סגל נוסף:
ירון זיני.
ירון זיני.
מערכת החינוך רואה חשיבות גדולה בהעמקת הלימוד בתחום לימודי היהדות מתוך הבנה כי לימוד זה יבסס את הזהות היהודית של התלמידים. ההנחה היא שביסוס הזהות יגביר את תחושת האחריות והמחויבות של התלמיד לחברה ולמדינה. מטרה זו עומדת בבסיס תכנית הלימודים של התכנית ללימודי יהדות.
לימודי הוראת היהדות נלמדים במסגרת מסלול דו-חוגי: חינוך מיוחד בשילוב עם חוג לימודים נוסף.
משך הלימודים בחוג הוא 3 שנים בלבד ובסופו הבוגרים יהיו זכאים לתואר ראשון בחינוך מיוחד ותעודת הוראה בעלת שתי התמחויות: חינוך מיוחד ויהדות.
הלימודים בתכנית מבוססים על תפיסת המונח "יהדות" כמונח המציין את מכלול היצירה היהודית לדורותיה למן התנ"ך ועד ימינו ומתאפיין במגוון רחב של גישות ותפיסות. מכלול זה נוצר תוך ניהול מתמיד של דיאלוג, שיש לו שתי פנים: דיאלוג בין-דורי יהודי ודיאלוג בין כל אחת מרבדי היצירות היהודיות לתרבויות הסובבות אותן. התרבות היהודית מתעצבת ומתעבה על ידי תהליכי הדיאלוג הכפולים הללו.
מגמת התכנית היא להציג בפני הסטודנט את מרחב היצירה היהודית, לעודדו להרחיב את אופקיו ולבסס את ידיעותיו בתחומי הידע הרלוונטיים לתחומי ההוראה שלו ולתפקידו החינוכי בבית ספר ממלכתי כללי וממלכתי דתי. במסגרת הלימודים תינתן הבכורה ללימודי המקרא, שהם התחום העיקרי הנלמד במערכת החינוך. ילמדו גם קורסים בתושב"ע, במחשבת ישראל ובנושאים המהווים ציר תוכן ללימוד רב-תחומי המשלב את שלושת תחומי הדעת והמדגימים דיאלוג יהודי בין-דורי. ידע זה יכלול מחד כלים להבנת השפה, התוכן ויכולת ההתמודדות עם הטקסטים בכל אחד מתחומי הדעת. מאידך, הסטודנטים ירכשו כלים שיאפשרו להם להעביר ידע זה לתלמידיהם. כך לצד הידע הרחב בתחומי הדעת יכירו הסטודנטים את התכנים הנדרשים על פי תוכנית הלימודים של משרד החינוך. התוכנית תכשיר את פרח ההוראה לשלב בין מקצועות הלימוד כך שיוכל לזמן לתלמידיו מרחב מסקרן ומאתגר אינטלקטואלית וחווייתית, שבו ילמדו את מורשתם על רבדיה וגישותיה וגם יגבשו את זהותם היהודית.
בנוסף, הכוונה היא שסטודנטים העוברים את ההכשרה יהיו מסוגלים לגשת גם לטקסטים אחרים אותם לא פגשו בלימודיהם הקשורים לכל אחד מתחומי הדעת. לבסוף יידרשו הסטודנטים לכתוב עבודה סמינריונית המשקפת את הידע שרכשו בתחומי הדעת השונים.
מסלול דו חוגי
B.A בחינוך מיוחד + B.Ed. ביהדות:
לימודים של 3 שנים בלבד שבסופם בוגרי המסלול יסיימו עם תואר ראשון בחינוך מיוחד + תעודת הוראה עם 2 התמחויות: חינוך מיוחד ויהדות (ניתן לבחור מסלול יסודי או על-יסודי).
א. קורסי מבוא הכוללים עיסוק בסוגיות נוסח המקרא, עריכת ספרי המקרא, המקרא לאור המפגש עם הארכיאולוגיה וספרות המזרח הקדום, לשון המקרא, החוק המקראי וההיסטוריה של עם ישראל בתקופת המקרא.
ב. קורסים העוסקים בסיפור המקראי החל מיסודות הסיפור המקראי דרך סיפורי התורה (הראשית, האבות, פרקי יוסף, יציאת מצרים, משה והמדבר), נביאים ראשונים (ההתנחלות, השופטים, ראשית המלוכה ועד לחורבן, סיפורי אליהו, אלישע ויונה) והמגילות (רות ואסתר).
ג. קורסים המכירים לסטודנטים את הספרים ויקרא, דברים, ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל, משלי, איוב ותהלים, על סוגותיהם ונושאיהם המרכזיים.
א. קורסים החושפים את פעילותם ויצירתם של החכמים בתחומי ההלכה והאגדה. יינתן דגש היכרות עם מעשי החכמים וקריאתם לאור עולמם הרוחני של היוצרים במקומות הגיאוגרפים ובזמנים השונים בהם חיו.
ב. קורסים המפגישים את הסטודנטים עם סוגיות תלמודיות בתחומי המשפחה היהודית (בין בני הזוג ובין ההורים לילדיהם) ובתחומי מערכות היחסים בין היחידים ובינם לבין החברה בה הם חיים.
א. קורסים הבוחנים את ההגות היהודית לדורותיה עד לעת החדשה ביחס למקרא ולזמנים ולמועדים.
ב. קורס העוסק בתולדות עם ישראל בעת החדשה שמציג לסטודנטים את שורשי התהליכים שגרמו ליצירת הזהויות השונות בעם היהודי ובחברה הישראלית של היום.
ג. קורסים העוקבים אחר מקומה של התפילה וארץ ישראל בהגות היהודית לדורותיה.
ד. קורס בהגותם של רמב"ם וריה"ל.
במסגרת הלימודים מתקיים קורס סמינריוני שמטרתו כתיבת עבודה המשלבת את תחומי הידע שהסטודנטים רכשו במשך שנות לימודיהם בתכנית.
הלימודים נפרשים על ארבע שנים. בשנתיים הראשונות כל הלימודים מתקיימים במכללה. בשנה השלישית משולבת עם הלימודים במכללה התנסות בהוראה בבתי הספר. השנה הרביעית היא שנת הסטאז'.
הבוגרים של התכנית ללימודי יהדות מלמדים בבתי הספר היסודיים והעל-יסודיים, הממלכתיים והממלכתיים דתיים בכל אזור הגליל והגולן.
ציון פסיכומטרי או ציון משוקלל (בין ממוצע הבגרות לציון הפסיכומטרי/מצרף) 570 (טווח ועדת קבלה החל מציון 520).
או זכאות לתעודת בגרות בממוצע 95 (טווח ועדת קבלה החל מציון 85).
• סיווג לרמת אנגלית: נרשמים שאין ברשותם ציון בבחינה הפסיכומטרית חייבים להיבחן במבחן אמירנט.
• עברית: מועמדים ששפת האם שלהם אינה עברית ונבחנו בבחינה הפסיכומטרית בשפה שאינה עברית ו/או ששפת ההוראה בבית הספר התיכון שבו למדו אינה עברית, חייבים להציג ציון 110 לפחות במבחן ידע בעברית (יע"ל).
• ריאיון אישי.
טווחי ועדת קבלה: ועדת הקבלה תדון במועמדים אשר אינם עומדים בדרישות הקבלה המלאות.
חריגים: ועדת הקבלה תשקול קבלתם של מועמדים חריגים במקרים מיוחדים כגון, הגברת הנגשה להשכלה הגבוהה, אוכלוסיות ייחודיות, נתונים אישיים ייחודיים לתחום הלימוד. אחוז החריגים לא יעלה על 10%*.
*בהתאם להחלטת המועצה להשכלה גבוהה, המוסדות יהיו רשאים לקבל עד 8% נוספים משיעור הסטודנטים בכל תוכנית לימודים (ובסה"כ 18% חריגים) שאינם עומדים בתנאי הקבלה של המוסד, מנימוק של שירות כחיילי מילואים במלחמת חרבות ברזל (הוראת שעה) ו/או כחיילים בשירות סדיר כלוחם. האמור מתייחס להרשמה לשנת הלימודים תשפ"ו בלבד.
רוצים לשמוע על אפשרויות קבלה נוספות? המכללה מציעה מגוון מכינות ואפשרויות לקבלה לאקדמיה.
נשמח למסור לך פרטים נוספים בטלפון: 04-8181855 שלוחה 1 או *9827
ההתנסות בהוראה במסגרת הלימודים בקמפוס תל-חי לחדשנות בחינוך ובהוראה נעשית בדגם התנסות קלינית, המאפשרת לסטודנט ליישם תיאוריות שלמד, תוך התנסות בשדה החינוך, קבלת מודל ממורה מנוסה והדרכה ספציפית ממדריך פדגוגי מטעם הקמפוס.
סגל קמפוס תל-חי לחדשנות בחינוך ובהוראה, מלווה את ההתנסות של הסטודנט בשטח בקורס דידקטיקה, המביא מודלים ותיאוריות חינוכיות מוכרות וחדישות, המבוססות על ביבליוגרפיה עדכנית. המכללה מלווה את התנסותם של הסטודנטים במחקרים הבאים לחדש ולשפר את ההכשרה.
ייחודיותו של קמפוס תל-חי לחדשנות בחינוך ובהוראה, כקמפוס פורץ דרך בתחום הפדגוגיה החדשה, שילוב הטכנולוגיה בהוראה ומרחבי למידה דינאמיים, בא לידי ביטוי בעבודת הסטודנט בשדה החינוכי, המביא עימו לבתי הספר המכשירים, דרכי הוראה חדישות ושימוש בטכנולוגיה. המכללה מלווה את הסטודנט ביישום דרכי ההוראה החדשות במהלך התנסותו.
בשנה השנייה ללימודיהם, מתנסים הסטודנטים בהוראה כוללת בבתי הספר. במקביל, הם לומדים קורס דידקטיקה כוללת ורוכשים כלים לעבודת המורה.
בשנה השלישית, מתנסים הסטודנטים במסגרת תכנית "אקדמיה כיתה", בהוראה בבית הספר בתחום לימודי היהדות (תנ"ך), בצמוד למורה מכשיר, במקביל להתנסות בתחום דעת נוסף אותו בחר הסטודנט. בקמפוס נלמדות תיאוריות חינוכיות ספציפיות למקצוע.
בשנה רביעית מתקיים הסטאז' בהוראה בבתי ספר בפיקוח משרד החינוך ובליווי סדנת סטאז'.
הקורסים וליווי ההתנסות הינם באחריות המדריכים הפדגוגיים. במסגרת ההדרכה יצפה המד"פ בסטודנט בביקוריו בבתי הספר ויעריך את הוראתו.
בתכנית "אקדמיה כיתה" מלווים הסטודנטים, בנוסף למדריך הפדגוגי הדיסציפלינרי, במנחה אקדמי של התכנית, אשר נוכח בבתי הספר אחת לשבועיים, תומך בסטודנטים ברמת ההשתלבות בבית הספר והקשר עם המורה המכשיר ויועץ בשילוב פדגוגיה חדשה בהוראה.
עבור רבים החיים במדינת ישראל הם הבסיס לזהותם היהודית. החיים במדינה מפגישים אותנו עם התרבות היהודית, עם מנהגים, חגים, רעיונות ופרקטיקה דתית. אלא שזהות זו היא בסיסית ויש להעמיק אותה ולבסס אותה. ללימודי מקצועות היהדות במערכת החינוך תפקיד חשוב בהעמקת השורשים והיסודות של הזהות היהודית.
היצירה המרכזית הנלמדת במערכת החינוך היא התנ"ך. לימוד התנ"ך תורם רבות להכרת השורשים של העם ושל חיבורו לארץ. ספרי התנ"ך חושפים בפנינו את עולם הרעיונות והמצוות של אבות אבותינו לפני אלפי שנים. התנ"ך הוא הבסיס לקיומו וליעודו של העם היהודי.
לצד לימוד התנ"ך יש להכיר את ספרות חז"ל. ספרות זו מייצגת שלב משמעותי בעיצוב היהדות שבלעדיו קשה להבין את הפערים בין העולם המקראי ליהדות ההלכתית המוכרת לנו כיום. בנוסף, עולם הרעיונות של ספרות חז"ל הוא נדבך משמעותי בתרבות היהודית.
בנוסף לשני תחומים אלה גם לימוד מחשבת ישראל חשוב להעמקת הזהות היהודית. לימוד זה מפגיש אותנו עם עולם הרעיונות שהתפתח לאורך הדורות מתקופת המקרא ועד לימינו. ההתפתחות הזו היתה מתוך דיאלוג כפול. מחד דיאלוג אם הדורות הקודמים ומאידך דיאלוג עם הסביבה שמחוץ ליהדות. כדי להבין את עולם הרעיונות של העידן הנוכחי יש להכיר את השלבים שקדמו לו.
שלושת התחומים האלה נלמדים במסגרת התכנית ללימודי יהדות בקמפוס תל-חי לחדשנות בחינוך ובהוראה. הסטודנטים הלומדים בתכנית רוכשים את הידע שמסייע להם להעמיק ולבסס את זהותם היהודית. את הידע הזה הם מעבירים הלאה לתלמידיהם במערכת החינוך. אנחנו מאמינים כי העמקת הזהות היהודית מובילה למחויבות ואכפתיות כלפי העם והמדינה. המחויבות הזו מובילה ללקיחת אחריות שתהפוך את החברה בה אנו חיים לחברה טובה יותר.
המכללה מציעה מגוון מכינות ואפשרויות לקבלה לאקדמיה.
טלפון נוסף: 9827* שלוחה 3