מוסמך (M.Sc.) במדעי המים (M.Sc in water Sciences).
התכנית תפעל במסגרת הפקולטה למדעים. משך הלימודים כשנתיים מלאות.
במסלול עם תזה על כל תלמיד/ה לצבור שלושים נ"ז בקורסים, מתוכן שתים עשרה בקורסי חובה ועוד שמונה עשרה בקורסי בחירה באחת או בשני תחומי ההתמחות שבחר התלמיד.
עבודת התזה תתבצע באחת ממעבדות מיגל השותפות בתכנית או בכל מוסד מחקרי אחר בו יימצא מנחה מתאים.
במסלול ללא תזה על כל תלמיד/ה לצבור ארבעים נ"ז, מתוכם שתים עשר נ"ז בקורסי חובה ועוד עשרים וארבע נ"ז משתי יחידות התמחות בקורסי בחירת/חובה, וארבע נ"ז בפרויקט מחקר מסכם.
לתכנית הלימודים המוצעת יתקבלו בוגרי תכניות לימודים לתואר ראשון מכלל מדעי הטבע – B.Sc (מדעי כדור הארץ, סביבה, הנדסה אזרחית, כימית וחקלאית, ביולוגיה, חקלאות וכדומה). 

 

פרופ' גיורא ריטבו:

1. אוטומציה של מדידת מטען לשם מינון קואגולונטים.
2. פירוק פוטוכימי של מזהמים - השפעת מי חמצן, אוזון, מגוון מזהמים, קטליזטורים, צד תאורטי, וצד מעשי.
3. ספיחה של מזהמים למצעים שונים (כנ"ל- מתכות כבדות, מזהמים אורגניים, נוטריאנטים, חישובים מול מדידות.
4. מערכת משולבת לסילוק מזהמים אורגנים.
5. טיפול קדם במים עיליים ו/או במי ים לקראת התפלה.
6. סילוק מוצקים מרחפים במי שטיפה של מסננים /מי רכז של התפלה.

פרופ' אסף סוקניק:

1. שונות מרחבית ועונתית בתפוצה של ציאנובקטריה רעילות בכנרת.
2. התרומה של מקורות חנקן ופחמן אורגני (DOC, DON) לאוכלוסיות הפיטופלנקטון בכנרת.
3. בדיקה ויישום טכנולגיות להרחקה של ציאנובקטריה ורעלנים של ציאנובקטריה מגופי מים.

ד"ר גדעון גל:

א.  מודלים אקולוגיים:

1. שימוש במודל אקולוגי של הכנרת לבחינת השפעת שינויים אקלים על האגם
2.  פיתוח מודל לכימות רכיבי מאזן החנקן ו/או הזרחן בכנרת
3.  ביצוע הרצות של מקבצי מודלים אקולוגיים לבחינת השפעת הירידה בספיקות הנחלים על המערכת האקולוגית של הכנרת
4.  שימוש במודל אקולוגי של ים תיכון לבחינת השפעת צעדי ממשק על המערכת האקולוגית הימית

ב. מארגי מזון אקווטיים:

1. מדידת התרומה של הזואופלנקטון למאזני הפחמן, החנקן והזרחן בכנרת.
2.  ניתוח מארג המזון של ים תיכון בעזרת איזוטופים יציבים.
3.  בחינת השפעת מתקני התפלה על הזואופלנקטון בים התיכון.

פרופ' איגי ליטאור:

1. פיתוח השקיה מיטבית במרחב ובזמן בכרמי יין מנתוני חישה מקרוב.
2. שימוש באלום למחזור זרחן מדרכי מים שמקורו מפעילות חקלאית והשבתו כדשן לגידולי שדה.
3. שיפור איכות ופוריות הקרקע בעזרת הוספה בו-זמנית של קומפוסט וזיאוליטים להגדלת תכולת רטיבות הקרקע, זמינות האשלגן לצמח ועליה בפוטנציאל היבול.
4. שימוש בהידרופוניקה למחזור מיטבי של זרחן: חסה כמקרה בוחן.
5. מיחזור נוטריינטים משפכי רפתות בעזרת פסולות ברזל.
6. הלופיטים באגנים ירוקים: טיפול בשפכים אגרו-תעשייתיים לשם השבתם להשקיה של צמחי מספוא.
7. השפעת ממשק העגורים על המצב אוטרופי של אגמון החולה.
8. בחינה של היתכנות שיטת החישה מקרוב לצמצום איבודי מים כתוצאה מתקלות בהשקיה.

פרופ' חסן עזאיזה:

1. שימוש באגנים ירוקים בשילוב עם מערכות UV לטיפול בשפכים ביתיים.
2. שימוש בחיידקים מקובעים בקפסולות לפירוק שפכים עשירים בפינולים וחומרים פארמאצפטיים.
3. אופטימיזציה של תהליכי פירוק מיקרו-מזהמים והרחקת פתוגנים ע"י שימוש בטיפולים תת-קרקעיים זולים שמבוססים על אינדיקטורים כימיים וביולוגיים חדשניים.
4. טיפול אנאירובי בשפכים חקלאיים להפקת ביוגז.

ד"ר אלון רימר:

פיתוח פונקציות של הרטבה, התייבשות וחלחול בפני הקרקע באזורים קרסטיים.
בחינה והשוואה של מודלים לפיזור מרחבי של שלג על הר חרמון.
מודלים הידרולוגיים לתיאור הסעת מומסים בנחלי אגן הכנרת.
חישוב שטפי שטח פנים בכנרת – פיתוח מערכת שתפעל בזמן אמת.
 מודלים של מאזני מומסים באגם משוכב.

פרופ' סגולה מוצפי:

1. השפעת אקלים וצפיפות יער עם פרופיל המיקוביום (פטריות) הקרקע.
2. טרנספורמציה ופרוק מזהמים בעזרת פטריות.
3. השפעת טיפולי מים על פעילות ביולוגית של פטריות, חיידקים ואנזימים.
4. השפעת איכות מים להשקיה על יצור פטריות.

* הענקת התואר מותנת באישור המועצה להשכלה גבוהה.