של מונחים וחוויות רוחניות, חברתיות ואינטלקטואליות כמו למידה, חיי קהילה, הדרכה, אומנויות, שינוי אישי וחברתי, אופיו של מחקר ועוד.

תחומי המחקר במרכז

טיפול

  • ציורים ככלי הערכה
  • טיפול טלפוני בדרמה תרפיה לאנשים זקנים בקהילה 
  • העיסוק בציור בקרב נשים בגיל השלישי 
  • ציורים משותפים במרחבי הערה וטיפול 
  • מחקרי המשגה: מהפרקטיקה לתיאוריה
  • נוכחות גופנית במרחב הטיפולי-החינוכי
  • טיפול באמנות מבוסס מיינדפולנס 
  • משולש היחסים בטיפול באומנות
  • טיפול באומנות במערכת החינוך
  • "במת החול" ככלי טיפולי בדרמה תרפיה לקידום תהליכים רגשיים בזִקנה
  • חוויותיהן של בנות זוג לאנשים עם דמנציה: מחקר פעולה משתתף מבוסס תיאטרון
  • טיפול באומנויות בילדים בחברה החרדית: תפיסות על הטיפול, תהליכים ותוצאות
  • טיפול באומנות מוגבל בזמן 
  • הדרכה מבוססת אומנות 
  • טיפול באומנות קהילתי-חברתי 
  • العلاج بالموسيقى العربيّة الفِلَسطينيّة في إسرائيل / חקר ופיתוח טיפול באמצעות מוזיקה בחברה הערבית-פלסטינית בישראל

חינוך וחברה

  • היסטוריה תרבותית של צילום
  • מפגשי הידברות דרך אומנות
  • תרבות חזותית וחינוך ביקורתי לאומנות
  • פרויקט הוראה קהילה

סדנאות מחקר

 

Accordion Title נשות צוות וחוקרות

נשות צוות וחוקרות

פרופ' שרון שניר – ראשת המרכז

מייל: [email protected]

פרופ' עפרה ולטר – ראשת המרכז

מייל: [email protected]

פרופ' דפנה רגב - חוקרת

מייל: [email protected]

פרופ' תמי הגר - חוקרת 

מייל: [email protected]

פרופ' סוזנה פנדזיק - חוקרת 

מייל:  [email protected]

ד"ר דברת הראל – חוקרת

מייל: [email protected]

ד"ר תמי גברון – חוקרת

מייל: [email protected]

ד"ר ענת הלר – חוקרת

ד"ר יערה גיל-גלזר – חוקרת

מייל: [email protected]

ד"ר גליה אנקורי – חוקרת

מייל: [email protected]

ד"ר בת אל חזן לירן - חוקרת 

מייל:  [email protected]

ד"ר נטע רם-ולסוב – עמיתת מחקר  

מייל: [email protected]

ד"ר אפרת רוגינסקי - עמיתת מחקר 

מייל: [email protected]

ד"ר גל שחר - עמיתת מחקר 

מייל: [email protected]

ד"ר תמר הדר - עמיתת מחקר 

מיל: [email protected]

ד"ר לאלי קידר – עמיתת מחקר 

מייל: [email protected]

אור שלו – חוקרת נלווית

מייל: [email protected]

רותם אברהם – חוקרת נלווית 

מייל: [email protected]

ניהאל מדחת - חוקרת נלווית 

מייל: [email protected]

 

מחקרים שנעשים במרכז

מחקרים שנעשים במרכז

Accordion Title ציורים ככלי הערכה (טיפול)

ציורים ככלי הערכה (טיפול)

אחת ההנחות המרכזיות בבסיס הטיפול באמצעות אומנות היא כי היצירה מהווה ראי לעולמו הפנימי של היוצר. תהליך ההשלכה אצל האדם הוא מנגנון בסיסי ואוניברסאלי המבנה את העולם החיצוני בהתאם ליסודות העולם הפנימי, ומתקיים גם בעת הכנת יצירה אומנותית. הנחה תיאורטית זו מציעה כי דרך תופעות צורניות כמו מיקום, איכות הקו, צבע, צורה ועוד, וכן דרך הבנת הנושא, בציור השלכתי עשוי להתגלות העולם הפנימי של היוצרת, שבחלקו אינו מודע, ולפיכך אינו נגיש בדרכים ישירות. לאור הנחות אלו, תחום המחקר באמצעות אומנות (Art Based Research)  כולל בתוכו ענף מחקרי שעוסק בחקר ציורים.

פרופ' שרון שניר חקרה יחד עם פרופ' דפנה רגב, ליאת כהן יציב, עפרה שופר ושירלי רכטמן ביטויים ציוריים של ייצוגים אימהיים בקרב נשים בהריון. יחד עם נעמה אייזנבך הן חקרו סימבולים מצוירים בקרב אומניות נפגעות טראומה בילדות.

ד"ר נטע רם-ולסוב עוסקת במחקרה בתפיסות ובנרטיבים של האדם ובייצוגיהם ביצירה. היא חקרה עם ד"ר לימור גולדנר מאוניברסיטת חיפה ביטויים ציוריים של ייצוגי טראומה ודיסוציאציה בקרב מבוגרים שחוו אירוע טראומטי בצבא על פי כלי הערכה שפיתחה פרופ' רחל לב-ויזל. סולמות ההערכה התבססו על האופן שבו אנשים שחוו טראומה תופסים את השפעות הטראומה על עולמם הפנימי, בהיבט של בניית והבניית נרטיב ובהקשר של תפיסת זמן, יכולת ההתמודדות ומידת ההסתגלות. במחקר נמצא כי אלמנטים חזותיים בציור היו קשורים למדדי דיווח עצמי של דיסוציאציה ופוסט-טראומה.

עם פרופ' הוד אורקיבי מאוניברסיטת חיפה, פיתחה ד"ר רם-ולסוב מודל הערכה אינטרמודלי להערכת קשרים ודינמיקות בתוך המשפחה. המודל משתמש בהערכת ציור משפחה, כתיבת סצנה והתערבות באמצעות פסיכודרמה. דרך תיאור מקרה הדגימו רם-ולסוב ואורקיבי כיצד הציור מאפשר ליחיד ביטוי חזותי של דינמיקה משפחתית, והתבוננות במאפיינים חזותיים בציור בהתייחס לתחושת שייכות ולאוטונומיה של היחיד במשפחה, ליחסים ולקונפליקט בין בני משפחה ולתפיסת תפקידים במערכת המשפחתית. במודל הערכה זה הכתיבה תומכת בבניית נרטיב ובמעבר משפה חזותית לפסיכודרמה. פסיכודרמה כהתערבות קבוצתית מאפשרת ליחיד חקירה פעילה ורב-שכבתית של תפיסת תפקידים ויחסי אובייקט במשפחה ובחינה מעמיקה של העצמי במערכת המשפחתית. מחקר נוסף לתיקוף הליך זה יתקיים בהמשך.

גב' אור שלו חקרה במסגרת עבודת התזה שלה, בהנחיית ד"ר מיכל בת אור מאוניברסיטת חיפה, את תפיסותיהם של ילדים לגבי באשר לדחייה או לקבלה הורית דרך הפריזמה של הציור ההשלכתי "איש קוטף תפוח מעץ", אשר כולל את התמה של אדם בפעולה של השגת מטרה (התפוח), בתוך הקשר של יחסים (בין האדם, התפוח והעץ). המחקר הדגיש את איכות הטיפול ההורי בחוויה הסובייקטיבית של הילדים, והתמקד בקשר שבין התוכן הסימבולי בציור לבין הדיווח העצמי של הילדים. תוצאות המחקר הדגימו כיצד בחינה אמפירית של כלי ההערכה באומנות "איש קוטף תפוח מעץ" תורמת לאיתור ייצוגי קשר מובלעים בתוך הציור, ולהבנתנו הקלינית את האפשרות לבחון ייצוגים אלו ואחרים באופן נרטיבי והוליסטי יותר מבעבר.

תמונה
ציורים ככלי הערכה
תמונה
ציורים ככלי הערכה 2

אנשי צוות וחוקרים

פרופ' שרון שניר – ראשת המרכז

מייל: [email protected]

פרופ' דפנה רגב - חוקרת

מייל: [email protected]

ד"ר נטע רם-ולסוב – עמיתת מחקר  

מייל: [email protected]

גב' אור שלו – חוקרת נלווית

מייל: [email protected]

Accordion Title טיפול טלפוני בדרמה תרפיה לאנשים זקנים בקהילה (טיפול)

טיפול טלפוני בדרמה תרפיה לאנשים זקנים בקהילה (טיפול)

הריחוק החברתי והסגרים שהוטלו עם התפרצות מגפת הקורונה פגעו במיוחד באנשים הזקנים, אשר רבים מהם סבלו ממצוקה נפשית קשה, מבדידות ומדיכאון. בשיתוף פעולה עם האגודה הישראלית לגרונטולוגיה ועם מספר רשויות, יזמה התוכנית לתואר שני בדרמה תרפיה פרויקט תמיכה טלפונית באנשים זקנים בקהילה. במסגרת הפרויקט צוותו סטודנטים משנה ב' ו-ג' אל אנשים זקנים שהתגוררו בבתיהם וסבלו מבדידות. הסטודנטים עברו השתלמות מקוונת בנושא דרמה תרפיה בזִקנה ולאחר מכן הם קיימו מפגשים טלפוניים עם האנשים הזקנים במשך פעמיים בשבוע לאורך 15 שבועות. המפגשים שילבו שיח וורבלי והתערבויות יצירתיות מתחום הדרמה תרפיה, שהתבססו על דמיון, תנועה, משחקי תפקידים, יצירת סיפורים ועוד. התהליך לווה לכל אורכו בהדרכה קבוצתית. בסיום הפרויקט ערכנו מחקר בשיתוף  עם ד"ר שושי קיסרי מביה"ס לטיפול באמצעות אומנויות באוניברסיטת חיפה. המחקר בחן את חווית ההשתתפות בפרויקט והשפעתו, משלוש נקודות מבט: של המשתתפים הזקנים, של הסטודנטים וכן של העובדים הסוציאליים בקהילה, ששימשו אנשי קשר, והמשיכו ללוות את המשתתפים הזקנים גם לאחר שהפרויקט הסתיים. ממצאים ראשוניים של המחקר מלמדים על תרומה כפולה, הן למשתתפים הזקנים והן לסטודנטים המטפלים לעתיד.

אנשי צוות וחוקרים  

ד"ר דברת הראל – חוקרת

מייל: [email protected]

Accordion Title העיסוק בציור בקרב נשים בגיל השלישי (טיפול)

העיסוק בציור בקרב נשים בגיל השלישי (טיפול)

יחד עם ד"ר ליאת שמרי-זאבי, חקרה ד"ר נטע רם-ולסוב את משמעות הציור בחייהן של יוצרות בנות הגיל השלישי, באופן כללי ובהתייחס לאתגרי הגיל המתמשכים. ניתוח תמתי הראה כי העיסוק באמנות נתפס כמענה לאתגרי הגיל השלישי וכמסגרת לעשייה. בנוסף, העיסוק באמנות נתפס כתומך ברווחה הנפשית, וכמאפשר ערוץ תקשורת וקשר עם בני משפחה. המחקר שופך אור על התפקיד של יצירת אמנות חזותית בקרב נשים בגיל השלישי, ועשוי לתרום לתכנון התערבויות יצירתיות באמצעות אמנות חזותית שמטרתן תמיכה ברווחה הנפשית של מבוגרים בגיל השלישי (Shamri-Zeevi & Ram-Vlasov, Manuscript submitted). 


    Shamri-Zeevi, L., & Ram-Vlasov, N. [Manuscript submitted]. “When I go back to painting, I am ‘Elise in Wonderland”: Older women coping with crisis through  creating visual Art.

תמונה
תמונת דיוקן של אישה מחזיקה מקל הליכה

נשות צוות וחוקרות 

ד"ר נטע רם-ולסוב – עמיתת מחקר 
מייל: [email protected]
 

 
Accordion Title ציורים משותפים במרחבי הערכה וטיפול (טיפול)

ציורים משותפים במרחבי הערכה וטיפול (טיפול)

אחת מאיכויותיה המרכזיות של האמנות בטיפול באמנות, היא יכולתה המופלאה לבטא היבטים מתוך עולמו הפנימי של היוצר. איכות זו תורמת לשימוש באמנות כדרך לחקירה עצמית של המטופל, וככלי הערכה בעזרתו מתבונן המטפל על תהליכי שינוי והתפתחות בטיפול. טכניקה נפוצה בה נעשה שימוש בטיפול באמנות לצורך הערכה הינה טכניקת הציור המשותף, בה שני מציירים חולקים יחד דף אחד להכנת ציור. לתחום הטיפול באמצעות אומנות חזותית ניסיון עשיר של שימוש במשימת הציור המשותף לשם בחינת מערכות יחסים משפחתיות, בקרב אחים,  בין הורים לילדים, בין בני זוג, חברים וכן בעבודת מטפל ומטופל יחד, או בין מטופלים המציירים יחד על דף משותף. כמו בתחומים אחרים בטיפול אומנות, גם בתהליכי הערכה המתקיימים בעזרת ציורים משותפים ישנו פער גדול בין בידע הקיים בקרב קלינאים, לבין התיעוד והבחינה המחקרית של ההנחות בבסיס השימוש בטכניקה.

 ד"ר תמי גברון פיתחה כלי טיפול והערכה המכונה The Joint Painting Procedure  (JPP) הנמצא בשימוש קליני ומחקרי מאז 2010, וכולל תהליך של ציור משותף של ההורה והילד על אותו הדף בצבעי גואש. התהליך מורכב מחמישה שלבים מובנים המתפתחים מציור אישי לצידו של האחר, דרך יצירת מסגרת ושביל לעבר שטח השותף השני, ופעולת ציור משותפת בשלב האחרון. תהליך הציור המשותף המיועד להורים וילדים בגילאי 5-12, מאפשר בדיקה של היבטים אימפליסיטיים ביחסים, מתוך התבוננות בתהליך היצירתי, ומתוך ניתוח הציור המשותף, באמצעות מדריך ניתוח. כלי הציור המשותף התגבש מתוך שילוב של תיאוריות ומחקרים על טיפול הורה-ילד, מתוך עקרונות הטיפול באמצעות אמנות ומתוך עקרונות הטיפול הדיאדי באמצעות אומנות בגישת חיפה (הראל קפלן ואבימאיר-פת, 2010: קפלן, 2020). הציור המשותף מבוסס על התיאוריה ההתייחסותית מאחר והוא בודק את הקשר בין ההורה לילד מתוך ההקשר (הקונטקסט) של היחסים. במהלך השנים הועבר הכלי למאות דיאדות במסגרות קליניות שונות בארץ ובעולם. החל מ- 2013 הכלי נמצא בשימוש מחקרי, בתחילה דרך מחקר הדוקטורט של ד"ר תמי גברון ובהמשך, לאורך השנים האחרונות, הכלי נחקר עם אוכלוסיות שונות כגון אימהות ומתבגרים עם מגבלה שכלית התפתחותית, אבות ומתבגרות, ילדי פליטים והוריהם, אימהות וילדים במרכזים טיפוליים. השימוש נמצא יעיל גם ככלי הערכה (שנמצא מהיימן ותקף), וגם ככלי התערבות קלינית. בעבודתה הקלינית כמטפלת וכמדריכה, ד"ר תמי גברון רואה את תהליך הציור המשותף כמאפשר מרחב ייחודי יצירתי ולא מילולי שמתהווה ומתפתח בין ההורים לילדים.

פרופ' שרון שניר חקרה בעבודת הדוקטורט שלה בהנחיית פרופ' הדס וייסמן מאוניברסיטת חיפה, ציורים משותפים של בני זוג, תוך תיעוד התופעות הציוריות המספרות על הקשר הזוגי, וניסיון לבחון על מה מספרות אותן תופעות ציוריות. בהמשך השנים היא ליוותה סטודנטיות וחברה לחוקרות נוספות שבחנו את משמעותם של ציורים משותפים בהקשרים נוספים. כיום היא מפתחת יחד עם ד"ר שרון אגוזי מהמכללה האקדמית תל חי כלי להערכה של יחסי קירבה ומרחק בציורים משותפים. 

תמונה
ציורים משותפים 1
תמונה
ציורים משותפים 2

אנשי צוות וחוקרים  

פרופ' שרון שניר – ראשת המרכז

מייל: [email protected]

ד"ר תמי גברון – חוקרת

מייל: [email protected]

Accordion Title מחקרי המשגה: מהפרקטיקה לתיאוריה (טיפול)

מחקרי המשגה: מהפרקטיקה לתיאוריה (טיפול)

תחום הטיפול באומנות הנו תחום טיפולי מתפתח. מטפלים באמצעות אומנויות נמצאים ופועלים במוסדות חינוכיים, מוסדות בריאות, מרכזים טיפוליים, קליניקות פרטיות ועוד. המטפלות הפועלות בשטח צוברות ידע קליני רב, ונראה כי הפרקטיקה הטיפולית הנה רחבה, עשירה ומקיפה. אולם קיים פער בין הידע הקליני הקיים בשדה לבין הידע הכתוב, התיאוריה והמחקר. במשך שנים רבות, עד לתחילת האקדמיזציה של הטיפול באומנות בישראל ובעולם בשני העשורים האחרונים, הידע הועבר כתורה שבעל פה במוסדות ההכשרה, בכנסים ובהדרכות. מטפלים באמצעות אומנות נמשכו פחות להמשגה ולכתיבה. עם כניסתן של התוכניות להכשרת מטפלות באמצעות אומנויות למרחב האקדמי, החלה להתפתח כתיבה והמשגה של מושגים טיפוליים, מודלי עבודה ועוד. חלק ניכר מהמחקרים שערכנו בשנים האחרונות עם סטודנטיות לתואר שני באוניברסיטת חיפה ועם סטודנטים מנוסים לדרמה תרפיה במכללה האקדמית תל חי, עסקו בהמשגת תהליכים ומודלי עבודה עם אוכלוסיות שונות. 

אנשי צוות וחוקרים  

פרופ' שרון שניר – ראשת המרכז

מייל: [email protected]

פרופ' דפנה רגב – חוקרת

מייל: [email protected]

Accordion Title נוכחות גופנית במרחב הטיפולי-החינוכי (טיפול)

נוכחות גופנית במרחב הטיפולי-החינוכי (טיפול)

בעולם המערבי אנו נוטים לחשוב על גופנו כישות נפרדת וליצור ידע על בסיס מה שאנו רואים, מה שיוצר ניתוק והפרדה בין הגוף לבין הנפש (Springgay, 2005). פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ומטפלים העוסקים בתחום הפסיכותרפיה מרבים לטעון שפסיכותרפיה יעילה דורשת משהו מעבר להסברים הקוגניטיביים ולדיווחים של הפרט בנוגע לאירועים חיצוניים. המודעות לנוכחות הגופנית  בחיי אדם ובמרחב הטיפולי והחינוכי חשובה. הנוכחות הגופנית יוצרת מגע באופן בלתי-אמצעי בעולמו הלא-מודע של המטופל והמטפל, מורה ותלמיד. המרחב הטיפולי-הלימודי הופך להיות מורכב יותר מכיוון שהנוכחות הגופנית מכניסה ממדים חדשים לתוך החוויות הסובייקטיביות. המפגש במרחב הטיפולי והחינוכי משפיע על מרקם העור, על טמפרטורת הגוף, ועל טונוס השרירים הנעים באופן לא רצוני, ומביעים באופן לא מודע מהווי הנפש ותחושות לא מודעות.

לאחרונה חודרת מודעות המטפלים ואנשי החינוך לחשיבות ההכרה ב'גוף'. אחד האתגרים של המטפל הוא להכיר, לחוש, להבין, להרגיש וליצור אפשרויות חדשות לשפה הבלתי מילולית (הגוף). הידע הגלום בגוף מספר סיפור רגשי ומעשי למטפל ולמטופל. פיתוח מודעות לתקשורת לא מילולית ושפת גוף חושית או הכרת הגוף מרחיבים את פוטנציאל הידע של המטפל ואת אפשרויות הטיפול גם בהתמקדות בתקשורת הבלתי מילולית  (Villadsen, Allain, Bell, & Hingley-Jones, 2012).

סביבת ההוראה, הלמידה והחינוך בהשכלה הגבוהה מאופיינת במטלות, ובצורך להסתגל. הסטודנטים מביעים לחצים ומתחים רבים המתווספים לחייהם. גישות התבוננות מגוונות המשלבות הקשבה לגוף, יצירת ידע מתוך תחושות הגוף והשקטת הרעשים – כל אלה מאפשרים למידה משמעותית יחד עם עיבוד תהליכים רגשיים.

בשנים האחרונות פיתחתי פדגוגיה פרקטית המשתמשת בגישת ההתמקדות – מיקוד בתחושת הגוף על-פי התיאוריה שפיתח פרופ' יוג'ין ג'נדלין מאוניברסיטת שיקגו. זו פרקטיקה המאפשרת לחקור עולמות חדשים ומשמשת מטפלים. הפרקטיקה מעניקה בסיס להקשבה. ההתמקדות קשורה ליצירת מגע עם תחושה עמוקה המאפשרת מציאת משמעויות חדשות. פיתחתי התאמה של פרקטיקת ההתמקדות לאקדמיה בשני מרחבים: ראשית, התמקדות כפרקטיקה שבה הסטודנט מתמקד בתחושת גוף המייצר ידע כדי לקדם תפיסה פרופסיונלית ואינטליגנציה רגשית אצל סטודנטים בעבודה סוציאלית. שנית, הגישה הותאמה כפרקטיקת התמקדות בהנחיית סמינר מחקר לתלמידי תואר שני בחינוך. הממצאים הראו כי השימוש בפרקטיקת התמקדות שהותאמה להנחיית סמינר סייעה לסטודנטים במעבר מהיר ממצבים מלחיצים, שהם חווים לעיתים קרובות בסמינר מחקר, למצבים חיוביים, הפחתת לחצים והתמקדות מהירה בכתיבת הסמינר. בהמשך הרחבתי את השימוש בקשיבות לגוף באמצעות פדגוגיית תנועת הגוף וקשיבות עם סטודנטים בתואר שני בעבודה סוציאלית. נמצא שפרקטיקת ההתמקדות תרמה לרווחה אישית וקידמה תפיסה פרופסיונלית.

הרחבתי את המחקרים העוסקים בהתערבות בכלים של קשיבות והתבוננות לחקר השפעת המדיטציה במרחבים הטיפוליים והחינוכיים באוכלוסיות ייחודיות (עמיתים מניסיון בי-פולר, סכיזופרניה). נוסף על כך חקרתי שימוש בכלים וזיהוי השפעתם בהקשרים תרבותיים על רווחה אישית, אינטליגנציה רגשית וחמלה.

פרויקטים

שימוש בהתמקדות לקידום מחקר, קידום רווחה אישית ותפיסה פרופסיונאלית של אנשי חינוך וטיפול. בתמונה מופיעה שימוש בהתמקדות בהנחיית סמינר בשנת 2020 לתואר שני בחינוך במכללה האקדמית תל-חי.

תמונה
נוכחות גופנית 1

פרויקט קשיבות ורגשות בהודו עם ילדים ונוער, ניצולי עבדות. הפרויקט מומן על ידי השגרירות הישראלית וההודית.

בתמונות רואים תרגול של קשיבות ורגשות בקבוצת נוער שניצלו הודות לזוכה פרס הנובל קיילאש סטיארתי.

תמונה
נוכחות גופנית 2
תמונה
נוכחות גופנית 3

פרויקט קשיבות בעבודה עם ילדים על הרצף וילדים חרשים. לנקנאו, מרכז השייך לארגון ENJO - משרד הבריאות ההודי. 

תמונה
נוכחות גופנית 4
תמונה
נוכחות גופנית 5

כנס מדעי בינלאומי בנושא פסיכולוגיה חיובית: במרכז היזמות באוניברסיטתKIIT  במזרח הודו התקיים בתאריכים 27-29 בינואר 2023 כנס בנושא פסיכולוגיה חיובית,Well being   ויזמות. בכנס השתתפו 24 מדענים, 16 מתוכן מישראל (מכללת תל-חי, אוניברסיטת תל-אביב, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת חיפה, מכללת גורדון ומכללת וינגייט), 7 חוקרים מהודו וחוקר אחד מאוסטרליה. את הכנס ארגנו פרופ׳ עפרה ולטר וד"ר יונתן קסלר ממכללת תל-חי, ד"ר סורוקה ממרכז היזמות באוניברסיטת KIIT ופיל פיטזימונס מאוניברסיטתAvondale  באוסטרליה. הסרטו הבא מסכם את הכנס. 

Positive Psychology, Wellbeing, and Entrepreneurship Conference, India 2023

קובץ תקצירי הכנס

אנשי צוות וחוקרים

פרופ' עפרה ולטר – ראשת המרכז

מייל: [email protected]

Accordion Title טיפול באמנות מבוסס מיינדפולנס (טיפול)

טיפול באמנות מבוסס מיינדפולנס (טיפול)

במחקר הפוסטדוקטורט בהנחייתו של פרופ' יצחק גילת, חקרה ד"ר נטע רם-ולסוב את ההשלכות של השתתפות בסדנה חד-פעמית של טיפול באמנות מבוסס מיינדפולנס בקרב סייעות לגיל הרך. המחקר הראה כי שילוב של מיינדפולנס עם ציור וצילום במסגרת קבוצתית נתפס כבעל השפעה על מימדי חוויה של תחושה, רגש, קוגניציה ומטא-קוגניציה. מרכיבים של הסדנה, כמו מדיטציה בישיבה ובהליכה, יצירת אמנות חזותית ושיתוף קבוצתי, נתפסו כתורמים להיבטים שונים בעולמן של הסייעות: התפתחות אישית ומקצועית, עבודה עם הילדים, עבודת צוות עם עמיתות, ותקשורת עם הוריהם של הילדים (Ram-Vlasov, Manuscript submitted). 

    Ram-Vlasov, N. [Manuscript submitted]. “Attentive to their drawing”: The implications of a single session mindfulness-based art therapy workshop on early childhood assistants.

תמונה
תמונת פסיפס שמכילה עץ ושמים בחוץ

נשות צוות וחוקרות 

ד"ר נטע רם-ולסוב – עמיתת מחקר 
מייל: [email protected]
 

 
Accordion Title משולש היחסים בטיפול באומנות (טיפול)

משולש היחסים בטיפול באומנות (טיפול)

לקשר שבין המטפל למטופל, מיוחסת חשיבות רבה בתהליכי פסיכותרפיה. קשר זה נחשב כבעל תפקיד משמעותי ביכולת ליצור שינוי בטיפול. בטיפול באומנות, חומרי האמנות משמשים כשחקן מרכזי נוסף ביחסים הטיפולים. נוכחותם וחשיבותם של חומרי האמנות בטיפול מטה את הזרקור מהקשר מטפל-מטופל אל משולש היחסים הטיפולי שנוצר: מטופל-מטפל-יצירה. בתוך משולש יחסים זה, מתקיימת מערכת יחסים מורכבת, כאשר היחסים המשולשים המתקיימים במקביל בכל אחת מצלעות המשולש: מטופל-מטפל, מטופל-יצירה, ומטפל-יצירה, מבטאים זה את זה, ומשפיעים זה על התפתחותו של זה. התיאוריה על משולש היחסים הנה מרכזית בטיפול באומנות, אולם רבות מההנחות שבבסיס תיאוריה זו לא נחקרו עדיין. בשנת 2021 הקמנו במכללה האקדמית תל חי, בשיתוף פעולה אוניברסיטת חיפה ובמימון הקרן הישראלית למדעים ISF קליניקה לטיפול באומנות, שמטרת פעילותה הנה לחקור את משולש היחסים בטיפול באומנות. סטודנטים המעונינים להתנסות בטיפול באומנות מוגבל בזמן, מוזמנים לקבלת טיפול מוזל מאד, בתמורה להשתתפותם במחקר. חשוב לציין כי הטיפול מתקיים תחת פיקוח מקצועי והדרכה, ובהקפדה מלאה על כללי האתיקה, כך שפרטיותם של המטופלים נשמרת במלואה. המחקר המתקיים בקליניקה בוחן בין השאר את תפקידיה של האומנות בתהליך הטיפולי, את מאפייני היחסים הטיפוליים, ואת ההשפעות של אלו על תוצאות הטיפול. מחקרים קודמים שערכנו בנושא כללו מחקרים על תגובות כתובות וראיונות תגובה לעבודה בחומרי אומנות שונים, בחינת הקשר בין תגובות לעבודה בחומרים לבין מאפיינים של הפרט, כמו דפוס ההתקשרות שלו, ולבין מאפיני היחסים הטיפוליים, בחינת הקשר בין ברית טיפולית לתוצאות טיפול, ועוד. 

תמונה
משולש היחסים בטיפול באומנות

אנשי צוות וחוקרים  

פרופ' שרון שניר – ראשת המרכז

מייל: [email protected]

פרופ' דפנה רגב – חוקרת

מייל: [email protected] 

Accordion Title טיפול באומנות במערכת החינוך (טיפול)

טיפול באומנות במערכת החינוך (טיפול)

טיפול באומנות במערכת החינוך

משרד החינוך הנו המעסיק הגדול ביותר של מטפלות באומנויות השונות בארץ, ויותר מ-3500 מטפלות מועסקות במערכת זו. זאת מבלי להסתמך על מחקר כלשהו שנעשה בנושא בארץ ותוך התמודדות עם קשיים רבים הקשורים למפגש בין השפה החינוכית לזו הטיפולית. לאחר שנים של עבודה כמטפלות סוגיה זו הפכה למרכזית בעבודתנו המחקרית. בשנים האחרונות אנחנו משתפות פעולה עם נשות משרד החינוך לחקר היבטים השונים של השילוב של טיפול באמנות במערכת החינוך. חלק מהמחקר עוסק בהמשגת העשייה בשטח, וחלק בוחן ולומד מתוך הקיים על תפקיד האומנות בתהליך הטיפולי, שיתופי פעולה רב צוותים, התמודדות עם יציאת מטפלת באומנות לחופשת לידה, היבטים מועילים ומעכבים בתהליך הטיפולי, משמעות חדר הטיפול, תנאי עבודה של מטפלות במערכת החינוך ועוד.

אנשי צוות וחוקרים  

פרופ' שרון שניר – ראשת המרכז

מייל: [email protected]

פרופ' דפנה רגב – חוקרת

מייל: [email protected]

Accordion Title "במת החול" ככלי טיפולי בדרמה תרפיה לקידום תהליכים רגשיים בזִקנה (טיפול)

"במת החול" ככלי טיפולי בדרמה תרפיה לקידום תהליכים רגשיים בזִקנה (טיפול)

תקופת הזיקנה מביאה עמה שינויים בתחומי חיים מגוונים ודורשת גיוס משאבים לשם הסתגלות למציאות המשתנה. בתקופת חיים זו חווים האנשים אובדנים רבים ופרידות, לעיתים תחושה גוברת של חוסר וודאות וחוסר אונים. מנגד, תקופת הזקנה מזמנת אפשרויות למפגש עם עצמי משוחרר ואותנטי ומכאן שהיא מקדמת גם תהליכים של צמיחה, איזון ותיקון. אחד המשאבים המכינים את האדם הזקן למציאות המשתנה ולהתמודדות עם אתגרי הגיל, הוא משאב הדמיון. מחקרים מראים כי הפעלת הדמיון משפרת קוגניציה בגיל המבוגר (Chasteen, et al., 2001; Gutchess, Meade & Stine-Morrow, 2007) וכי תהליכי יצירה ודמיון תורמים לשיפור ההתמודדות עם השינויים התדירים (Noack & Federwisch, 2020) ולהפחתת תסמינים של דיכאון בזקנה (Dunphy et al., 2019). במת החול היא מודל טיפולי בדרמה תרפיה שפיתחה ד"ר ענת הלר, מתוך צורת טיפול ומשחק במגש חול (sand tray therapy).  המטופלים/המשחקים  יוצרים תמונה בתוך מגש חול מתוך אוסף של מיניאטורות מתוכה בוראים סצנה דרמתית פעילה. הדבר מתרחש בעזרת המטפל/ת באמצעות תיווך פנומנולוגי. באופן זה המטופלים/המשחקים מתחברים לכוחות היצירה ולאיכויות שקיימים בתפקידי התיאטרון: מחזאית, במאית, שחקנית וקהל, ודרכם הם מתנסים בעמדות שונות:  הובלה, הפעלה, בחירה ותנועה, ביטוי רגשי, התבוננות ועוד (הלר, 2019). השימוש ב"במת החול" במסגרת דרמה תרפיה בזיקנה טומן בחובו פוטנציאל של מימוש יכולות הדמיון, המשחק והיצירתיות של המשתתפים הזקנים בתוך מסגרת מובנית, מוגדרת ושמורה. מתוך כך, המחקר בוחן את האופן שבו "במת החול" מסייעת לקדם תהליכים רגשיים בזקנה. 

תמונה
במת החול ככלי טיפולי

אנשי צוות וחוקרים  

ד"ר דברת הראל – חוקרת

מייל: [email protected]

ד"ר ענת הלר – חוקרת

Accordion Title חוויותיהן של בנות זוג לאנשים עם דמנציה: מחקר פעולה משתתף מבוסס תיאטרון (טיפול)

חוויותיהן של בנות זוג לאנשים עם דמנציה: מחקר פעולה משתתף מבוסס תיאטרון (טיפול)

דמנציה היא תסמונת המאפיינת קבוצה גדולה של מחלות ניווניות של המוח, ששכיחותן עולה באופן משמעותי בזיקנה. הדמנציה המוכרת והשכיחה ביותר היא מחלת אלצהיימר (שאחראית על 60-70 אחוז מהמקרים). הדמנציה פוגעת באיכות חייהם של החולים וכן של בני המשפחה המטפלים בהם, בעיקר בני ובנות הזוג, המתמודדים עם עומס גדול וחווים שחיקה. לצד התסמינים הקשורים לפגיעה קוגניטיבית, הדמנציה מאופיינת לרוב גם בתסמינים פסיכולוגים והתנהגותיים, אשר חלקם מעוררים רגשות קשים אצל המטפלים. רגשות אלה לא תמיד זוכים לביטוי גלוי בשל הבושה והמבוכה שהם מעוררים. מטרתו של המחקר היא ללמוד לעומק על חוויית הטיפול של בנות זוג לאנשים עם דמנציה, הן ברמה המילולית והן ברמה הפרה-וורבלית, אשר יכולה להתגלם דרך עבודה גופנית ותנועתית באמצעות חקירה תיאטרונית. המחקר נעשה בשיתוף פעולה עם ד"ר שושי קיסרי, ביה"ס לטיפול באמצעות אומנויות, אוניברסיטת חיפה.

אנשי צוות וחוקרים  

ד"ר דברת הראל – חוקרת

מייל: [email protected]

Accordion Title טיפול באומנויות בילדים בחברה החרדית: תפיסות על הטיפול, תהליכים ותוצאות (טיפול)

טיפול באומנויות בילדים בחברה החרדית: תפיסות על הטיפול, תהליכים ותוצאות (טיפול)

מחקר הדוקטורט מתמקד בבחינת הטיפול באמצעות אומנויות בילדים מהחברה החרדית (כולל טיפול באמצעות אומנות חזותית, תנועה, מוסיקה, פסיכודרמה, דרמה-תרפיה וביביליותרפיה). המחקר נערך במרכז 'ערוגות' בחיפה, הנותן מענה חינוכי וטיפולי לילדים מהחברה החרדית ולבני משפחותיהם, אשר מתמודדים עם קשיים רגשיים, דידקטיים או התפתחותיים. המחקר ממומן על ידי משרד החינוך.

המחקר הינו מחקר משולב המערב שיטות מחקר כמותיות ואיכותניות. החלק האיכותני במחקר מבקש להעמיק בבחינת תפיסותיהם של הגורמים השונים הקשורים בטיפול באמצעות אומנויות בילדים מהחברה החרדית לגבי אפיוניו הייחודיים של הטיפול, האתגרים והיתרונות הגלומים בו, יחד עם שימת דגש על משמעות הקשר המתפתח במפגש בין-תרבותי. כחלק מהמחקר האיכותני נערכו ראיונות חצי-מובנים עם מטפלות באמצעות אומנויות שאינן חרדיות המטפלות בילדים מהחברה החרדית (המאמר פורסם, ראו הפנייה בתחתית העמוד), ראיונות עם הורים לילדים מהחברה החרדית שקיבלו טיפול באמצעות אומנויות (המאמר פורסם, ראו הפנייה בתחתית העמוד), וראיונות עם אנשי חינוך אשר לימדו ילדים מהחברה החרדית שקיבלו טיפול באמצעות אומנויות (הסתיים שלב איסוף הנתונים). בנוסף, נאספו ציורים על הקשר הטיפולי שציירו ילדים מהחברה החרדית המטופלים בטיפול באמצעות אומנויות בשלוש נקודות זמן לאורך שנת-טיפול (הסתיים שלב איסוף הנתונים).

החלק הכמותי במחקר ביקש לבדוק תהליכים המתרחשים בתוך הטיפול ולבחון את הקשר של תהליכים אלו לתוצאות הטיפול. בייחוד, ביקש המחקר הכמותי לבדוק את הקשר הטיפולי ותגובות המטופלים לעשייה האומנותית, ואת השלכותיהם על תפיסתו העצמית של הילד המטופל, התנהגותו ותפקודו במסגרת החינוכית. במסגרת המחקר הכמותי המטפלות והמטופלים מילאו שאלוני תהליך בשלוש נקודות זמן לאורך הטיפול, והמטופלים והוריהם מילאו שאלוני תוצאה בתחילת הטיפול ובסיומו (לקראת סיום כתיבת הנתונים).

אנשי צוות וחוקרים  

גב' לאלי קידר – חוקרת נלווית

Accordion Title טיפול באומנות מוגבל בזמן (טיפול)

טיפול באומנות מוגבל בזמן (טיפול)

בשנים האחרונות מתפתחות יותר ויותר המשגות של מודלי עבודה בטיפול באמצעות אומנות. עם זאת, המשגת מודלים קצרי מועד בטיפול באמצעות אומנות עודנה חסרה, והספרות בתחום מצומצמת. המשגת מודלים כאלו חשובה כיוון שבפועל רוב הטיפולים המוצעים במסגרות ציבוריות מוגבלים בזמן או במכסת טיפולים שנתית.

בין המודלים הבולטים לפסיכותרפיה קצרת מועד שצמחו במאה העשרים, נמנה המודל ׳פסיכותרפיה מוגבלת בזמן׳ של מאן, שבמרכזו ׳הסוגיה המרכזית׳ של המטופל, המורכבת מאירועי חייו המשמעותיים, מהקונפליקט הפנימי המלווה אותו ומדימויו העצמי השלילי. מודל זה טרם הותאם לשימוש בטיפול באמצעות אומנות. שילוב אומנות במודל יאפשר העמקה בתהליך הטיפולי בשל הפוטנציאל של האומנות לספר את סיפור חיי המטופל, ולאפשר התבוננות במערכות יחסים, ובעצמי.

המחקר הנוכחי יתקיים בשנתיים הקרובות בקליניקה ייעודית שהוקמה במכללה האקדמית תל חי לטובת מחקר רחב יותר במימון ה- ISF, על ידי פרופ׳ שרון שניר ובשיתוף פעולה עם ד״ר דפנה רגב מאוניברסיטת חיפה. במסגרת המחקר מקבלים סטודנטים סדרת טיפולים מוגבלת בזמן בעלות מוזלת, כאשר לאורך סדרת הטיפולים מרואיינים מטפלות ומטופלי המחקר באשר לחוויותיהם בטיפול. מטרות המחקר הן להמשיג תיאורטית את המודל הטיפולי של מאן – ׳פסיכותרפיה מוגבלת בזמן׳, למודל לטיפול באמצעות אומנות מוגבל בזמן עם מבוגרים, ולבחון את איכויותיו הטיפוליות ואת תרומת האומנות לתהליך הטיפולי כפי שהם נתפסים על-ידי מטפלות באמצעות אומנות ומטופלים הלוקחים חלק במחקר. במודל העבודה שייבנה, ניתן יהיה להיעזר בשטח במגזר הפרטי והציבורי ולאפשר זמינות טובה יותר לטיפול, למטופלים רבים יותר.

אנשי צוות וחוקרים

גב' רותם אברהם – חוקרת נלווית

Accordion Title הדרכה מבוססת יצירה במקצוע הטיפול באמצעות אומנויות (טיפול)

הדרכה מבוססת יצירה במקצוע הטיפול באמצעות אומנויות (טיפול)

מטפלים באמצעות אמנויות משתמשים בתהליכי יצירה כתגובה לסיטואציה קלינית מאז תחילת התהוותו של מקצוע הטיפול באמצעות אמנויות. במהלך מפגש הדרכה ניתן להתבונן בתהליכי יצירה בכדי להעמיק ולהבין את המפגש הטיפולי, וכן לגלות מחשבות ורגשות הקשורים למערכת היחסים הטיפולית. הספרות הקלינית מדגישה כי יצירה במהלך מפגש הדרכה נוצרת כתגובה לקשר הטיפולי, מאפשרת התבוננות בתהליכי העברה והעברה נגדית, חושפת חלקים מודעים ולא-מודעים בטיפול, ומפחיתה חרדה לגבי הטיפול. חלק מבסיס הידע התיאורטי העומד מאחורי שימוש ביצירה בהדרכה, קשור לתיאוריות חדשות מהתחום הנוירופסיכולוגי ומתחום חקר היחסים. 
למרות הידע הקליני על חשיבות השימוש בתהליכי יצירה בהדרכה, הנושא אינו נחקר רבות. בין השנים 2010-2020 בניתי וריכזתי קורס הכשרה מבוסס יצירה למטפלות ומטפלים באמצעות אומנויות, במסגרת התואר השני למטפלים מנוסים בבית הספר לטיפול באמצעות אומנויות באוניברסיטת חיפה. לקראת סיום הקורס חקרתי יחד עם פרופ' הוד אורקיבי את השפעת הקורס על המשתתפות ואת משמעות תהליכי היצירה בהדרכה עבורם. בשנים אלו ד"ר מיכל בת אור ואנוכי מנחות את ויקה רון ליס בעבודת דוקטורט במסגרת בית הספר לטיפול באמצעות אומניות באוניברסיטת חיפה, שעוסקת במודל הדרכה מבוסס יצירה "קנבס-אחד" והשפעתו בהדרכת מטפלות באומנות. 

אנשי צוות וחוקרים 
ד"ר תמי גברון - חוקרת 

מייל: [email protected]

Accordion Title טיפול באומנות קהילתי-חברתי (טיפול)

טיפול באומנות קהילתי-חברתי (טיפול)

בשנים האחרונות תחום הטיפול באמצעות אומנות עובר שינוי משמעותי ומרחיב את התפיסה הטיפולית ממודל קליני-רפואי למודל שהוא חברתי וקהילתי. הטיפול באמנות החברתי-קהילתי שם דגש על מספר תחומים, כגון התערבויות עם אוכלוסיות שחוות הפליה, החלשה וחוסר צדק, עיסוק בבניית דיאלוג וחיבור בין קבוצות בקונפליקט, ושימוש ביצירתיות ובדמיון ליצירת שינוי חברתי. תחום הטיפול באמנות החברתי מתמקד ביכולת של האמנות עצמה להשפיע על קהילות שונות במצבי משבר ומצוקה ובאופן כזה מטפלות באמצעות אמנות מרחיבות את המנעד הטיפולי והופכות למשפיעות חברתיות .
מעצם מהותה ההתערבות הקהילתיות היא מרחב יצירה שיתופי ונעשית בשיתוף עם הקהילה. המטפלת באומנות הופכת להיות חלק מהקהילה ולא כמטפלת כל-יודעת. בנוסף, פעמים רבות מצטרפים את הפרויקטים עובדות קהילה ואומנים.ות. מרחב היצירה הקהילתי שייך לכלל ונעשה באופן פומבי על ידי קבוצות וקהילות שונות במרחבים שיתופיים ומחוץ לחדר הטיפול.
מאחר ותחום המחקר בטיפול באמנות חדש יחסית והרבה מהכתיבה הינה קלינית, עולה צורך בחקר והתבוננות על פרויקטים קהילתיים וכן על סוגיות שונות שעולות ממנו על מנת לבנות מצע תיאורטי ופרקטי יציב. מתוך ההתערבויות הקהילתיות עולות שאלות שקשורות להגדרת מרכיבי ההתערבות בקהילות שונות, אופן שיתוף הקהילה, תפקידי היצירה ותפקידי המטפלות באמנות. זאת מתוך דגש על זהות המטפלת באמנות כסוכנת שינוי חברתי, כמטפלת בקהילה במשבר, ופעמים רבות תוך כדי התערבות עם תרבויות שונות.
בשנים האחרונות נעשים פרויקטים ייחודיים של טיפול באומנות קהילתי-חברתי בארץ ובעולם. חלק מהפרויקטים נעשים באופן פרטי או במסגרת עמותות, ולאחרונה נוצרים פרויקטים רבים במסגרת הוראה של הנושא באקדמיה. לחשיבה הקהילתית בטיפול באומנות ישנן נציגות חשובות בארץ שמלמדות וחוקרות את הנושא, כמו פרופ' אפרת הוס,  ד"ר מיכל בת אור, ד"ר דברה קלמנוביץ, רינה בובראוגלו ועוד רבות אחרות. עצם התפיסה הקהילתית מעודדת שיתופי פעולה פוריים וחלקינו חולקות מחקר למידה וחשיבה משותפת. בכנס י.ה.ת 2021 הצגנו במשותף, ד"ר מיכל בת אור, רינה בובראוגלו ד"ר אנג'י ג'ייקובס-קיים ואנוכי-ד"ר תמי גברון פאנל שעסק בהוראת תחום הטיפול באומנות הקהילתי לסטודנטיות לטיפול באומנות במסגרת תוכניות הכשרה שונות בארץ. ד"ר דברה קלמנוביץ, ד"ר מיכל בת אור ואני כתבנו פרק בספר שערכה ד"ר אפרת הוס על טיפול באומנות קהילתי. פרופ' שרון שניר ואני חקרנו התערבות קהילתית בפיליפינים בשיתוף עם ד"ר מיכל בת-אור וחוקרות מהפיליפינים. כמו כן הצטרפתי לפרויקט מחקר של ד"ר בת אור שעוסק בחקר וינייטות בסטודיו פתוח. פרופ' שניר ואני חוקרות בשנתיים האחרונות את משמעות הטיפול באומנות הקהילתי, כפי שעולה מתוך פרויקטים של סטודנטיות בתוכנית לטיפול באומנות בתל-חי. 
במסגרת התוכנית לתואר שני בטיפול באומנות בתל-חי אנחנו יוזמות ומיישמות פרויקטים שנים בקהילה, כגון סמינר קליני עם ילדי מבקשי מקלט מאריטריאה, התערבות עם נוער עולה מרוסיה ואוקראינה בכפר הנוער בנהלל בעקבות המלחמה באוקראינה, וכן הובלת סמינריון קהילתי בו הסטודנטיות בונות התערבות קהילתית ומיישמות אותה. 

פרסומים

Gavron, T., Ito, T., & Inoue, T. (2021). Art-based psychosocial interventions in  Japan: cross-cultural encounters. International Journal of Art Therapy, 26(4), 161-169.‏ https://doi-org.ezproxy.haifa.ac.il/10.1080/17454832.2020.1817959

סרטון שמתאר את תקציר המאמר: https://vimeo.com/477990699

Gavron, T., Eskenasy, N., Snir, S., Bat-Or, M., Fernandez, K. G., & Ocampo, M. T. W. (2022). Arts-based Psychosocial Training after the Yolanda Typhoon in the Philippines. The Arts in Psychotherapy, 101936.‏ https://doi-org.ezproxy.haifa.ac.il/10.1016/j.aip.2022.101936

Kalmanowitz, D., Bat Or, M. & Gavron, T. (2022). In: E. Bos & E.Huss (Eds.), Using arts to transform society. Routledge.

Gavron, T. (2020). The Power of Art to Cope With Trauma: Psychosocial Intervention After the Tsunami in Japan. Journal of Humanistic Psychology, 0022167820982144.

אנשי צוות וחוקרים

ד"ר תמי גברון - חוקרת 

Accordion Title العلاج بالموسيقى العربيّة الفِلَسطينيّة في إسرائيل / חקר ופיתוח טיפול באמצעות מוזיקה בחברה הערבית-פלסטינית בישראל

العلاج بالموسيقى العربيّة الفِلَسطينيّة في إسرائيل / חקר ופיתוח טיפול באמצעות מוזיקה בחברה הערבית-פלסטינית בישראל

תמונה
טיפול במוזיקה נגינה בעוד וענפי זית

الموسيقى جزء لا يتجزّأ من أيّ ثقافة (Styge, 2002). وقد أثبت العلاج بالموسيقى منذ فترة طويلة مساهمته في مجال الصّحّة العامّة. حيث تستخدم هذه المهنة في مجال الطّبّ وإعادة التّأهيل والتّعليم وغيرها. فمنذ أكثر من 30 عامًا تعمل عدّة برامج أكاديميّة في إسرائيل على تأهيل وتدريب المعالجين بالموسيقى، ومن بين خرّيجي هذه البرامج العشرات من المعالجين العرب الفِلَسطينيّين، إذ إنّهم جزء لا يتجزّأ من  شريحة المعالجين بالفنون في إسرائيل.
إنّ التجربة الانطباعيّة للمعالجات والمعالجين من المجتمع العربيّ في إسرائيل (خورية، 2021؛ روجينسكي، 2022) تشهد على وجود فجوة ثقافيّة مزدوجة، سواء أكان ذلك أثناء دراسة التّخصّص أم بعدها  خلال العمل العلاجيّ ولقائهم المتعالجين في الحقل. ويبدو أنّ أحد أسباب هذه الفجوة ناتج عن الاختلافات بين الأساليب الغربيّة للموسيقى والعلاج من جهة  والمواقف والثّقافات والاحتياجات الموجودة في المجتمع العربيّ الفِلَسطينيّ في إسرائيل بكلّ أطيافه من جهة أخرى. 
الثّقافة العربيّة عمرها أكثر من 2000 عامٍ، وهي عريقة وغنيّة، وقد لعبت الموسيقى فيها دورًا أساسيًّا في الحياة اليوميّة، وفي مجموعة متنوّعة من الممارسات الرّوحيّة والطّبّيّة (صدّيق، كاماروزمان، وعبد الله، 2021). ورغم ذلك يبدو أنّ العلاج بالموسيقى الّذي يُستخدَم في العالم العربيّ اليوم يعتمد بشكل أساسيّ على المناهج والتّقنيّات الّتي نشأت في المجتمعات الغربيّة، ونادرًا ما يتواصل المعالجون بالموسيقى العرب مع  موروثهم الثّقافيّ والتّاريخيّ خلال ممارساتهم للعلاج. (سعدة وكومبوس، 2020).
تتشكّل مجموعتنا البحثيّة من معالجات بالموسيقى وموسيقيّات  وأكاديميّات إسرائيليّات من أصول يهوديّة وأصول عربيّة- فِلَسطينيّة، تسعى لدراسة وتطوير منهجيّات وطرائق في العلاج بالموسيقى ستخدم احتياجات شريحة الجمهور العربيّ الفِلَسطينيّ  في دولة إسرائيل. تهدف المجموعة إلى تحقيق عدّة أهداف منها: العمل على إنشاء أساليب تدريس ذات حساسيّة ثقافيّة، دعم المنح الدّراسيّة في هذا المجال، وتشكيل نظريّة شموليّه حول استخدام الموسيقى العربيّة في ممارسة العلاج بالموسيقى. بالإضافة إلى ذلك، ترغب المجموعة في إقامة ندوات دراسيّة،  تدريب مهْنيّين ومرشدين، تطوير طرائق تعليم المهنة والمهارات والمعرفة ذات الصّلة، دعم نموّ الباحثينَ والمحاضرينَ والمعلّمينَ والمدرّبينَ العرب، وتقديم استجابة شاملة للمعالجين الفِلَسطينيّين العرب. تلتزم المجموعة بالمشاركة المتساوية للمهْنيّين من أجل إيصال المعرفة والتّواصل مع الجهات ذات الصّلة من خارجها، في سبيل تشجيع التّعاون مع مختلف المنظّمات، من أجل توفير خدمات للعلاج بالموسيقى بشكل أنجع وبناء كيان معرفيّ في مجال العلاج بالموسيقى العربيّة. 

 

מוזיקה היא חלק בלתי נפרד מכל תרבות (Styge, 2002). טיפול באמצעות מוזיקה הוכח זה מכבר כתורם לבריאות הציבור. מקצוע זה משמש בעולמות הרפואה, השיקום, החינוך, ועוד. בישראל מזה מספר עשורים פועלות מספר תוכניות אקדמיות להכשרת מטפלים במוזיקה. בין בוגרי תוכניות אלה עשרות מטפלים מן החברה הערבית-פלסטינית שמהווים חלק טבעי מקהילת הטיפול באומנויות הישראלית. חווייתם של מטפלות ומטפלים מן החברה הערבית בישראל (Khouriyeh, 2021; Roginsky, 2022) מעידה על קיומו של פער תרבותי כפול הן בזמן ההתוודעות למקצוע בתקופת הלימודים והן לאחר מכן, בעת המפגש עם מטופלים בשדה. הפער נגרם בין היתר משוני בין גישות מערביות למוזיקה ולטיפול, לבין הגישות והצרכים התרבותיים שמאפיינים זרמים שונים בחברה הערבית-פלסטינית בישראל. 
התרבות הערבית העולמית והמקומית היא עתיקה ועשירה. מוזיקה לקחה בה מקום משמעותי בחיי היומיום, ובשלל פרקטיקות רוחניות ורפואיות (Sidik, Kamaruzaman & Abdullah, 2021). עם זאת, בדומה לחוויית הפער שמשקפים מטפלים במוזיקה מן החברה הערבית-פלסטינית בישראל, נראה כי גם הטיפול באמצעות מוזיקה שניתן כיום בעולם הערבי מחוץ לגבולות המדינה מבוסס בעיקרו על גישות ופרקטיקות שמקורן במערב ופחות על המסורת וההיסטוריה שמקורם בעולם הערבי (Saada & Coombes, 2020). 
הקבוצה שלנו שכוללת מטפלות במוזיקה, מוזיקאיות ואקדמאיות ישראליות ממוצא ערבי-פלסטיני ויהודי, שמה לה למטרה לחקור ולפתח גישות ומתודות בטיפול במוזיקה שישרתו את צרכי הציבור הערבי-פלסטיני במדינת ישראל: דרכים להוראת המקצוע, מיומנויות ויידע רלוונטיים, תמיכה בצמיחת חוקרים, מרצים, מדריכות ומדריכים ערביים ומתן מענה מקיף והולם עבור חלק זה בחברה הישראלית. הקבוצה מחויבת לשיתוף שוויוני של אנשי המקצוע וצרכניו מקרב החברה הערבית-פלסטינית במדינת ישראל, להנגשת המידע שנאסף, ולהושטת יד לשיתוף פעולה עם גורמים רלוונטיים מחוצה לה. 
אנשי צוות וחוקרים 

ניהאל מדחת-נג'מי – חוקרת נלווית (דוקטורנטית, מטפלת במוזיקה)

מייל: [email protected]

ד"ר תמר הדר – עמיתת מחקר (מטפלת במוזיקה, מרצה וחוקרת)

מייל: [email protected]

ד"ר אפרת רוגינסקי – עמיתת מחקר (מטפלת במוזיקה, מרצה וחוקרת)

מייל: [email protected]

 

Accordion Title היסטוריה תרבותית של צילום (חינוך וחברה)

היסטוריה תרבותית של צילום (חינוך וחברה)

במפנה המאה ה-21 חל שינוי פרדיגמה בתחום ההיסטוריוגרפיה של הצילום – מדגש אמנותי לדגש תרבותי רב-תחומי. נושא זה נדון במאמר שפרסמתי ב-2010 בכתב העת Journal of Art Historiography, ושפורסם שוב בקובץ Photomediations ב-2016.  

Gil-Glazer, Y. (2010). A new kind of history? The challenges of contemporary histories of photography. Journal of Art Historiography, 3, 19. https://arthistoriography.files.wordpress.com/2011/02/media_183179_en.pdf  

Republished as a book chapter in: Kamila Kuc & Joanna Zylinska (eds.). (2016). Photomediations: A Reader. Open Humanities Press CIC.

​צילום תיעודי-חברתי בארה"ב מתקופת השפל הכלכלי עד המלחמה הקרה

עבודות התזה והדוקטורט שלי בהנחייתה של פרופ' מיכל סובל ז"ל, התמקדו בחקר ספרי צילום תיעודיים בארה"ב בתקופת השפל הכלכלי, ותרומתי המרכזית לחקר הנושא היא בחינה בהקשר רחב של ספרי מחאה אנטי-קפיטליסטית ואנטי-גזענית בהם נעשה שימוש בתצלומים – נושא שפיתחתי עוד בספרי – ספר הצילום התיעודי: ביקורת חברה ותרבות בארה"ב בתקופת השפל הכלכלי והניו-דיל (רסלינג, 2013). החל מ-2012, במסגרת פוסט-דוקטורט בהנחיית פרופ' אלי לדרהנדלר מהמכון ליהדות בת זמננו באוניברסיטה העברית, ערכתי מחקר מתמשך שהסתכם בארבעה מאמרים על ליגת הצילום של ניו יורק: קבוצת צלמות וצלמים מתעדים-חברתיים שפעלו בניו יורק בין אמצע שנות ה-1930 לתחילת ה-1950 והדמויות הבולטות בה היו יהודים בני דור שני למשפחות מהגרים ממזרח אירופה.

חקר אלבום המשפחה כמקור היסטורי-תרבותי

נושא נוסף ועכשווי שאני חוקרת הוא אלבום המשפחה כמקור היסטורי-תרבותי, בהקשר המקומי הרב-תרבותי.

אנשי צוות וחוקרים  

ד"ר יערה גיל-גלזר – חוקרת

מייל: [email protected]

Accordion Title מפגשי הידברות דרך אומנות (חינוך וחברה)

מפגשי הידברות דרך אומנות (חינוך וחברה)

מטרתה של סדרת מפגשי "הדברות דרך אמנות" היא לזמן ולייצר ערוצים להדברות בין סטודנטים ערבים ויהודים, דתיים וחילוניים, בעיקר באמצעות שפה משותפת שמחברת ומגשרת על פערי לשון, לאום, תרבות – שפת האמנות. הפעילות התקיימה בארבע השנים הראשונות בחסות קרן אניס ועל אף שהייתה משמעותית הופסקה בעקבות צמצום משאבי הקרן עקב מגפת הקורונה. במקביל להודעה על הפסקת התמיכה, זיהתה המכללה האקדמית תל חי את חשיבות המפגשים, בעיקר לאחר שבשנה שעברה אלו התקיימו במקביל למתיחות החברתית- ביטחונית בין  החברה הערבית והיהודית (מבחר מתגובות הסטודנטים שהשתתפו בפרוייקט בשנה שעברה מובאות בסוף), ולקחה על עצמה את מימון הקורס שמוצע לסטודנטים במסגרת בחירה בקורסי הרוח.

 

במפגשים משתתפים מקסימום 20 סטודנטים וכל מפגש מתחיל במעגל שיח שמטרתו היכרות עם "אני", "אנחנו" ו"אתם", בין השאר באמצעות האופן בו הם משתקפים ביצירות ויזואליות וטקסטואליות (שירה למשל), של אמנים מקומיים-ישראליים ומזרח תיכונים. לצד השיח הקבוצתי, מתנסים המשתתפים במגוון טכניקות מעשיות בתחומי האמנות הפלסטית (רישום, ציור, פיסול והדפס) במטרה להרחיב ולשכלל את יכולות הביטוי שלהם באמצעות המדיום האמנותי. 

 

במפגש האחרון לדוגמה, הוצגו לסטודנטים שלל צילומי יצירות של אמנים יהודים וערבים, תושבי המזרח התיכון. הסטודנטים התבקשו לבחור יצירה אחת, לנחש את הזהות המגדרית והמגזרית של האמן/ית מתוך הנושא המצויר, ולספר על המניע לבחירתו ביצירה. באמצעות השיח על היצירות והחיבור אליהן, העמקנו את ההיכרות ביננו כבני אדם פרטיים אך גם כחלק מקבוצה מגדרית ומגזרית. בהמשך, בסדנה המעשית, הונחו הסטודנטים לבחור ולצייר בעזרת מראה איבר אחד מתוך פניהם.ן, וכשסיימו, חברו לצוות והרכיבו ביחד מכל האיברים שני דיוקנאות משותפים. כל אחד התבקש להיפרד מהפרטי והאישי על מנת להיות חלק. 

 

אנו מבקשים להעמיק את השיח ולבחון סוגיות מעוררות מחלוקת בחברה הישראלית- היהודית והערבית, בין השאר במטרה לפתח חשיבה רחבה ויצירתית שמבוססת על חשיפה למגוון נקודות מבט אישיות ותרבותיות. בנוסף, יצאו המשתתפים לסיור תערוכות וישתתפו בסדנאות עם אמנים אורחים משני המגזרים: הפסל חאסן חאטר ממג'דל שאמס, שלמד אמנות באקדמיה בדמשק, והאמן אריק כלפון מאניעם, שהתמתחה בתחום ההדפס במסגרת לימודי תואר שני באקדמיה לאמנות בלונדון. בסיום המפגשים יפיקו המשתתפים תערוכה משותפת של יצירותיהם ויתבקשו ללוות אותן בטקסטים שמסכמים את חוויותיהם. 

סטודנטים שהשתתפו בפרויקט דיווחו על ההשלכות של המפגשים גם מעבר לשעות הפעילות: מפגשים אישיים בין- מגזרים בהפסקות בקמפוס ומחוצה לו. הקבוצה שהתגבשה בשנה שעברה תחת מגבלות הקורונה, נפגשה כאמור על רקע המתיחות בין  החברה היהודית והערבית, שהפכה את המפגשים לעוצמתיים ורלוונטיים במיוחד.

אנשי צוות וחוקרים  

ד"ר גל שחר – חוקרת

מייל: [email protected]

Accordion Title תרבות חזותית וחינוך ביקורתי לאומנות (חינוך וחברה)

תרבות חזותית וחינוך ביקורתי לאומנות (חינוך וחברה)

התרבות והאוריינות החזותית הן תחומי מחקר והוראה חדשים יחסית, שתופסים מקום גדל והולך באקדמיה – בין אם בפני עצמם ובין אם במסגרת בינתחומית דוגמת אנתרופולוגיה חזותית, היסטוריה תרבותית, חינוך חזותי, ועוד. נדבך אחד של מחקרי מבוסס על חוויית ההוראה-למידה בקורסי הבחירה שלי במוקד לשילוב אמנויות בחינוך, העוסקים בתרבות חזותית ואוריינות חזותית בפרספקטיבה של הפדגוגיה הביקורתית. המחקרים מבוססים על ראיונות, שאלונים פתוחים וחקרי מקרה.

אנשי צוות וחוקרים  

ד"ר יערה גיל-גלזר – חוקרת

מייל: [email protected]

Accordion Title קידום פתיחות ויחסים בוני-אמון בין סטודנטים וסטודנטיות מהחברה היהודית והערבית בישראל, במהלך לימודי הדרמה תרפיה במכללה האקדמית תל-חי

קידום פתיחות ויחסים בוני-אמון בין סטודנטים וסטודנטיות מהחברה היהודית והערבית בישראל, במהלך לימודי הדרמה תרפיה במכללה האקדמית תל-חי

התוכנית לתואר שני בדרמה תרפיה במכללה האקדמית תל-חי מאופיינת במגוון תרבותי.            כ-10-20% מהסטודנטים והסטודנטיות הלומדים בתוכנית בכל שנה מגיעים מהחברה הערבית (בכלל זה בדואים, נוצרים, דרוזים ומוסלמים). לרוב תהליך הלמידה מתרחש על רקע אירועים פוליטיים וביטחוניים, שבמרכזם ניצב הקונפליקט הישראלי-פלסטיני.
על אף כי הסטודנטים והסטודנטיות אינם דנים בנושא זה באופן ישיר, מורכבות המצב מאתגרת את תהליך הלמידה, והיא בעלת פוטנציאל לעורר עויינות הדדית, דעות קדומות וחוסר אמון בין הצדדים.
לאורך השנים, אנו עדות לקיומו של מעין "אי של שפיות" המאפיין את אווירת הלימודים, אפילו בזמנים מאתגרים במיוחד, כמו בזמן מבצעים צבאיים או בזמן המהפכה המשפטית ותנועת המחאה שקמה כנגדה. אנו מבחינות, כי בעוד שמציאות החיים בישראל רוחשת מתחים, יציבות היחסים במסגרת לימודי הדרמה תרפיה לרוב נשמרת, ומאופיינת בכבוד והכלה של המגוון התרבותי והשוני. אנו סבורות כי לדרכי ההוראה, המבוססת על התנסות חיה באמצעות דרמה-תרפיה, יש השפעה על כך, וכי היא מעודדת הבנה בין-תרבותית ויחסים בוני אמון בין שני הצדדים. הספרות בתחום תומכת בכך ומלמדת, כי תהליכי דרמה-תרפיה ידועים בקידום דיאלוג במצבי קונפליקט, פיתוח רגישות תרבותית ומודעות לסטיגמות ולהטיות תרבותיות.
מחקר זה בוחן לעומק את הפדגוגיה של הוראת הדרמה-תרפיה ואת מקומה בקידום פתיחות ויצירת יחסים בוני-אמון בין הסטודנטיות והסטודנטים מהחברה הערבית והיהודית. בהיותן מבוססות באופן הדוק על למידה חוויתית, שיטות ההוראה בדרמה-תרפיה משלבות יישומים של אמצעים מילוליים ולא-מילוליים, עבודת-גוף, קול, תנועה ואילתור דרמטי, כמו גם הקשבה פעילה וכלים מעוררי אמפטיה. זאת ועוד, ההכשרה בדרמה תרפיה מעודדת ביטוי מלא ואותנטי של רגשות, מחשבות ודעות, תוך יצירת "מרחק אסתטי", המעניק למשתתפים הרגשת שמירה והגנה.
מרחק איכותני חדש זה הינו מחקר מבוסס-אומנות, המתמקד בחוויותיהם של סטודנטים וסטודנטיות מהחברה הערבית והיהודית ביחס ללמידה בכיתה מגוונת תרבותית וליחסים הנרקמים בין שתי הקבוצות במהלך לימודי התואר השני בתוכנית לדרמה תרפיה. 
 

אנשי צוות וחוקרים:

פרופ' סוזאנה פנדזיק

מייל:  [email protected]

ד"ר דברת הראל

מייל: [email protected]

גב' אמאני מוסא - חוקרת נלווית 

מייל: [email protected]

גב' גלילה אורן - חוקרת נלווית

מייל:  [email protected]

Accordion Title פרויקט הוראה קהילה (חינוך וחברה)

פרויקט הוראה קהילה (חינוך וחברה)

במסגרת קורס משלב עשייה בקהילה, שנלמד במוקד לחינוך מיוחד בחוג לחינוך, יזמנו פרויקט שמטרתו שינוי עמדות של אנשים בגיל הזיקנה בנוגע לשילובם של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בקהילה. במחקר כמותי ואיכותני בדקנו את עמדות האנשים הזקנים לפני ואחרי תכנית התערבות קצרה, במסגרתה סטודנטיות/ים מהחוג לחינוך, אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית וצוותם, הגיעו למועדוני הגימלאים ועסקו בפעילויות משותפות.

אחד המפגשים המשמעותיים ביותר היה המפגש באמצעות אמנות. במפגש הכינו המשתתפים/ות מסגרות גדולות מקרטון ביצוע, וקישטו אותן באמצעות משחת עיצוב ומגוון חומרי יצירה. העבודה נערכה, כפי שתראו בתמונות, על שולחנות סביבם ישבו יחד הסטודנטיות/ים, גימלאי המועדון, ודיירי עמותת רבדים בגליל. קדם למפגש זה, מפגש הכנה בו הסטודנטיות/ים לימדו את דיירי רבדים בגליל את הטכניקה ויצרו בעזרתה מסגרות קטנות בהן שובצו תמונות מתוך הפעילות. בזכות מפגש ההכנה, הגיעו דיירי רבדים למועדון הגימלאים עם בטחון עצמי וידע, שאפשרו להם להשתלב ואף להוביל יחד עם הסטודנטים את הפעילות.

לאחר המפגש ערכנו שיח משותף בו סיפרו המשתתפים/ות על חוויה טובה של היכרות עם אנשים חדשים. חברי מועדוני הגימלאים ציינו שני נושאים עיקריים – את הנאת המגע עם חומרי יצירה, אשר לדברי רובם, עברו שנים מאז נחשפו אליהם, ואת נכונותם להמשך הקשר בינם לבין דיירי רבדים, שהמפגש איתם עזר להם להכיר יותר לעומק אוכלוסייה שהיתה רחוקה מרובם.

משתתפי הפרויקט: סטודנטיות וסטודנטים מהחוג לחינוך במכללה האקדמית תל-חי, גימלאים מאיילת השחר, עמיעד וכפר הנשיא, צוות ודיירי עמותת רבדים בגליל, המספקת שירותי דיור ותעסוקה לבוגרים המאובחנים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. 

אנשי צוות וחוקרים

ד"ר גליה אנקורי – חוקרת

מייל: [email protected]

Accordion Title סדנאות מחקר

סדנאות מחקר

במסגרת מרכז המחקר אנו עורכות סדנאות מחקר וימי עיון. ב-2022 התקיימו שלוש סדנאות:

 אומנות, מחקר וחינוך ביקורתי: רגעים, תובנות וחוויות

הסדנה התמקדה בקורסים ובמחקרים העוסקים באמנות ותרבות חזותית לסוגיה כדי לייצר תפיסה ביקורתית של המציאות החברתית, אקטיביזם ושינוי חברתי.

נפגשנו ליומיים אינטנסיביים בקיבוץ ענבר, 16 חוקרות/ים ומרצות/ים, שהעלו סוגיות פדגוגיות שקשורות להוראת אמנות במרחבים חברתיים משתנים. יחד תהינו על תפקידי המרצה בקורסים אלה ועל המטרות הפוליטיות-חברתיות של תהליך הלמידה, ודנו בשאלות: מהו מקום האמנות בתהליכי הוראה ובשינוי המציאות החברתית-פוליטית, והאם וכיצד יש להוראה כזאת מקום במוסדות חינוך ובאקדמיה הנאו ליברלית בעת הזו.

מצאנו הרבה דמיון וקרבה בנושאים שאנו עוסקות בהם ובפתרונות שלנו, וזה שכנע אותנו שאנחנו קהילה ושצריכות לייצר מרחב לימוד לכולנו. נושאים כמו סילבוסים, התמודדות של סטודנטים/ות עם נושאים קשים ושלנו עם צנזורה, כיצד מייצרים התנגדות לקאנון  האקדמי שקפא ולאקדמיה הנאוליברלית בכיתות באמצעות אמנויות, ועוד. אנחנו מתכננות להמשיך את הדיון ולבנות קהילת עבודה ומחקר מורחבת.

הסדנה התקיימה בקיבוץ ענבר בתאריכים: 26-27.6.2022

מובילות הסדנה: פרופ' תמר הגר וד"ר יערה גיל-גלזר.

קישור לחוברת התקצירים

להרחיב את המיכל הפנימי – פיתוח החוסן והתודעה במסגרת הטיפול באוכלוסייה המבוגרת והמזדקנת

הסדנה עסקה בגישות טיפול ובמחקרים הדנים בכלים מפתחי תודעה ויצירתיות עבור מטפלים ומטופלים, תוך מיקוד בבגרות המאוחרת והזיקנה. חשיבותו של תחום זה מודגשת במיוחד בעקבות מגפת הקורונה והשלכותיה על נושאים כמו משמעות תוחלת החיים המתארכת, רווחה נפשית והפחתת לחצים.  השינויים החברתיים מעצבים מציאות שבה יש צורך מוגבר של אנשי מקצועות הטיפול באופן כללי, וכן התמקצעות בבגרות המאוחרת והזיקנה. תחום זה מפגיש את המטפלים עם נושאים מאתגרים, כמו טראומה, אובדן וסוף החיים, ומצריך גיוס של משאבים פנימיים לתמיכה ולבניית חוסן. 

מטרת הסדנה היתה להציג ולהתנסות בכלים לתמיכה עצמית במטפלים, המתמודדים עם נושאים קשים ורגישים, ביניהם גם זיקנה ואובדן. ניתנו הרצאות הן על ידי מרצים מארצות הברית ומהארץ, בניהם מהמכללה האקדמית תל-חי. היתה זו הזדמנות לחשוף את הקהל לנושאים חדשים שישולבו בתוכנית הלימודים שלנו וכן ליצור שיתופי פעולה כדי להמשיך ולפתח את המחקר בנושאים אלה.

​הסדנה התקיימה ב-29.6.22 במכללה האקדמית תל-חי.

מובילות הסדנה: ד"ר עפרה ולטר וד"ר דברת הראל.

סדנה: זוקפות קומה

הסדנה הייתה חלק מהשתלמות לנשים מובילות בטיפול באומנות במערכת החינוך, שמתמודדות עם אתגרי עזיבה, שחיקה ועוד של הצוותים שלהן. ההשתלמות, ששמה זוקפות קומה, היא בעצם מחקר שיתופי בו אנחנו מזמינות אותן לחקור את חוויתן וחווית העמיתות שלהן, ולחשוב על כיווני פעולה, כולל כאלו שיניעו עוד מחקר במרכזי התמיכה האזוריים (כפי שכבר נעשה, ומשם צמח הרעיון). הסדנה התקיימה בתחילת יולי, יומיים רצופים בשלומי, ובה סיכמנו את איסוף החוויות שנעשה על ידן בשטח בימים אלו.

הסדנה התקיימה בשלומי, בתאריכים 4-5.7.2022

מובילות הסדנה: פרופ' שרון שניר, פרופ' דפנה רגב וד"ר אפרת רוגינסקי. 

 

סדנת מחקר: הדרכה מבוססת יצירה – משמעות ויישום

רקע לסדנת המחקר: מטפלות באמצעות אמנויות משתמשות בתהליכי יצירה כתגובה לסיטואציה קלינית מאז תחילת התהוותו של מקצוע הטיפול באמצעות אמנויות. במהלך מפגש הדרכה ניתן להתבונן בתהליכי יצירה בכדי להעמיק ולהבין את המפגש הטיפולי, לגלות מחשבות ורגשות הקשורים למערכת היחסים הטיפולית, ולמצוא כיוונים ודרכי התערבות ושינוי. הספרות הקלינית מדגישה כי יצירה במהלך מפגש הדרכה נוצרת כתגובה לקשר הטיפולי, מאפשרת התבוננות בתהליכי העברה והעברה נגדית, חושפת חלקים מודעים ולא-מודעים בטיפול, ומפחיתה חרדה לגבי הטיפול. חלק מבסיס הידע התיאורטי העומד מאחורי שימוש ביצירה בהדרכה, קשור לתיאוריות חדשות מהתחום התייחסותי -הנוירופסיכולוגי ומתחום חקר היחסים.

למרות הידע הקליני על חשיבות השימוש בתהליכי יצירה בהדרכה, יש מעט מאד מסגרות שמלמדות את נושא ההדרכה מבוססת היצירה עבור מטפלות באמצעות אומנויות וכן הנושא כמעט ואינו נחקר. בשנים האחרונות נושא ההדרכה מבוססת יצירה מהווה תחום חקר קליני ומחקרי עבור מנחות הסדנה, ומתוך כך נבנתה הסדנה. סדנה זו תשלב למידה קלינית ומחקרית בשיתוף המדריכות, ותאפשר העמקה והרחבת התחום. בנוסף, התקווה היא כי המחקר השיתופי והסדנה יתרמו לאיכות העבודה של מדריכות התוכנית.

מטרת הסדנה היא לבחון את תפישת מדריכות הסטודנטיות לגבי שימוש בתהליכי יצירה במסגרת הדרכה, על מנת להבין את היתרונות והאיכויות של השימוש בכלים יצירתיים, ועל מנת לתמוך באמצעים זמינים ליישום כלים אלו. הסדנה תעודד את המדריכות לבחון את תפישתן לגבי הנושא לאורך זמן ולהביא לידי ביטוי את ההמשגות והדרכים ליישום הדרכה מבוססת יצירה.

משתתפות: מדריכות התוכנית לטיפול באומנות בשנים א'-ג'.

מנחות הסדנה: ד"ר תמי גברון ואילת נבון.

מהלך הסדנה: בשלב הראשון נשלחה הזמנה להשתתפות בסדנה בנושא שימוש בתהליכי יצירה במהלך הדרכה. המדריכות שהתעניינו קיבלו הסבר לגבי הסדנה ולגבי אפשרות להשתתפות במחקר שיתופי.

לאורך 8 שבועות המדריכות התבקשו לכתוב וליצור ביומן רפלקטיבי שעוסק בתחושותיהן ובחוויותיהן לגבי שימוש באומנות במהלך היצירה. במפגש הסדנה הראשון המדריכות המשיגו שאלות שעולות במהלך הדרכה מבוססת יצירה. במהלך המפגש השני של הסדנה המדריכות ומנחות המחקר ינתחו יחד את הרפלקציות. לאחר הסדנה יתבצע תהליך הכתיבה שיובל על ידי החוקרות בשותפות עם המדריכות.

תיאור המחקר

הסדנה והלמידה המשותפת שהיא מזמינה, מובילה למחקר שיעסוק ביתרונות הדרכה מבוססת יצירה, ביישום של המודלים השונים בהדרכה אישית וקבוצתית, ובהבנת ההיבטים התומכים והמקשים בהדרכה זו. המחקר מתקיים בשני אופנים: הראשון הוא מחקר שיתופי עם חלק מהמדריכות, בו הן יוכלו לנסח יחד עם המנחות את שאלות המחקר שמתייחסות להדרכה מבוססת יצירה. האופן השני יהיה קשור למחקר איכותני שינסה להמשיג ולהעמיק בהיבטים תיאורטיים בתחום ואף להוביל להשתתפות בקרנות תחרותיות.

מובילות הסדנה: ד"ר תמי גברון, אילת נבון

Accordion Title פרסומים נבחרים

פרסומים נבחרים

ציורים ככלי הערכה

Shalev, O., Papadaki, A., Kourkoutas, E., & Bat Or, M. (2019). Association Between Perception of Acceptance and Rejection, and Drawings of "Person Picking an Apple from a Tree" Among Primary School Children. Psychological Application and Trends, 155-168.

Snir, S., Shofar, O., Rechtman, S., & Cohen-Yatziv, L. (2020). Maternal representations in mother-infant relationship drawings by third trimester primigravidae. The Arts in Psychotherapy, 70, 101683.‏ https://doi.org/10.1016/j.aip.2020.101683

טיפול טלפוני בדרמה תרפיה לאנשים זקנים בקהילה

Harel, D. (2019). From telling to acting: Promoting well-being in old age through drama therapy and life stories. FORUM: für Kunsttherapien, 1, 26-29. (German).

Harel, D. & Keisari, S. (2021). Drama therapy in late life: Taking life-story work one step further. Drama Therapy Review, 7(1), 22-36. https://doi.org/10.1386/dtr_00059_1

Harel, D., & Keisari, S. (2023). Tele-drama therapy with community-dwelling older adults: A field training project. Clinical Gerontologist, 46(3), 400-412.‏ https://doi.org/10.1080/07317115.2023.2178353

ציורים משותפים במרחבי הערכה וטיפול

Snir, S., Gavron, T., Maor, Y., Haim, N. & Sharabany, R. (2020). Friends’ Closeness and Intimacy From Adolescence to Adulthood: Art Captures Implicit Relational Representations in Joint Drawing: A Longitudinal Study. Front. Psychol. 11, 573140. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2020.573140

גברון, ת. (2020). תהליכי הכרה הדדית בטיפול דיאדי באמצעות אמנות. בתוך: ח. קפלן (עורכת). הטיפול הדיאדי: מחשבות מחדר הטיפול. הוצאת פרדס. 

Gavron, T., & Mayseless, O. (2021). Implicit Aspects of Relationships as Predictors of Adjustment in Middle Childhood; Mutual Recognition and
Role Confusion. Journal of Child and Family Studies, 30, 575-589.‏

Gavron, T., Feniger-Schaal, R., & Peretz, A. (2022). Relationship aspects of mothers and their adolescents with intellectual disability as expressed through the joint painting procedure. Children, 9(6), 922.

מחקרי המשגה: מהפרקטיקה לתיאוריה

Gerlitz, Y., Regev, D., & Snir, S. (2020). A Relational Approach to Art Therapy. The Arts in Psychotherapy, 68, 101644, https://doi.org/10.1016/j.aip.2020.101644

Eyal-Cohen, D., Regev, D., Snir, S., & Bat-Or, M. (2020). Developing the professional identity of art therapy students as reflected in art therapy simulation sessions. The Arts in Psychotherapy, 71, 101706.‏ https://doi.org/10.1016/j.aip.2020.101706

Keidar, L., Regev, D., & Snir, S. (2021). Non-Haredi Arts Therapists’ Perceptions of Therapy With Ultra-Orthodox Children. Frontiers in psychology, 12, 171.  https://doi.org/10.3389/fpsyg.2021.599872

נוכחות גופנית במרחב הטיפולי-החינוכי

Walter, O., Thomas, E. & Salzer. M. (2021).   Exploring Peer Specialists’ Experiences with Spirituality in their Work: Recommendations for Future Directions. Psychiatric Rehabilitation Journal, 45(1), 95-102. http://dx.doi.org.ezproxy.haifa.ac.il/10.1037/prj0000495

משולש היחסים בטיפול באומנות

Gazit, I., Snir, S., Regev, D., & Or, M. B. (2021). Relationships between the Therapeutic Alliance and Reactions to Artistic Experience with Art Materials in an Art Therapy Simulation. Frontiers in Psychology, 2325. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2021.560957

Argaman Ben David, I(2021). Changes over time in therapeutic and art therapy working alliances in simulated art therapy sessions. The Arts in Psychotherapy, 75, 101804. https://doi.org/10.1016/j.aip.2021.101804

טיפול באומנות במערכת החינוך

Cohen-Yatziv, L., Snir, S., & Regev, D. (2021). The whole is other than the sum of its parts: The collaboration between creative arts therapists and the educational staff in schools of the Ministry of Education. Academic Journal: Creative Arts Therapies, 11(2), 1223-1235 (In Hebrew). https://en.calameo.com/read/005201130ef6568dbf32c

Raubach Kaspy, R., Snir, S., Regev, D., Mendelson, A., Marnin Shacham, A., Cohen, T., Mentch, M., & Seri, S. (2021). Replacement in arts therapy in the education system during maternity leave. Academic Journal: Creative Arts Therapies, 11(2), 1247-1256 (In Hebrew). https://en.calameo.com/read/005201130233992a11535

Raubach Kaspy, R., Snir, S., Regev, D., & Harpazi, S. (2021). Art therapists’, supervisors’ and school counselors’ perceptions of the substitute art therapist's role in the education system during maternity leave. International Journal of Art Therapy, 1-10. https://doi.org/10.1080/17454832.2021.1912127

Hebrew version: https://8b4256af-110c-4489-af9d-b6fd6a6b37b8.filesusr.com/ugd/e0eb60_93fca37acfc54a2fbbbdaf0670453058.pdf

Regev, D. (2021). A process-outcome study in school-based art therapy. International Journal of Art Therapy. https://doi.org/10.1080/17454832.2021.1957960

https://8b4256af-110c-4489-af9d-b6fd6a6b37b8.filesusr.com/ugd/e0eb60_981e9670032742d9a82c463d8a24b31f.pdf

Regev, D., & Snir, S. (2021). The profession of art therapy in the education system in Israel. Academic Journal: Creative Arts Therapies, 11(2), 1195-1208 (In Hebrew). https://en.calameo.com/read/005201130262c03fe2fd0

Snir S., Regev D. (2021) The Role of Arts Therapy on Fostering Social Inclusion in the Education System. In: Liamputtong P. (eds) Handbook of Social Inclusion. Springer, Cham. https://doi.org/10.1007/978-3-030-48277-0_122-1

Snir, S., & Raubach Kaspy, R. (2021). The substitute role in arts therapy in the education system, during a maternity leave. In D. Regev and S. Snir (Eds.) Integrating Art Therapy into Education: A Collective Volume (pp. 206-225). Routledge.

Hacohen, S., Regev, D. & Roginsky, E. (2022). Arts therapy in the "Remote Therapeutic Response" format in the education system. Children. https://doi.org/10.3390/children9040467

English version: https://8b4256af-110c-4489-af9d-b6fd6a6b37b8.filesusr.com/ugd/e0eb60_470cda74c42444d99666c02f53f51f98.pdf

"במת החול" ככלי טיפולי בדרמה תרפיה לקידום תהליכים רגשיים בזִקנה

הלר, ע., (2019). במת החול – טיפול המבוסס משחק, תיאטרון ופנומנולוגיה. בתוך מ. דורון הררי, (עורכת). למה לעשות דרמה מכל דבר. מטפלות בדרמה כותבות: חיבורים, מאמרים ומודלים בדרמה-תרפיה. (עמ' 228-183). אבן יהודה: אמציה הפקת ספרים.

חוויותיהן של בנות זוג לאנשים עם דמנציה: מחקר פעולה משתתף מבוסס תיאטרון

Harel, D., Band-Winterstein, T., & Goldblatt, H. (2021). Between sexual assault and compassion: The experience of living with a spouse’s dementia-related hypersexuality—A narrative case-study. Dementia, 21(1), 181-195.

https://journals.sagepub.com/doi/10.1177/14713012211032068

טיפול באומנויות בילדים בחברה החרדית: תפיסות על הטיפול, תהליכים ותוצאות

Keidar, L., Snir, S., Regev, D., & Keidar, E. (2023). Relationship between the therapeutic alliance, clients' reactions to artistic work and outcomes of arts therapies with ultra-orthodox 4-15 year olds. The Arts in Psychotherapy (accepted for publication).

Keidar, L., Snir, S., Regev, D., & Keidar, E. (2022). Ultra-Orthodox parents' perceptions of arts therapies for their children. Children, 9, 1-25. doi: 10.3390/children9101576

Keidar, L., Regev, D., & Snir, S. (2021). Non-Haredi Arts Therapists' Perceptions of Therapy With Ultra-Orthodox Children. Frontiers in Psychology, 12, 1-15. https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/fpsyg.2021.599872/full

הדרכה מבוססת יצירה במקצוע הטיפול באמצעות אומנויות 

גברון, ת. (2014). הדרכה מבוססת יצירה- מידע אימפליסיטי לידע אקספליסיטי. כתב העת האקדמי לטיפול באמצעות אמנויות. אוניברסיטת חיפה. 4 (1), 400-406. https://ajcat.haifa.ac.il/index.php/en/

 

Gavron, T., & Orkibi, H. (2021). Arts-based supervision training for creative arts therapists: Perceptions and implications. The Arts in Psychotherapy, 75, 101838.‏

טיפול באומנות קהילתי-חברתי 

Gavron, T., Ito, T., & Inoue, T. (2021). Art-based psychosocial interventions in Japan: cross-cultural encounters. International Journal of Art Therapy, 26(4), 161-169.‏ https://doi-org.ezproxy.haifa.ac.il/10.1080/17454832.2020.1817959

סרטון שמתאר את תקציר המאמר: https://vimeo.com/477990699

 

Gavron, T., Eskenasy, N., Snir, S., Bat-Or, M., Fernandez, K. G., & Ocampo, M. T. W. (2022). Arts-based Psychosocial Training after the Yolanda Typhoon in the Philippines. The Arts in Psychotherapy, 101936.‏ https://doi-org.ezproxy.haifa.ac.il/10.1016/j.aip.2022.101936

 

Kalmanowitz, D., Bat Or, M. & Gavron, T. (2022). In: E. Bos & E. Huss (Eds.), Using arts to transform society. Routledge.

Gavron, T. (2020). The Power of Art to Cope With Trauma: Psychosocial Intervention After the Tsunami in Japan. Journal of Humanistic Psychology, 0022167820982144.

היסטוריה תרבותית של צילום

Gil-Glazer, Y. (2010). A new kind of history? The challenges of contemporary histories of photography. Journal of Art Historiography, 3, 19. https://arthistoriography.files.wordpress.com/2011/02/media_183179_en.pdf  

Republished as a book chapter in: Kamila Kuc & Joanna Zylinska (eds.). (2016). Photomediations: A Reader. Open Humanities Press CIC.

Gil-Glazer, Y. (2010). A new kind of history? The challenges of contemporary histories of photography. Journal of Art Historiography, 3, 19. https://arthistoriography.files.wordpress.com/2011/02/media_183179_en.pdf

Gil-Glazer, Y. (2020). Secrets from the family album: Official and silenced knowledge on migration. International Journal for History, Culture and Modernity, 1, 1-17.

Gil-Glazer, Y. Inner city solidarity: Black protest in the eyes of the Jewish New York Photo League (2020). In Dogramaci, Hetschold, Lugo, Lee, & Roth (eds.), Arrival cities: Migrating artists and new metropolitan topographies in the 20th century. Leuven University Press.

תרבות חזותית וחינוך ביקורתי לאומנות

Gil-Glazer, Y.  (2021). Visual critical pedagogy in high school. In C. Persinger & A. Rejaie (Eds.), Socially engaged art history and beyond: Alternative approaches to the theory and practice of art history. Palgrave-Macmillan.

Gil-Glazer, Y. (2021). ‘Manly’ and Effeminate, Wretched and Whole: Formulating Gender Identity through Stills and Film. Journal of Visual Literacy 40 (3-4), 189-195. https://doi-org.ezproxy.haifa.ac.il/10.1080/1051144X.2021.1974771

Gil-Glazer, Y. (2021). The photo-monologue: Critical device and political practice. Visual Studies, 1-15. https://doi.org/10.1080/1472586X.2020.1827976 

العلاج بالموسيقى العربيّة الفِلَسطينيّة في إسرائيل / חקר ופיתוח טיפול באמצעות מוזיקה בחברה הערבית-פלסטינית בישראל

 

Khouriyeh, A. (2012). Perceptions of Music Therapist in the Arab Society in Israel Regarding the Use of Music Therapy in the Arab Society. MA theses, University of Haifa.

Roginsky, E. (2022). Back to my mother tongue: Challenging the ideal of one language for all in music therapy. Voices: A World Forum for Music Therapy 22(3). https://doi.org/10.15845/voices.v22i3.3393  

Saada, B. & Coombes, E. (2020). Music therapy in dementia and end-of-life care: Mediterranean perspectives Music therapy in the Occupied Palestinian Territories: An overview and some perspectives on dementia and end-of-life care. Approaches: An Interdisciplinary Journal of Music Therapy, 12(2), 280-285.

Sidik, R., Kamaruzaman, A.F., & Abdullah, M.J. (2021). Music therapy in medicine of  Islamic civilisation. Music in Health and Diseases. https://doi.org/10.5772/intechopen.98707

Stige, B. (2002). Culture centered music therapy. Barcelona Publishers.