.M.Sc לימודי תואר שני במדעי המים

•  אפשרות מלגת קיום למשך שנתיים ופטור משכר לימוד.
• מרצים חוקרים בעלי מוניטין בינלאומי.
• למידה מעמיקה על גופי המים המצויים בארץ (הכנרת, שמורת החולה, אגן הירדן ועוד)
• שיטות מחקר חדשניות ושימוש בטכנולוגיות פורצות דרך במחקר תחומי מדעי המים והסביבה
• תואר שנותן יתרון משמעותי בפיתוח קריירה.
• המכללה האקדמית תל-חי ממוקמת בליבה של "ארץ פלגי מים", אזור המשלב שמירת איכות המים בחקלאות אינטנסיבית עם שמירת ערכי טבע.
• הייחוד הגיאוגרפי של האזור מאפשר להשתמש באגן ההיקוות של הירדן ללמוד לעומק של רוב סוגי גופי המים המצויים בארץ מאגם הכנרת, נחלים, שלוליות, מאגרים, בריכות דגים, מעיינות, בתי גידול לחים כגון שמורת החולה והאגמון וכדומה.
• מכון המחקר מיג"ל הידוע באיכות חוקריו ברמה הלאומית והבינלאומית בתחומי הביוטכנולוגיה ומדעי הסביבה מסונף למכללה האקדמית תל-חי ומהווה זרוע מחקרית בתכנית המים.
• סביבה לימודית משותפת, מאתגרת ותומכת.
• מעורבות בקהילה ואווירה ייחודית.

אופק תעסוקתי:

בוגרי התכנית יוכלו להיקלט בתעשיית המים או לחילופין להמשיך את לימודיהם לתואר שלישי ולפתח הכשרה מקצועית של מדענים בתחום מים-קרקע-סביבה.

לצפיה בתנאי הקבלה

קורסי השלמה בתכנית לתואר שני במדעי המים:

מועמדים בעלי תואר ראשון במדעי הטבע שיחסרו להם קורסים בסיסיים במדעי המים יחויבו להשלימם, על פי קביעת ועדת ההוראה של התכנית.
 הקורסים הנדרשים יהיו בתחומים הבאים: הידרוגיאולוגיה, הידרוכימיה, לימנולוגיה, מבוא ל- GIS   וטכנולוגיות לטיפול במים ושפכים. 
המועמדים יוכלו להשלים את הקורסים החסרים מתוך תכנית הלימודים לתואר הראשון של החוג למדעי הסביבה או במוסדות אחרים (באישור ועדת ההוראה). 
היקף ההשלמות יקבע אישית לכל מועמד על ידי ועדת הקבלה של החוג.  
תלמיד החייב בהשלמות יהיה במעמד של "תלמיד על-תנאי". על סמך הישגיו בקורסי ההשלמה תחליט ועדת ההוראה אם לקבלו כ"תלמיד לתואר שני". 
"תלמיד על-תנאי" שיחויב בקורסי השלמה בהיקף של עד 7 נ"ז (ע"פ התכנית בחוג, או קורסים בהיקף דומה במוסדות אחרים) יוכל ללמוד אותם במקביל ללימוד הקורסים הסדירים של התכנית. 
במקרים מיוחדים תוכל ועדת ההוראה לאשר חריגה מהיקף זה. "תלמיד על-תנאי" שיחויב בקורסי השלמה בהיקף העולה על 7 נ"ז יידרש להשלימם בהצלחה לפני תחילת לימודיו בתכנית לתואר השני.

התוכנית למדעי המים לתואר שני הינה מגוונת ומנסה להיות מצד אחד רחבה במטרה לענות על כמה שיותר צרכים של סטודנטים שמבצעים מחקר בנושאים מגוונים ומצד שני קורסים בנושאים ספציפיים אשר נותנים את האפשרות לצלול לעומק תחום מסוים.

לדוגמא:

בשנה הראשונה בקורס סמינר מתקדם במדעי המים נשפר את היכולות ההצגה והכתיבה של המחקר שלנו ומצד שני נשתתף בכנסים ונבקר במעבדות מחקר על מנת להרחיב את הידע אודות העולם המחקרי.

בשנה השנייה בקורס איזוטופים יציבים בסביבה האקווטית – יישומים הידרולוגיים וגאוכימיים נלמד לעומק את היישום של הידע שכולל מדידה של איזוטופים בסביבה.

* לצפייה בתכנית הלימודים המלאה, יש לצפות בשנתון החוג.

1. השפעת ארועי חום קיצוניים על פוריות הקרקע – מסיסות זרחן, יחס חנקן לזרחן והתמרות פחמן.
2. השפעת נוטריינטים מגבילים, כגון, זרחן וחנקן על מחזור (יצירה וצריכה) של גזי חממה, כגון מת'אן.
3. השפעות גאוכימיות וביולוגיות על מנגנוני קשירת זרחן בקרקעות/סדימנטים/חומרים סופחים ועל מעבר בין צורוני זרחן אנאורגניים ואורגניים.
4. מיחזור נוטריינטים משפכים חקלאיים לשם שימוש חוזר כדשן חקלאי.
5. חקר קיבול ספיחה וקינטיקה של קשירת זרחן ויסודות אחרים בעלי חשיבות סביבתית וחקלאית.
6. שימוש ברקורד מתכות קורט (כולל מתכות כבדות) בסדימנט לשיחזור זיהום אטמוספירי ממקורות תעשייתיים/תחבורתיים/עירוניים, תוך שימוש באיזוטופים יציבים של עופרת ואבץ.
7. ניידות מתכות בחתך סדימנטרי כתלות בהרכב הכימי של הסדימנט ובתנאים הכימו-פיזיקליים שלו.
    

1.  פירוק פוטוכימי של מזהמים - השפעת מי חמצן, אוזון, מגוון מזהמים, קטליזטורים, צד תאורטי, וצד מעשי.
2.  ספיחה של מזהמים למצעים שונים (מתכות כבדות, מזהמים אורגניים, נוטריינטים, חישובים מול מדידות).
3.  פתוח של מצעים של שחרור איטי של חומרי הדברה וההשפעה על תנאי הגידול.
4.  טיפול קדם במים עיליים ו/או במי ים לקראת התפלה, מי שטיפה של מסננים /מי רכז של התפלה.
5. שיקוע האצות באמצעות ננומרוכבים כטיפול מקדים (בשיתוף עם פרופ' אסף סוקניק).
6.  מצעים לספיחת נוטריאנטים תוך בחינת אופציה להשתמש בהם לדישון.
7.  שימור/אופטימיזציה של ניצול אנרגיה: ניצול שינוי במקדמי הולכה תרמיים למזעור לייעול אנרגיה בחממות. 
8.  בחינה של חומרים מותאמים כחוסמי קרינה בתחומי חקלאות, תעשיה או קוסמטיקה.
9.  מדידות התאדות בפועל משדות באמצעות שיטת קורלציית ערבלים (Eddy correlation).

1.  שימוש בתחמוצת הברזל (Fe-WTR) למחזור זרחן משפכים חקלאיים והשבתו כדשן לגידולי שדה.
2. השפעת ממשק העגורים על המצב האוטרופי של אגן ירוק -  אפיון תהליכי ספיחה ושקיעה של זרחן בבוצה של אגן אגמון החולה.
3.  פיתוח כלים לאפיון שונות פוריות הקרקע במתווה של חקלאות מדייקת.
4.  שימוש בשיטות של חישה מקרוב (Electromagnetic Induction) לאפיון תהליכים בקרקע.
5.  השפעת השקיה במי כנרת על בריאות קרקעות בגליל העליון ועמק החולה.
6.  קינטיקה של תהליכי המלחה כתוצאה מהשקיה במי כנרת
7.  ניסוי בהשקיה חכמה ודישון בנטיעות חדשות של חורש מעורב באזור ים תיכוני יבש.
    

1. השפעת אקלים וצפיפות יער על פרופיל המיקוביום (פטריות) הקרקע.
2. טרנספורמציה ופרוק מזהמים בעזרת פטריות.
3.  השפעת טיפולי מים על פעילות ביולוגית של פטריות, חיידקים ואנזימים.
4.  אקולוגיה של פטריות כובע.
    

1.  השפעת אקלים על זרימה בנחלים.
2.  חישה מרחוק של גופי מים לצורך ניטור איכות מים.
3.  שימוש בחישה מרחוק לאפיון תכולת רטיבות של קרקע ומצבי עקה בצמח.
4.  פיתוח אלגוריתם
    

1. השפעת אקלים על זרימה בנחלים.
2. חישה מרחוק של גופי מים לצורך ניטור איכות מים.
3. שימוש בחישה מרחוק לאפיון תכולת רטיבות של קרקע ומצבי עקה בצמח.
4. פיתוח אלגוריתם להשקיה/דישון מדויק: מעקב אחר שונויות בשדות חקלאיים בעזרת כלים של חישה מרחוק. 

1. שונות מרחבית ועונתית בתפוצה של ציאנובקטריה רעילות בכנרת.
2. התרומה של מקורות חנקן ופחמן אורגני (DOC, DON) לאוכלוסיות הפיטופלנקטון בכנרת או במקורות מים אחרים.
3. בדיקה ויישום טכנולוגיות להרחקה של ציאנובקטריה ורעלנים של ציאנובקטריה מגופי מים.
4. קטיונים אורגנים לסילוק סלקטיבי של ציאנובקטריה ממי שטח (בשיתוף עם פרופ' גיורא ריטבו).

1.  אמבות כמאכסן לחיידקים פתוגניים בכנרת.
2. שימוש בשיטות ריצוף מתקדמות לבחינת השפעתה של מליחות על תפוצה של חיידקים בסביבות טבעיות.
3.  מנגנוני הישרדות של חיידק הליגיונלה בנוכחות טורפים בסביבות מימיות שונות.
4.  מיפוי תפוצתו של חיידק הליגיונלה בכנרת בשיטות ריצוף מתקדמות.
5. להשקיה/דישון מדויק: מעקב אחר שונויות בשדות חקלאיים בעזרת כלים של חישה מרחוק.

1. כימות התרומה של הזואופלנקטון למאגר החנקן והפחמן בכנרת.
2. פתרון מאזני הפחמן, החנקן והזרחן בכנרת.
3. שימוש במודל אקולוגי להערכת השפעת שינויי אקלים על המערכת האקולוגית של הכנרת.
4. יישום מודל תלת-מימדי לכנרת.

1.  צמחיה מוצפת בכנרת - אקולוגיה של בית גידול חדש.
2.  מינים פולשים בכנרת - אקולוגיה והשלכות לתפקוד האגם.
3. הפיטופלנקטון בכנרת: תובנות בהתבסס על נתונים מ-50 שנות ניטור.  

1. צמחיה מוצפת בכנרת - אקולוגיה של בית גידול חדש.
2. מינים פולשים בכנרת - אקולוגיה והשלכות לתפקוד האגם.
3. הפיטופלנקטון בכנרת: תובנות בהתבסס על נתונים מ-50 שנות ניטור.  

1.  פילמור סטירן בנוכחות ננו-חלקיקים לייצור שכבות אנטי-מיקרוביאליות.
2.  פיתוח ואפיון ציפויים מולטי-פונקציונליים (מונעי ערפול, מונעי הדבקה ו/או אנטי-מיקרוביאלים) ליריעות LDPE.
3.  פיתוח ואפיון חיישן אלקטרו-כימי המבוסס על פוליאנילין משולב עם ננו-חלקיקי פחמן(CNT, graphene, carbon black) לזיהוי שיירים אורגניים.
4. מערכות החלפת חום משולבות פולימרים מצולבים לאגירת אנרגיה.
5. ייצור ממברנות פעילות באמצעות Electrospinning.
    

1. שימוש בביו-ריאקטורים זעירים (2.5 ס"מ, טכנולוגית ה-SBP) בתעשיית המים והביוטכנולוגיה (פרמנטציה).
2. יישומים ביולוגיים בהנדסה סביבתית: הטמעת תהליכי פירוק סלקטיביים, במתקני טיפול במזהמים הנמצאים במים, בקרקע ובאוויר.
3. ניטור ולימוד יחסי הגומלין בין מארג המזון בנוזל המעורב לתפעול התהליך הטיפולי ואיכות מי התוצר, במכוני טיפול בשפכים עירוניים (סניטאריים) ותעשייתיים.
4. פרמנטציה לקיבוע חנקן באמצעות חיידקים ליישומי מיקרו-דישון בקרקע ובגידול הידרופוני.
5. ביו-מימיקה הנדסית למבנים ביולוגיים.

1.  חימצון מתקדם בשילוב פירוק ביולוגי לטיהור מים מתרכובות אורגניות (גם מיקרומזהמים).
2.  פירוק פנולים ומיקרומזהמים על ידי ביוריאקטור המכיל ביומאסה מקובעת.
3.  טיהור שפכי בתי בד ויקבים באמצעים ביולוגיים.
4. הרחקת תרכובות חנקן ממים באמצעים ביולוגיים.
5. גידול הידרופוני או איים צפים של צמחייה להפחתת נוטריאנטים ממים.
6.  גידול חיידקים מסוימים על פני שורשים – להאצת הרחקת תרכובות חנקן מהמים (כאשר החומר האורגני לתהליך הדהניריפיקציה מקורו מהשורש).
7.  מציאת חומרים אנטימיקרוביאלים חדשים ממיקרואצות או חיידקים לשימושים שונים (הדברת מזיקים בחקלאות, מניעת ביופילם ועוד).
    

נושאים שונים הקשורים לחימצון מתקדם וספיחה לצורך טיהור מים ממזהמים שונים
 

1. שימוש באגנים ירוקים בשילוב עם מערכות UV לטיפול בשפכים ביתיים.
2. שימוש בחיידקים מקובעים בקפסולות לפירוק שפכים עשירים בפנולים וחומרים פארמאצפטיים.
3. טיפול אנאירובי בשפכים חקלאיים להפקת ביו-גז.
4.  טיפול בשפכי חזיריות ובוצות שפכים לייצור מוצרים בעלי ערך כלכלי כמו דשן, מזון לבעלי חיים וביו-דזיל.
5. טיפול בשפכי בתי בד לייצור מטבוליטים בעלי ערך כלכלי על בסיס פנולים וטאנינים צמחיים.
6. הרחקת מזהמים ממים ומשפכים תעשייתיים - שימוש בפחם ופחם פעיל שמיוצר מפסולת אורגנית חקלאית.
    

1.  שימוש בטכנולוגיית (Microbial Source Tracking) לקביעת הרקע ולאבחון אירועי זיהום בקטריאליים בירדן.
2.  בחינת והטמעת מכשירי ניטור מקוונים להתראה מהירה על זיהום בקטריאלי במערכות אספקת מי שתייה.
3.  בחינת והטמעת מערכת הדמיה להתראה מוקדמת על התפתחות אילוח (ביופאולינג) במתקני התפלה.
4.  ניטור סביבתי בטכנולוגיית MST להמחשת יעילות טיפול ה- SAT (Soil Aquifer Treatment) בשפד"ן.
5. יעילות קטילת פלנקטון במאגרי השקיה באמצעות משדרים אולטרסוניים.
6.  בחינת יעילות מכשירים ספקטרליים לגילוי מזהמים בתחנות ניטור בנחלי אגן ההיקוות של הכנרת.