תחום החינוך והחברה

היסטוריה תרבותית של צילום : ד"ר יערה גיל-גלזר

היסטוריה והיסטוריוגרפיה של צילום

במפנה המאה ה-21 חל שינוי פרדיגמה בתחום ההיסטוריוגרפיה של הצילום – מדגש אמנותי לדגש תרבותי רב-תחומי. נושא זה נדון במאמר שפרסמתי ב-2010 ב-Journal of Art Historiography והתפרסם שנית ב-2016 בספר Photomediations:

Gil-Glazer, Y. (2010). A new kind of history? The challenges of contemporary histories of photography. Journal of Art Historiography, 3, 19. https://arthistoriography.files.wordpress.com/2011/02/media_183179_en.pdf

Republished as a book chapter in: Kamila Kuc & Joanna Zylinska (eds.). (2016). Photomediations: A Reader. Open Humanities Press CIC.

צילום תיעודי-חברתי בארה"ב מתקופת השפל הכלכלי עד המלחמה הקרה

עבודות התזה והדוקטורט שלי בהנחייתה של פרופ' מיכל סובל ז"ל, התמקדו בחקר ספרי צילום תיעודיים בארה"ב בתקופת השפל הכלכלי, ותרומתי המרכזית לחקר הנושא היא בחינה בהקשר רחב של ספרי מחאה אנטי-קפיטליסטית ואנטי-גזענית בהם נעשה שימוש בתצלומים – נושא שפיתחתי עוד בספרי – ספר הצילום התיעודי: ביקורת חברה ותרבות בארה"ב בתקופת השפל הכלכלי והניו-דיל (רסלינג, 2013). החל מ-2012, במסגרת פוסט-דוקטורט בהנחיית פרופ' אלי לדרהנדלר מהמכון ליהדות בת זמננו באוניברסיטה העברית, ערכתי מחקר מתמשך שהסתכם בארבעה מאמרים על ליגת הצילום של ניו יורק: קבוצת צלמות וצלמים מתעדים-חברתיים שפעלו בניו יורק בין אמצע שנות ה-1930 לתחילת ה-1950 והדמויות הבולטות בה היו יהודים בני דור שני למשפחות מהגרים ממזרח אירופה.

מאמרים שפרסמתי בנושא

Gil-Glazer, Y. (2018). Activist photography pedagogy. Mafte'akh, 12, 125-147.

Gil-Glazer, Y. (2019). “To put the camera back in the hands of honest photographers”: The activist pedagogy of the Photo League. Photographies, 12(1), 19-44. https://doi-org.ezproxy.haifa.ac.il/10.1080/17540763.2018.1501724

Gil-Glazer, Y. (2019). "We weren't Jewish (we were concerned photographers)": Second-generation Jewish migrants document Black lives in New York. Jewish Culture and History, 20(4), 359-381. https://doi-org.ezproxy.haifa.ac.il/10.1080/1462169X.2019.1662626

Gil-Glazer, Y. Inner city solidarity: Black protest in the eyes of the Jewish New York Photo League (2020). In Dogramaci, Hetschold, Lugo, Lee, & Roth (eds.), Arrival cities: Migrating artists and new metropolitan topographies in the 20th century. Leuven University Press.

חקר אלבום המשפחה כמקור היסטורי-תרבותי

נושא נוסף ועכשווי שאני חוקרת הוא אלבום המשפחה כמקור היסטורי-תרבותי, בהקשר המקומי הרב-תרבותי.

מאמרים שפרסמתי בנושא

Gil-Glazer, Y. (2014). Family albums as collective memory of community. Social, Political and Community Agendas in the Arts, 8(1), 65-78.

Accepted for republication as a book chapter in: Kris Belden-Adams & Mary Trent (eds.). 2021. These Are Our Stories’: Global Expressions of “Other” Histories, Narratives, and Identities in Photographic Albums.

Gil-Glazer, Y. (2019). Photo-monologues and photo-dialogues from the family album. Journal of Peace Education, 16(2), 175-194. https://doi-org.ezproxy.haifa.ac.il/10.1080/17400201.2019.1587744

Gil-Glazer, Y. (2020). Secrets from the family album: Official and silenced knowledge on migration. International Journal for History, Culture and Modernity, 1, 1-17.

מפגשי הדברות דרך אמנות : ד"ר גל שחר

מטרתה של סדרת מפגשי "הדברות דרך אמנות" היא לזמן ולייצר ערוצים להדברות בין סטודנטים ערבים ויהודים, דתיים וחילוניים, בעיקר באמצעות שפה משותפת שמחברת ומגשרת על פערי לשון, לאום, תרבות – שפת האמנות. הפעילות התקיימה בארבע השנים הראשונות בחסות קרן אניס ועל אף שהייתה משמעותית הופסקה בעקבות צמצום משאבי הקרן עקב מגפת הקורונה. במקביל להודעה על הפסקת התמיכה, זיהתה המכללה האקדמית תל חי את חשיבות המפגשים, בעיקר לאחר שבשנה שעברה אלו התקיימו במקביל למתיחות החברתית- ביטחונית בין החברה הערבית והיהודית (מבחר מתגובות הסטודנטים שהשתתפו בפרוייקט בשנה שעברה מובאות בסוף), ולקחה על עצמה את מימון הקורס שמוצע לסטודנטים במסגרת בחירה בקורסי הרוח.

במפגשים משתתפים מקסימום 20 סטודנטים וכל מפגש מתחיל במעגל שיח שמטרתו היכרות עם "אני", "אנחנו" ו"אתם", בין השאר באמצעות האופן בו הם משתקפים ביצירות ויזואליות וטקסטואליות (שירה למשל), של אמנים מקומיים-ישראליים ומזרח תיכונים. לצד השיח הקבוצתי, מתנסים המשתתפים במגוון טכניקות מעשיות בתחומי האמנות הפלסטית (רישום, ציור, פיסול והדפס) במטרה להרחיב ולשכלל את יכולות הביטוי שלהם באמצעות המדיום האמנותי.

במפגש האחרון לדוגמה, הוצגו לסטודנטים שלל צילומי יצירות של אמנים יהודים וערבים, תושבי המזרח התיכון. הסטודנטים התבקשו לבחור יצירה אחת, לנחש את הזהות המגדרית והמגזרית של האמן/ית מתוך הנושא המצויר, ולספר על המניע לבחירתו ביצירה. באמצעות השיח על היצירות והחיבור אליהן, העמקנו את ההיכרות ביננו כבני אדם פרטיים אך גם כחלק מקבוצה מגדרית ומגזרית. בהמשך, בסדנה המעשית, הונחו הסטודנטים לבחור ולצייר בעזרת מראה איבר אחד מתוך פניהם.ן, וכשסיימו, חברו לצוות והרכיבו ביחד מכל האיברים שני דיוקנאות משותפים. כל אחד התבקש להיפרד מהפרטי והאישי על מנת להיות חלק.

אנו מבקשים להעמיק את השיח ולבחון סוגיות מעוררות מחלוקת בחברה הישראלית- היהודית והערבית, בין השאר במטרה לפתח חשיבה רחבה ויצירתית שמבוססת על חשיפה למגוון נקודות מבט אישיות ותרבותיות. בנוסף, יצאו המשתתפים לסיור תערוכות וישתתפו בסדנאות עם אמנים אורחים משני המגזרים: הפסל חאסן חאטר ממג'דל שאמס, שלמד אמנות באקדמיה בדמשק, והאמן אריק כלפון מאניעם, שהתמתחה בתחום ההדפס במסגרת לימודי תואר שני באקדמיה לאמנות בלונדון. בסיום המפגשים יפיקו המשתתפים תערוכה משותפת של יצירותיהם ויתבקשו ללוות אותן בטקסטים שמסכמים את חוויותיהם.

סטודנטים שהשתתפו בפרויקט דיווחו על ההשלכות של המפגשים גם מעבר לשעות הפעילות: מפגשים אישיים בין- מגזרים בהפסקות בקמפוס ומחוצה לו. הקבוצה שהתגבשה בשנה שעברה תחת מגבלות הקורונה, נפגשה כאמור על רקע המתיחות בין החברה היהודית והערבית, שהפכה את המפגשים לעוצמתיים ורלוונטיים במיוחד.

שני מכתבי סטודנטים הגיעו למשרד הדיקן ומתארים את עוצמת החוויה והשתתפות במפגשים:

"המפגש האחרון היה מפגש מיוחד. טעון יותר מהשאר. הגעתי אליו סקרן יותר. על רקע המתיחות, הלחימה, הפרעות ברחובות והאלימות הגוברת, הייתי סקרן לקראת המפגש האנושי. אולי מפה תצא הבנה.

זה הורגש באוויר. כשהגענו היינו מעט יותר מבדרך כלל. הרבה יותר מעט. כמעט כל הקבוצה מהצד הערבי לא הגיעה. חלקם מטעמים דתיים וחלקם מטעמים בטחונים. לא ברור לי אם חלקם לא הגיעו כאקט מחאה. אני חושב שלא.

בכל מקרה. לי זה היה כאוב, סוריאליסטי, לשבת וליצור דיאלוג תרבותי, כשחצי מדינה בוערת וכשפתרון ממשי לא נראה בפתח. כאב לב, הרגשה של אכזבה ותחושת הפקרות ליוו אותי לאורך כל המפגש. אני יכול להגיד שבמידת מה, אולי לא רציתי בכלל לשמוע את הצד השני, לא רציתי להצטרך להיות אמפתי לאף אחד. זו האמת. למה שאתן להם הזדמנות כשהשימוש באלימות כפתרון הוא הלגיטימי?

אני יכול להגיד עכשיו, שהמפגש היה משמעותי במידת מה. כן להפיג את המתח, כן כדי לשמוע וגם להשמיע, כן כמקום מפגש של קבוצה גם להוציא את התסכול על המצב החוצה. בתחושה של אין מבוגר אחראי, ולפעמים פשוט צריך לצעוק. אז הקבוצה התבררה כמקום בטוח ותומך, גם אם אין להם את כל התשובות. יש חשיבות כבירה למפגשים מסוג זה. לא נביא משם את השלום מחר, אבל לאט לאט. אני אוהב את הרעיון שאנחנו יוצרים יחדיו, לא רק יושבים ומדברים. החלוקה הזו הגיונית בעיני. העשייה המשותפת מקרבת, וזה כל כך נעים לי לראות מהצד את השיחות שנרקמות בין שני אנשים, משני עולמות שונים שאולי לעולם לא היו נפגשים. דווקא בתקופה הזו, יש חשיבות כבירה למפגש אנושי, אין לו תחליף. אם היינו מבטלים את המפגש, הרי שהכל היה לחינם. ההתמודדות האמתית היא להמשיך להיפגש גם כשקשה."

ערב טוב, למפגש היום הגעתי מהכפר עד קריית שמונה. זה היה נסיעה של שעה וחצי, אחרי כמעט שבועיים שלא הייתי באזור קריית שמונה.

פעם ראשונה שאני מרגישה באמת בפחד בתוכי כל הדרך! הפחד בכלל לא היה מהחברים שעושים איתי מלגה, אלא מהדרך עצמה וממי שבחוץ .. אני ספציפית מרגישה את עצמי באמת חזקה ותמיד רואה את עצמי שאין משהו שיכול לתת לי סיבות לפחד, אבל הפעם אני לא אשקר ואגיד באמת פחדתי!

"אני חושבת שהפחד זה היה לתקופה ואז הלך! אבל זו הרגשה לא יפה להרגיש בפחד.

בתחילת המפגש חילקנו עוגיות מהחג ותמר הינדי שהבאנו, והרגשתי באמת שהתגעגעתי לכל מי שהיה שם כי שבוע שעבר לא הייתי. אני ספציפית מאוד נהנית במפגשי יום רביעי האלו, שמאפשרים דיאלוג יהודי- ערבי תוך עיסוק משותף באומנות!

במפגש היום בחלק הראשון התחלנו בשיח למה שקורה במצב סביבנו! בחלק הזה לי לא היה כל כך נוח. האווירה לא נעימה, הסביבה הייתה רגישה מאוד וכל אחד הביע דעתו או כיוונו, מצדי באמת מקבלת את כל הדעות ויכולה לקבל את כולם ולכבד אותם, כי אני תמיד מנסה להאמין שחייבים להבין ללמוד איך לקבל את האחר למרות כל ההתנגדות ... פשוט לקבל מי שמולך ולחשוב עליו כבן אדם בלי מגזר, דת או משהו אחר .. את האמת אם לחשוב על זה אולי ההיגיון והיופי זה במגוון שהיה נמצא

בחלק השני של המפגש, שגם הוא היה נחמד, המשכנו לצייר מה שהתחלנו במפגשים הקודמים ... ואולי לצייר ולשרטט זה משהו שקצת נותן לך מנוחה ומרחק מכל העולם והכאב שסביב, למרות שבסוף המפגש התרוממתי וראיתי שכל מה שציירתי הביע פחד וכאב."

תרבות חזותית וחינוך ביקורתי לאמנות : ד"ר יערה גיל-גלזר

התרבות והאוריינות החזותית הן תחומי מחקר והוראה חדשים יחסית, שתופסים מקום גדל והולך באקדמיה – בין אם בפני עצמם ובין אם במסגרת בינתחומית דוגמת אנתרופולוגיה חזותית, היסטוריה תרבותית, חינוך חזותי, ועוד. נדבך אחד של מחקרי מבוסס על חוויית ההוראה-למידה בקורסי הבחירה שלי במוקד לשילוב אמנויות בחינוך, העוסקים בתרבות חזותית ואוריינות חזותית בפרספקטיבה של הפדגוגיה הביקורתית. המחקרים מבוססים על ראיונות, שאלונים פתוחים וחקרי מקרה.

המחקרים מבוססי התרבות החזותית והחינוך הביקורתי לאמנות שפרסמתי מתחלקים לשלושה תתי-נושאים, המפורטים להלן כולל רשימת מאמרים בכל אחד מהם:

תרבות חזותית ופדגוגיה ביקורתית

Gil-Glazer, Y. (2017). Visual critical pedagogy. In S. Shtang & N. Hazan (Eds.), The anthology of Israeli visual culture (pp. 440-474). Hakibbutz Hameuchad Publishing House.

Gil-Glazer, Y. (2017). Visual culture and critical pedagogy: From theory to practice. Critical Studies in Education, 6685. https://doi.org/10.1080/17508487.2017.1292298

Gil-Glazer, Y. (2021). Visual critical pedagogy in high school. In C. Persinger & A. Rejaie (Eds.), Socially engaged art history and beyond: Alternative approaches to the theory and practice of art history. Palgrave-Macmillan.

תרבות חזותית, מיניות, וחינוך מיני ומגדרי

Gil-Glazer, Y. (2015). Photography, critical pedagogy, and "difficult knowledge." International Journal of Education Through Art, 11(2), 261-276.

Gil-Glazer, Y. (2021). ‘Manly’ and Effeminate, Wretched and Whole: Formulating Gender Identity through Stills and Film. Journal of Visual Literacy 40 (3-4), 189-195. https://doi-org.ezproxy.haifa.ac.il/10.1080/1051144X.2021.1974771

צילום ככלי חינוכי ביקורתי

Gil-Glazer, Y. (2013). Photo-monologue. Mafte'akh, 7, 121-143.

Gil-Glazer, Y. (2021). The photo-monologue: Critical device and political practice. Visual Studies, 1-15. https://doi.org/10.1080/1472586X.2020.1827976

Gil-Glazer, Y., Walter, O., & Eilam, B. (2019). PhotoLingo – Development and improvement of higher-order thinking and language skills through photographs. Journal of Education, 199(1), 45-56. https://doi org.ezproxy.haifa.ac.il/10.1177/0022057419843523

Gil-Glazer, Y. (2019). ״Why did the photographer choose only dark-skinned kids?״: Young student’s reactions to otherness in photographs. International Journal of Education Through Art, 15(3), 309-326.

Walter, O., Gil-Glazer, Y., & Eilam, B. (2019). “Photo-words” – Promoting language skills using photographs. Curriculum Journal, 30(3), 2019, 298-321. https://doi.org/10.1080/09585176.2019.1568270

פרויקט הוראה-קהילה : ד"ר גליה אנקורי

במסגרת קורס משלב עשייה בקהילה, שנלמד במוקד לחינוך מיוחד בחוג לחינוך, יזמנו פרויקט שמטרתו שינוי עמדות של אנשים בגיל הזיקנה בנוגע לשילובם של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בקהילה. במחקר כמותי ואיכותני בדקנו את עמדות האנשים הזקנים לפני ואחרי תכנית התערבות קצרה, במסגרתה סטודנטיות/ים מהחוג לחינוך, אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית וצוותם, הגיעו למועדוני הגימלאים ועסקו בפעילויות משותפות.

אחד המפגשים המשמעותיים ביותר היה המפגש באמצעות אמנות. במפגש הכינו המשתתפים/ות מסגרות גדולות מקרטון ביצוע, וקישטו אותן באמצעות משחת עיצוב ומגוון חומרי יצירה. העבודה נערכה, כפי שתראו בתמונות, על שולחנות סביבם ישבו יחד הסטודנטיות/ים, גימלאי המועדון, ודיירי עמותת רבדים בגליל. קדם למפגש זה, מפגש הכנה בו הסטודנטיות/ים לימדו את דיירי רבדים בגליל את הטכניקה ויצרו בעזרתה מסגרות קטנות בהן שובצו תמונות מתוך הפעילות. בזכות מפגש ההכנה, הגיעו דיירי רבדים למועדון הגימלאים עם בטחון עצמי וידע, שאפשרו להם להשתלב ואף להוביל יחד עם הסטודנטים את הפעילות.

לאחר המפגש ערכנו שיח משותף בו סיפרו המשתתפים/ות על חוויה טובה של היכרות עם אנשים חדשים. חברי מועדוני הגימלאים ציינו שני נושאים עיקריים – את הנאת המגע עם חומרי יצירה, אשר לדברי רובם, עברו שנים מאז נחשפו אליהם, ואת נכונותם להמשך הקשר בינם לבין דיירי רבדים, שהמפגש איתם עזר להם להכיר יותר לעומק אוכלוסייה שהיתה רחוקה מרובם.

משתתפי הפרויקט: סטודנטיות וסטודנטים מהחוג לחינוך במכללה האקדמית תל-חי, גימלאים מאיילת השחר, עמיעד וכפר הנשיא, צוות ודיירי עמותת רבדים בגליל, המספקת שירותי דיור ותעסוקה לבוגרים המאובחנים עם מוגבלות שכלית התפתחותית.