חסן עמאד גאנם, בוגר התואר השני במד"מ, פרסם מאמר ראשון וכבר החל לימודיו לתואר שלישי בטכניון! ברכות!

תמונה
חסן עמאד גנאם בוגר תואר שני במדעי המים

ברכות לחסן עמאד גאנם, שסיים את התואר השני במדעי המים ופרסם כמחבר ראשון מאמר המתאר אופטימיזציה של ספיחת זרחן משפכים חקלאיים ע"י בוצת ברזל ממתקן התפלת מי ים בעיתון מדעי מוביל בתחום.
Optimization of phosphorus removal from agro-wastewater by iron desalinization treatment residue (Fe-DTR) .https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S2213343723021243
המחקר של חסן בדק את האינטראקציה בין זרחן בשפכי רפתות, לבין בוצה שארייתית מטיפול קדם להתפלה, המבוסס תחמוצות ברזל (Fe-DTR) בעלות יכולת גבוהה לספיחת זרחן. מטרת המחזור היא שיפור תהליך הפיכת חומרי האשפה לדשן זרחני אלטרנטיבי בחקלאות. בחינת השפעת תנאים כימו-פיזיקאליים שונים של יחס מוצק-נוזל, גודל גרגר, pH וטמפרטורה על קינטיקת קשירת זרחן על גבי פסולת ברזל נעשתה באופן השוואתי על שפכי רפת ביחס לזרחן מתמיסה סינטטית ושחרורו ופותחה שיטה אופטימלית להטענת זרחן שתאפשר מקסימום קיבול זרחן במינימום זמן. בסדרה של ניסויים קינטיים, נמצא שהתנאים האופטימליים להעמסת הזרחן על גבי ה- Fe-DTR בטמפרטורת החדר היו pH 3, גודל חלקיקים m 45-90, יחס מוצק\נוזל של 5 גרם לליטר וזמן טעינה של 3 שעות, הניבו 17,815 מ"ג זרחן ק"ג בוצת ברזל, פי 5.5 מספיחה בתנאים קונבנציונליים במשך 3 ימים ופי 2.5 ממקסימום ספיחה לפי מודל לנגמאייר, שנקבע גם כן בתנאים סטנדרטיים. מחקר זה הדגים את הרעיון של כלכלה מעגלית על ידי שימוש בשני זרמי פסולת שונים כדי ליצור משאב חדש.  
בימים אלו חסן מסיים לכתוב את המאמר השני שמתעסק עם שחרור זרחן מבוצת הברזל שהוטענה בזרחן בתנאים כימו-פיזיקאליים שונים ובתנאי ניסוי שונים על מנת להעריך את זמינות הזרחן. המחקר בוצע במעבדה להידרו-גיאוכימיה סביבתית במכון מחקר מיגל בהנחייה משותפת של פרופ' איגי ליטאור וד"ר איריס זוהר.
תקציר גרפי:

תמונה
גרפיקה מדעי המים האקדמית תל-חי

מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
TRUE
CAPTCHA
4949739
nImdu0hDIRjd2_pY3QpNb7FZ-oy1N5iv0g9O_42bGiQ
Google no captcha
1
דברו איתי!
form-OfkiknJ3ldCybP1l9w_X72aAJfLzYo1a34qsNkXCV8o
webform_submission_contact_us_paragraph_1896_add_form