ברכות ליובל שחר, שסיים בהצטיינות את התואר השני במדעי המים ופירסם כמחבר ראשון מאמר המתאר שלבים תאורטיים של פיצוח מנגנון קינטיקת הפירוק של מזהם על ידי חימצון.
המאמר עוסק במנגנון פירוק פוטוכימי ופוטוקטליטי של תרופה הנחשבת למזהם קשה פירוק (קרבמזפין), על בסיס עקרון "המצב העמיד" של תוצרי הביניים. בנוסף מציג המאמר גם סדרה של ניסויים שבאים לבחון האם המנגנון המוצע נותן תשובה לתוצאות המדודות.
בבדיקה נמצא שהמנגנון תיאר היטב את השפעת ריכוז המזהם, ריכוז הקטליזטור ההטרוגני (טיטניום די אוקסיד) וריכוז הגורם המחמצן (מי חמצן), ואת השפעת האור בעוצמות תאורה גבוהות, אך לא תיאר בצורה טובה את השפעת התאורה בעוצמות הארה נמוכות. המאמר הציע שינויים קלים במנגנון שהתאימו גם לתוצאות אלו. העבודה בוצעה במעבדה לכימיה פיסיקלית סביבתית במיג"ל, בהנחיית פרופ' גיורא ריטבו.
אנחנו מברכים את יובל על הפרסום ומאחלים לו בהצלחה בלימודי הדוקטורט בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, במעבדה המובילה של פרופסור בני חפץ בתחום הכימיה הסביבתית.