למה ללמוד .B.A בחינוך בתל-חי
החוג בעל ותק אקדמי של 20 שנה, עם למעלה מ- 1,100 בוגרים שסיימו בהצלחה והשתלבו במערכות חינוך רבות ומגוונות.
כל תחום התמחות כולל מערך של לימודי שדה ופגישות עם מצבי שטח, ההתנסות בפועל משמעותית ומרחיבה ידע.
בחוג קיים מסלול מדרשה- בשיתוף מדרשת קריית שמונה. מיועד לבנות המגזר הדתי.
החוג מאפשר לצבור ניסיון רלוונטי בעבודה בזמן הלימודים, ולקבל מלגת לימודים של עד 30,000 ₪ (במסגרת התוכנית "הטובים לתעסוקה").
עבודה בקבוצות קטנות, למידת עמיתים ולמידה בחברותא תוך כדי עבודה בשטח במסגרות של חינוך פורמלי או בלתי פורמלי.
חלק מהשעורים שנלמדים בחוג מועברים באמצעות פדגוגיות אלטרנטיביות שמאפשרות לסטודנטים לקחת אחריות על תהליך הלמידה.
ניתן ללמוד חינוך במסלול חד חוגי או דו חוגי.
החוג מציע מספר מסלולים ומוקדי התמחות ספציפיים
מסלולים:
- מסלול אוכלוסיות ייחודיות וחינוך מיוחד- תכנית חדשנית המשלבת חשיפה לגישות עכשוויות בתחום אוכלוסיות ייחודיות והכרות עם מגוון האוכלוסיות- ילדים ובוגרים עם הלקויות השונות. הקניית ידע על הבסיס הפיזיולוגי, הפסיכולוגי, החינוכי, והחברתי של אוכלוסיות המשתייכות הן למסגרות החינוך המיוחד והן למסגרות הרגילות. הסטודנטים לומדים את המודלים התיאורטיים והיישומיים של אבחון ודרכי התערבות במערכות החינוך, המגורים, התעסוקה ומסגרות לשעות פנאי.
- המסלול לסיוע ולשיקום באמצעות האמנויות בחינוך- המסלול משלב בין המסלול לאוכלוסיות מיוחדות ולימודי אמנות מעשית(ציור, פיסול ורישום) או לימודי דרמה. המסלול מכין את בוגריו לתואר שני בטיפול באמנויות או תואר שני בדרמה תרפיה.
- שילוב אקדמי עם המכון לאמנויות- המסלול משלב לימודי אקדמיה בחוג לחינוך במוקדים אומנויות, אוכלוסיות ייחודיות וחינוך מיוחד עם לימודים באחת ממחלקות המכון לאמנויות- צורפות, אמנות פלסטית או קרמיקה. בוגרי המסלול יהיו זכאים לתואר בחינוך ולתעודת בוגר המכון לאמנויות- מדריך לאמנות בקהילה.
מוקדים:
- שילוב אמנויות בחינוך- התפיסה של המוקד היא כי האמנות לסוגיה הינה כלי משמעותי לחינוך הפרט והקבוצה הן במסגרות פורמליות ובלתי פורמליות. תחומי אמנות נלמדים: אמנות פלסטית, כתיבה, מוסיקה, דרמה ותנועה.
-
המוקד לחינוך, חברה וקהילה- תהליכים חברתיים, פוליטיים, טכנולוגיים וסביבתיים, כגון גלובליזציה, קפיטליזם מואץ, התחזקות הרשתות החברתיות, מחאות נגד המשבר הסביבתי ו-ME TOO, מחשוב נרחב ומגפה כלל עולמית, מזמינים לחקור ולהבין תהליכים חינוכיים בעולם משתנה. במקביל מתחזק הצורך להבין כיצד שדות חינוכיים - כלים, מסגרות, שחקנים - משתתפים ותורמים לשינויים חברתיים, פוליטיים וסביבתיים.
-
המוקד לאוכלוסיות ייחודיות וחינוך מיוחד- במוקד זה יכירו הסטודנטים את תחום החינוך המיוחד והשילוב כמו גם אוכלוסיות עם צרכים ייחודיים נוספים, כגון: מחוננים, נוער בסיכון, אוכלוסיות עם לקויות למידה, הפרעות קשב וריכוז, ילדים ומתבגרים עם הפרעות התנהגות וקשישים.
הסטודנטים ירכשו ידע תיאורטי נרחב והבנה של הצרכים החינוכיים החברתיים והרשיים של אוכלוסיות ייחודיות, וילמדו אודות גישות מסורתיות וחדשות לתמיכה ולסיוע.לצד הלימודים התיאורטיים, יתנסו הסטודנטים במסגרות חינוכיות, יפגשו אוכלוסיות ייחודיות, ויחזקו את הזיקה בין הידע התיאורטי לבין הידע המעשי.
הלימודים במוקד מכינים את הסטודנטים ללימודי תואר שני בייעוץ חינוכי, חינוך מיוחד, אבחון וטיפול בלקויות למידה, וכן ללימודים לתואר שני במקצועות טיפוליים אחרים (בכפוף לעמידה בתנאי הקבלה ולתוכנית ההשלמות של התוכנית לתואר שני).
4. המוקד לחינוך למיניות במעגל החיים- בשנים האחרונות מתחזק הצורך בהסדרת תחום החינוך המיני בבתי הספר, מצד אנשי ונשות חינוך, הורים, בני ובנות נוער, וכי התקופה העכשווית מחייבת להתייחס להיבטים שונים של מיניות ויחסים זוגיים באופנים שונים מאשר בעבר, תוך התייחסות למאפייניה הרב תרבותיים של החברה הישראלית.
התרבות הפופולרית והרשתות החברתיות חושפות ילדים, בני ובנות נוער לתכנים מיניים בצורה מאסיבית, באופן רצוני ולא-רצוני. חלק מהתכנים הללו משקפים תפיסה דמוקרטית, שוויונית, אינקלוסיבית ואקטיביסטית (למשל, פעילות תנועת metoo#, מצעדי גאווה ושיח על מגוון מיני ומגדרי, ועוד); לעומת זאת, רבים מהם מציגים ומבנים מושגים מעוותים בנוגע להם (למשל, סרטי פורנו מסחריים, ודימויים מיניים מעוותים ברשתות החברתיות).
החל משנת הלימודים תשפ"ג החינוך המיני הוא נושא חובה לכלל תלמידי מערכת החינוך מכיתה א' עד י"ב. בתי ספר רבים מיישמים תוכניות חינוך מיני חיצוניות של ארגונים כמו "דלת פתוחה" או "מידע אמין על מין", המספקות תכנים עדכניים ומגוונים של חינוך מיני בריא ומיטיב. במקביל לכך, הוקמה לאחרונה האגודה לחינוך מיני בישראל – קואליציה של ארגונים ויחידות/ים, הפועלת לקידום ורגולציה של חינוך מיני מקצועי ומוסמך, כחלק בלתי נפרד מתוכנית הלימודים הבית ספרית, ותוך התייחסות לרשימת הצרכים שניסח ארגון הבריאות העולמי ושל ארגונים ומוסדות מכשירים בישראל.
איך זה עובד
הלימודים האקדמיים נמשכים שלוש שנים. להשלמת התואר במסלול הדו חוגי נדרשות 60 נקודות זכות בחוג לחינוך, ו-60 נקודות זכות בחוג נוסף. במסלול החד-חוגי נדרשות לקבלת התואר 120 נקודות זכות לפחות בחוג לחינוך.
שנה א - קורסי חובה במקצועות הבסיס, ובהם מבוא לפסיכולוגיה בחינוך, מבוא לסוציולוגיה של החינוך, מבוא לפילוסופיה של החינוך.
שנה ב ו-ג - קורסים מתקדמים וסדנאות בהתאם למסלול ו/או למוקד הנבחרים.
לצפייה בתנאי הקבלה
רוצים לשמוע על אפשרויות קבלה נוספות? המכללה מציעה מגוון מכינות ואפשרויות לקבלה לאקדמיה.
נשמח למסור לך פרטים נוספים בטלפון: 04-8181855 שלוחה 1 או *9827
סטודנטים מספרים
מידע נוסף
"כל העוסק בחינוך כאילו נוטל על עצמו שליחות מרצון"
תואר ראשון בחינוך הוא אחת מהדרכים הטובות ביותר להשפיע, על ידי עיצוב דור העתיד. למעשה, ישנם רק מעט מאד תחומי עיסוק אחרים, אשר השפעתם על האוכלוסייה היא גדולה מאשר זו של תואר ראשון בחינוך, התואר מאפשר לכם ולכן להשפיע על ילדים, בני נוער, מבוגרים ואף קשישים, ופותח שער להתמחויות וללימודים לתואר שני ושלישי בתחום החינוך, הטיפול (טיפול באומנות, דרמה תרפיה, ייעוץ חינוכי וכו') ובתחומים אחרים.
החוג לחינוך במכללה האקדמית תל-חי פותח שעריו ומזמין אותם ללמוד במסלול יוצא דופן המתנהל בסביבה ייחודית.
לימודי חינוך במכללה האקדמית תל-חי
כבר מראשיתו, הציב לעצמו החוג לחינוך במכללה האקדמית תל-חי מציב שתי מטרות, המשולבות בלימודי תואר ראשון בחינוך:
הראשונה, נוגעת להענקת כישורים אקדמיים איכותיים לבוגרים, במטרה להפכם לאנשי חינוך מהשורה הראשונה, אשר לרשותם עומדים ידע נרחב בתחומים שונים, כמו גם יכולת ניתוח ביקורתית.
והמטרה השנייה היא הקניית מטען ערכי וחברתי, שיאפשר לבוגריו להיות אזרחים אקטיביים ולתרום מכישוריהם לקידום התרבותי והחברתי בישראל.
שילוב מטרות זה הוא שסחף אל תחת כנפי החוג סטודנטים בני קהילות שונות, שמוצאם מתרבויות מגוונות, אשר המכנים המשותפים לכולם הם סקרנותם האינטלקטואלית, תחושת המחויבות החברתית שלהם ואף ערכי הבסיס שלהם.
אופק תעסוקתי
בוגרי החוג נהנים מביקוש רב במערכות החינוך הפורמאליות והבלתי פורמאליות. בין בוגרי החוג ישנם אפילו שהקימו בית ספר, עמותות, מרכזים לקידום נוער בסיכון.
איזה מסלול מעניין אותך?
דבר ראש החוג

ד"ר אלון גולדברג
ראש החוג לחינוך
ד"ר אלון גולדברג
ראש החוג לחינוך
אנו עדים למעבר איטי משיטת חינוך שנולדה בימי המהפכה התעשייתית, אל מערכת חינוך חדשה המכוונת לשינויי המאה ה-21. האתגרים איתם מתמודדת מערכת החינוך בישראל מדגישים את החשיבות והשליחות בבחירת המסלול האקדמי בחוג לחינוך.
חינוך הוא תהליך של למידה בו נרכשים ידע, מיומנויות, ערכים ועמדות בכל מעגל החיים.
לחינוך תפקיד חברתי משמעותי ותרומה לפרט במימוש עצמי והגשמה. הידע האקדמי החינוכי עומד בבסיס ההוראה, ההדרכה והסיוע במסגרת מערכות החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית וכן בשלבים מאוחרים יותר בחיים, כבתהליך ההורות.
לא ניתן להפריז בחשיבות תפקיד איש/אשת החינוך בהצלחת התהליך החינוכי. המשפט המיוחס לנשיא ארה"ב לשעבר אברהם לינקולן "אדם גבוה הוא מי שמתכופף לעזרתו של ילד קטן" הוא העומד בבסיס תפיסתי את העשייה החינוכית. חינוך מתוך קרבה, אחריות, אכפתיות, הבנה ומעורבות מחולל שינוי חיובי. נכונות להקשיב, ללמוד משהו חדש, ליצור ולשנות הם קריטיים להשגת מטרות חינוכיות-חברתיות.
מכל איש/אשת חינוך נדרשת גם מנהיגות חינוכית: להוביל, להשפיע, לאמץ במהירות את הנסיבות המשתנות, לחדש, להתמודד עם חוסר ודאות ועם משימות מורכבות, להיות מסוגל להוציא מעצמך ומהזולת את המיטב.
על מנת להצליח במשימה זו, מרצי החוג לחינוך עוסקים באופן תדיר במחקר אקדמי מתוך שאיפה להעמיק את תחומי הידע ולהקנות מיומנויות רלוונטיות ועדכניות לסטודנטים בחוג. כך, הסטודנטים מפתחים גם הם במהלך לימודיהם מיומנויות מחקריות, אשר תורמות לעיצוב דמות בוגר מקצועי יותר ולפוטנציאל הסטודנט ללמוד לתארים מתקדמים בהמשך.
הסטודנטים בחוג לחינוך מגיעים מרחבי הארץ במטרה ללמוד ולהתפתח בתחום ולרכוש כלים לקידום השתלבותם, מעורבותם והשפעתם על עיצוב חדש של מערכת החינוך בישראל.
סגל החוג לחינוך ואני מזמינים אתכן ואתכם להצטרף לתהליך של למידה והתפתחות אישית ומקצועית ברוח אחרת.
ד"ר אלון גולדברג
ראש החוג לחינוך
מה תלמדו
גבולות, סמכות, ענישה ומוסר
הסוגיות של גבולות, סמכות וענישה רלבנטיות מאוד לכל תהליך חינוכי; כל מי שעוסקת בחינוך
מתמודדת עמן במידה זו או אחרת וצריכה לתת עליהן את הדעת. בחלקו הראשון של הקורס תיבחן
הגות חינוכית מגוונת שדנה בסוגיות הללו; בחלקו השני של הקורס נתעמק בסוגיות) במיוחד בסוגיית
הענישה (מנקודת מבט פילוסופית באמצעות הצגה ובחינה ביקורתית של שתי גישות מוסריות מרכזיות
בפילוסופיה המערבית – תועלתנות וגמול.
דילמות מנהיגותיות בחינוך
במהלך המפגשים נתבונן על מושג המנהיגות ומהם מופעיו בעולם החינוך.
ננסה לשאול את עצמנו מה בין מנהיגות לניהול? האם מנהיגות הינה תכונה מולדת או נרכשת?
האם ניתן להכשיר למנהיגות? האם יש "מנהיגים לשעה"?
מה מאפיין מנהיג? מה נדרש ממנהיג חינוכי? מה מאפיין מנהיג חינוכי טוב?
כיצד מנהיגים מניעים אנשים? איזו השראה הם נותנים?
האם המנהיגות אכן הכרחית?
כיצד באה לידי ביטוי בפרדיגמה הרשתית לעומת זו ההיררכית?
נלמד יחד באופן סדנאי ככל שניתן, נתבונן על דילמות אשר מלוות את המנהיג החינוכי וכיצד הוא
מתמודד עמן, נשתף ונביא דילמות מעולמנו המקצועי, נצא לשטח למפגש עם חלק מהדילמות הללו,
נצפה בקטעי סרטים ואולי נצליח לפצח חלק מהשאלות הנוקבות הללו ...
היסטוריה של החינוך
הקורס בוחן את התפתחותם של תהליכים חינוכיים עיקריים בחברה המערבית, בעיקר מאז המהפכה
הצרפתית, תוך הבנת התשתית, ההיבטים החברתיים, הצרכים הפוליטיים והרעיונות שעמדו
מאחוריהן. הקורס מברר את השיטות שהוצעו לשם כך ואופני יישומן. כן עוסק הקורס בהכרת מסגרות
חינוך פורמליות וגם בלתי פורמליות כגון תנועות נוער או ספרות ילדים.
יש לעיין בשנתון החוג על מנת לצפות בתכנית הלימודים המלאה.
* מערכת השעות יכולה להשתנות במהלך או לפני הלימודים בהתאם לתכנית הלימודים של הסטודנט ובהתאם לשיקולי המערכת.
סגל החוג
פרופ' תמר הגר
פרופ' מירב חן
פרופ' אילת שביט
רכזות החוג לחינוך
היחידה ללימודי שדה בחינוך המיוחד רכזת היחידה
לא עומדים בתנאי הקבלה?
המכללה מציעה מגוון מכינות ואפשרויות לקבלה לאקדמיה.
טלפון נוסף: *9827