המעבדה לפיזיולוגיה והתנהגות (פסיכולוגיה תזונתית)

ד"ר עומר הורוביץ – ראש המעבדה
דוֹא"ל: [email protected] 
טלפון: 054-8054155 

מר גלעד רוטשילד – מנהל המעבדה 

מר דיב בדארנה – עוזר מחקר 

גב' לוטם דורון – עוזרת מחקר 

גב' ספיר קאלו – עוזרת מחקר 

גב' שקד פורת – עוזרת מחקר 

גב' זהר כהן – עוזרת מחקר 

גב' מאיה אדלר – עוזרת מחקר 

גב' טל שמעוני – עוזרת מחקר 

מר עילי קנט – עוזר מחקר 

גב' יובל גבאי – עוזרת מחקר 

גב' יובל בן-משה – עוזרת מחקר 

גב' יובל פולק – עוזרת מחקר 

גב' נוה סוחוליטקו – עוזרת מחקר 

מר גלעד אברמוביץ – עוזר מחקר 

גב' מאיה פריז – עוזרת מחקר 

גב' עידן יהלומי – עוזרת מחקר

תיאוריה של מזון (Theory of Food = TOF) טוענת כי רכישת תזונה והייצוגים המנטליים שלה דומים לשפה ברמות הנוירו-קוגניטיביות וההתנהגותיות (Allen, 2012). בדומה לאופן שבו שפת האם שלנו מעצבת את חווייתנו, הרגלי התזונה הראשוניים שלנו יוצרים את ההתנהגויות שלנו בתחום התזונה. עם זאת, למרות שהחלו להצטבר מסגרות תיאורטיות בקשר לרעיון זה, הנתונים המדעיים התומכים בו הם מועטים יחסית עד כה, ומחקרים מעטים בלבד מוקדשים להבשלת התזונה שלנו בבגרותנו על בסיס הרגלי האכילה המוקדמים שלנו. המחקר הנוכחי שואף להעמיד רעיון זה למבחן. ליתר דיוק, מחקרנו נועד להעריך אם העדפות מוקדמות בנוגע למזוננו מוטבעות בנוירוקוגניציה שלנו ונשמרות לאורך כל החיים. לשם כך, נעשה שימוש בגרסה עדכנית של שאלון תדירות המזון (FFQ) כדי לבדוק בדיעבד את הצריכה התזונתית של האדם בתקופת הילדות. כמו כן נבצע משימה רגשית ממוחשבת. במקביל לכך יתועדו מדדים פסיכופיזיולוגיים לצורך בחינת התגובות הרגשיות הסובייקטיביות והאובייקטיביות לקטגוריות מזון שונות, כאינדיקטור להעדפות מזון מרומזות אצל מבוגרים. אנו מנסים לפתח כלי מעשי העוקב אחר התפתחות הייצוגים הנפשיים המרומזים והמפורשים של אנשים ביחס לתזונה הקוגניטיבית שלהם.

בשיתוף עם ד"ר לילי נימרי ובית החולים סנט וינסנט דה פול.

חלה צמיחה בחקר הקשרים שבין הרגלי אכילה לבריאות נפשית. תהליכים מטבוליים מושפעים מהרגלי תזונה ונמצאו קשורים למספר הפרעות נפשיות. ישנם מחקרים מועטים בלבד אודות הקשר שבין הרגלי אכילה ופסיכופתולוגיה. קשה לקבוע את טיבם של קשרים אלה. שני גורמים משמעותיים המשפיעים על הרגלי האכילה הם מוצא אתני וגיל. לפיכך, למחקר הנוכחי שתי מטרות עיקריות: [א] להעריך את הקשר בין הרגלי אכילה, בריאות נפשית ותסמינים של הפרעות נפשיות אצל נוער ערבי ישראלי באמצעות דיווחים אישיים; [ב] לבסס שיטת התערבות תזונתית לשינוי הרגלי אכילה אצל בני נוער כדי למקסם את בריאותם הנפשית ולמזער את סיכוייהם לפתח תסמינים רגשיים. לשם כך, המחקר מחולק לשני שלבים. ראשית, נערות/נערים ערבים ישראלים ממלאים שאלונים עצמיים על הרגלי האכילה שלהם, בריאות הנפש ותסמינים רגשיים. שנית, מתבצע זיהוי של נוער בסיכון, ותזונאי/ת מפעיל/ה התערבות לצורך חינוך לתזונה בריאה. לאחר שלב זה מתבצעים ניטור והערכה של הנערות/הנערים באמצעות אותם כלים לדיווח עצמי, בו-זמנית, במשך שנה אחת, כדי לבדוק את הצלחת ההתערבות.
 

בשיתוף עם ד"ר לילי נמרי ובית החולים סנט וינסנט דה פול.

בשנים האחרונות חל גידול בייצור ושיווק משקאות אנרגיה (EDs). בשל הפופולריות ההולכת וגוברת של משקאות אנרגיה, צריכתם גדלה באוכלוסיות שונות, בעיקר בקרב ילדים, מתבגרים וצעירים. עם זאת, למרות הפופולריות הזו, בשנת 2011, האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים פרסמה דו"ח שהעלה חששות משמעותיים לגבי צריכת משקאות אנרגיה של בני נוער. לפרויקט הנוכחי מספר מטרות: [א] להעריך את הקשר בין צריכת משקאות אנרגיה וצריכת קפאין על ידי בני הנוער הערבים הישראלים והרגלי התזונה, מצבם התזונתי, אורח החיים ומצבם הנפשי; [ב] להעריך את ההשפעה של צריכת משקאות אנרגיה, עם או בלי ארוחה המכילה פחמימה מורכבת, על רמות הגלוקוז; [ג] להעריך את ההשפעה של צריכת משקאות אנרגיה עם או בלי ארוחה המכילה פחמימה מורכבת, על פרמטרים פיזיים כגון לחץ דם בנקודות זמן שונות, ו-[ד] לבחון קשרים אפשריים בין מצבם הנפשי של צעירים בקרב ערביי ישראל (כלומר, מצב רוח וחרדה) לבין צריכת משקאות אנרגיה.

בשיתוף עם ד"ר נועם קארש

​פעולות אימפולסיביות מלוות בדרך כלל בחוויה מוטיבציונית סובייקטיבית של "דחף לפעול", שלפי ההשערה אחראית לכשלים בשליטה עצמית (החל בהעלבה אימפולסיבית של בן/בת הזוג מתוך דחף רגעי, ועד לפגיעה עצמית ותקיפות מיניות). למרבה הצער, נעשו מחקרים מועטים מדי בנוגע לשאלות הבאות – לאיזה מידע הדחף הזה רגיש, האם הוא משפיע על השליטה העצמית ובאיזה אופן (למשל, עיכוב מרצון של פעולה הנוטה לדומיננטיות). המחקר הנוכחי שואף לשלב את המושג 'דחף', שכיום אין משתמשים בו רבות, בתוך מודל של שליטה עצמית, כדי להבין את מצב המוטיבציה המשפיע על עיכוב דחפים מרצון. המחקר בנוי על ראיות מצטברות מהמעבדות שלנו ושל אחרים, על תיעוד ההיבטים המתגמלים של "יעילות שליטה" (למשל, השפעה מיידית המותנית בפעולה של האדם), השפעתה על הכנה מוטורית נוספת ובחירת פעולה, וכן על ממצאים ראשוניים המתעדים את רגישות הדחף הנחווה ל'יעילותה' של פעולה מסוימת. בהתבסס על מסגרות מכניסטיות מבוססות (למשל, מודל ההשוואה ומסגרת בחירת התגובה מבוססת השליטה שלנו), אנו מתכננים לתמרן באופן ניסיוני את הדחף הסובייקטיבי באופן המסתמך על התיאוריה (למשל, תמרון ישיר על ידי ויסות הנטייה להתרגשות יותר בעת הכנה מוטורית, ותמרון עקיף באמצעות "יעילות שליטה"), ולבחון אם וכיצד הדבר משפיע על עיכוב מרצון.

בשיתוף עם ד"ר נועם קארש

משימת אנלוגיית הבלון ללקיחת סיכונים (BART; Lejuez et al., 2002) היא משימה מבוססת שמטרתה לבחון לקיחת סיכונים והתנהגויות הקשורות לכך. במשימה זו, על המשתתפים לצבור כסף על ידי לחיצה על מקש כדי לנפח תמונת בלון המופיעה על הצג. בכל נקודה, המשתתפים יכולים להבטיח את הרווח הכספי שלהם על ידי שמירת הכסף שנצבר או להמשיך לשאוב את הבלון (ולהסתכן בפיצוץ) עד שיגיעו לנקודת פיצוץ (לא ידועה). במקרה של פיצוץ, המשתתפים מפסידים את כל הכסף שצברו עבור הבלון הספציפי. בדרך כלל, המטרה העיקרית היא להרוויח כמה שיותר כסף על ידי הרווחת סכום הכסף המקסימלי בכל בלון חדש וחיסכון כסף בבנק לפני שהבלון יתפוצץ. ניתן לשנות את המשימה באופן ספציפי לדרישות הניסוי (למשל, הגודל המרבי של הבלון בכל ניסוי, מספר הניסויים/בלונים והכסף המתקבל בכל משאבה). במחקר הנוכחי, אנו בודקים תחילה אם ניתן לתאם את הביצועים ב-BART עם תגובות ה-EDA (פעילות אלקטרודרמלית) ואם לקיחת סיכונים והתנהגויות הקשורות לכך באות לידי ביטוי גם בפעילות אוטונומית לא מודעת.

בשיתוף עם ד"ר סיגל טפר

תרכובות פוליפנוליות נמצאות בריכוזים שונים במגוון מזונות מן הצומח, כולל פלבונואידים, חומצות פנוליות וטאנינים. מזונות עשירים בפוליפנולים הם פירות, ירקות, תמציות צמחים, תבלינים, קפה, תה וקקאו. תרכובות אלה ממלאות פונקציות חיוניות בצמחים, כולל ויסות צמיחת תאים, התמודדות עם לחצים סביבתיים ומשיכת חרקים מאביקים. עד היום זוהו כבר למעלה מ-8000 תרכובות שונות. צריכתן עשויה למלא תפקיד חיוני בבריאות על ידי ויסות חילוף החומרים, בקרת משקל, התפתחות מחלות כרוניות ותפקוד התאים. פוליפנולים עשויים גם להשפיע על מנגנונים שונים במוח המסוגלים לסייע בשמירה על בריאות קוגניטיבית ונפשית. עד כה, טרם נערכה הערכה של צריכת פוליפנולים בתזונה הישראלית. יתר על כן, רמות הפוליפנולים במזונות מקומיים טרם נבדקו. ההערכות לתכולת פוליפנולים מבוססות על מידע ממאגרי מידע גלובליים המושגים ממזונות שאינם מקומיים. מאחר שתכולת הפוליפנולים תלויה בתנאי הגידול ובסביבה, יש לאשר את הקשרים בין תכולת הפוליפנולים למצבים נפשיים גם בתזונה הישראלית. מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את הקשר בין צריכה תזונתית של פוליפנולים באוכלוסייה הבוגרת בישראל לבין הקשר שלהם למצבים נפשיים (מצבי רוח, חרדה ודיכאון).

בשיתוף עם פרופ' אורה אביעזר

במהלך השנים ניכר כי המחקר ההתפתחותי עסק ב'התקשרות' דרך מערכת היחסים בין אמהות לילדים. לאחרונה, בעקבות שינויים בחברה המערבית בתפיסת האב ותפקידו במשפחה, קיים עניין מחקרי במאפיינים הייחודיים של הקשר בין אב לילד, מתוך כוונה להבין את תרומתם של האבות להתפתחותם הפסיכולוגית של ילדים. נוכחות אבהית רגישה ומעורבת מקדמת תוצאות התפתחותיות בתחומים רבים. הממצא מצביע על כך שלמרות שבכל תחומי הטיפול והחינוך אמהות מעורבות יותר מאשר אבות, נמצא כי אבות משחקים יותר עם ילדיהם בהשוואה לאמהות. לאור האמור לעיל, אחת המטרות של המחקר הנוכחי תהיה לנסות ולהרחיב את הבנת תפקידו הייחודי של האב בתוך מערכת ההתקשרות, לשפוך אור על האופן שבו ילדים לומדים על עצמם, על אחרים ועל העולם דרך הקשר עם שלהם עם אביהם סביב משחק. ספציפית, המחקר ינסה לבחון האם כחלק ממערכת ההתקשרות, אבות נוטים לקחת על עצמם את התפקיד להוות "בסיס בטוח" שממנו ניתן לצאת לחקור וללמוד, לעומת תפקידם כ"מקלט בטוח" שאליו ניתן לחזור כדי לקבל נחמה ורוגע בעת מצוקה. עד כה נמדדה ההתקשרות בעיקר באמצעות מדדים תצפיתיים. מטרה נוספת תהיה לבחון אם דפוס ההתקשרות קשור לרמת הסנכרון הפיזיולוגי בין ההורה לילד במהלך פעילות משותפת, דבר שיאפשר למצוא קורלציות אובייקטיביות לאיכות ההתקשרות. כדי להשיג מטרות אלה, ייעשה שימוש בכלים תצפיתיים ובכלים פסיכופיזיולוגיים וכן בדפי דיווח עצמי לצורך ניטור משתנים מתערבים. 50 ילדים ואבותיהם יידגמו למחקר, כאשר כל דיאדה של אב-ילד תוזמן להשתתף במפגש שבמהלכו הם יעסקו בשתי משימות. המשימה מפעילה את מערכת ההתקשרות של הילד בצורה שונה ("דיאלוג" בו נוצרת עוררות רגשית ו"משחק" המעורר את המערכת החוקרת). באמצעותם ייבחנו מאפייני ההתקשרות באמצעות מדידת רגישות הורית. במהלך ביצוע המשימות יימדדו שינויים ברמה הפיזיולוגית, כמו מוליכות העור (EDA – פעילות אלקטרודרמלית), דופק וקצב הלב (PPG – photoplethysmograph), טמפרטורה וניידות. המדידה תתבצע באמצעות בצמידים אלחוטיים שהזוגות יענדו ואשר ישמשו לבחינת היבטי מעורבות, הנאה, עניין וסיפוק במהלך הפעילות המשותפת. השערות המחקר הן שהרגישות ההורית תישאר עקבית בדיאלוג רגשי ובמשחק, ללא קשר למגדר של ההורה; אך יחד עם זאת יימצא הבדל ב"התמחות" הורית בהתאם לסוג המשימה. בנוסף על כך, אבות יראו יכולת גבוהה יותר לבצע "אינטראקציה רגישה" במשחק, בהשוואה ליכולתם לנהל "דיאלוג רגיש" על זיכרונות אוטוביוגרפיים של הילד המעוררים תכנים רגשיים. כמו כן, אנו מניחים כי יתקיים קשר בין מידת הרגישות ההורית לבין סנכרון פיזיולוגי בין ההורה לילד בעת ביצוע המשימות.

בשיתוף עם ד"ר לילי נמרי, ד"ר אליאס נסראלה וד"ר פייגה מגזל

ספרות עדכנית מצביעה על קשר בין מתח הקשור להריון אימהי לבין מכלול המיקרואורגניזמים בגוף האדם (מִיקְרוֹבִּיּוֹם) אצל הצאצאים. רק מעט ידוע על מעורבות המטבוליטים של המיקרוביום באינטראקציות בין האם והעובר ברמה המערכתית במהלך ההיריון. אנו מציעים לחקור את הקשר בין מצבה הנפשי של האם במהלך ההריון לבין הפרופילים המטבולומיים של דם טבורי בלידה. כמו כן, נעריך את מצבה התזונתי של האם, את הרכב המיקרוביום של המקוניום של היילוד, את מצב היילוד סביב הלידה ומדדי גדילה. המחקר יכלול 75 אמהות ויילודים שנולדו בבית החולים סנט וינסנט דה-פול בנצרת. שאלונים פסיכולוגיים ותזונתיים יישלחו ליולדות חודשיים לפני הלידה. ביום הלידה ייאספו דגימות דם טבורי ומקוניום מהילוד. אחות תדווח על ציוני אפגאר (APGAR) של היילוד, מדדי גדילה ומידע רפואי רלוונטי אחר. היולדת תתבקש למלא את אותם שאלונים פסיכולוגיים ותזונתיים יומיים אחרי הלידה. מחקר זה יתרום להבנת תפקידי המיקרוביוטה והמטבוליטים על המצוקה הפסיכולוגית של האם ועל מדדי הגדילה של תינוקות.
 

בשיתוף עם ד"ר טלי ברטלר, ד"ר אורי יצקר, ד"ר ורד שנער גולן

ישנו עניין הולך וגובר בהשפעת פעילות גופנית על בריאות הנפש. בקרב מבוגרים, הוכח שפעילות גופנית היא טיפול מבטיח לדיכאון ולבעיות נפשיות אחרות. עבור מתבגרים, המחקר בנושא זה מתפתח ומתבסס יותר ויותר בשנים האחרונות. למרות הבדלים מתודולוגיים והבדלים בתוצאות הנמדדות בהיבטי בריאות הנפש, בסוגי הפעילות הגופנית ובגיל, המגמה הכוללת היא דומה, מה שמצביע על כך שפעילות גופנית משפיעה לטובה על הבריאות הנפשית ויש לשלב אותה עם טיפול נפשי. למיטב ידיעתנו, קיימת רק סקירה מקיפה אחת על הקשר בין ריצה לבריאות נפשית. בעוד שהעדויות שדווחו לעיל תומכות בטיפול בריצה כדרך יעילה לשיפור בריאות הנפש, יש צורך במחקר עתידי, במיוחד באוכלוסיות קליניות מתחת לגיל 18, וכן קיים צורך לבדוק את השפעת הריצה על תסמינים נפשיים אחרים מלבד דיכאון, כגון חרדה, למשל. המחקר הנוכחי נערך על מטופלים במרכזי האשפוז וטיפול היום של המחלקה הפסיכיאטרית למתבגרים במרכז הרפואי זיו. מחקר זה העריך את היעילות של שילוב טיפול ריצה קבוצתי כחלק מהתוכנית הטיפולית הניתנת במרכזי האשפוז וטיפול היום במחלקה הפסיכיאטרית. למיטב ידיעתנו, זו הפעם הראשונה שנערך ניסוי עם בקרת אקראיות מסוג זה. תוצאות חיוביות של מחקר זה ומחקרים עתידיים בנושא עשויות להוביל לשינוי מדיניות שבו טיפול בריצה יהווה חלק בלתי נפרד מתוכנית הטיפול השגרתית במחלקות הפסיכיאטריות למתבגרים. בנוסף לחדשנות של שילוב סוג זה של טיפול במחלקות מתבגרים פסיכיאטריות, המחקר יתייחס גם להיעדר ראיות מספקות לגבי השפעת הטיפול בריצה על האוכלוסייה הקלינית של מתבגרים, במיוחד מאושפזים עם הפרעות הנפש המורכבות והקשות ביותר.

בשיתוף עם ד"ר אורלי דהן

עדויות שונות מצביעות על כך שנשים רבות חוות שינויים בתודעה במהלך הלידה הפיזיולוגית, כאשר ברוב המקרים קיימת התאמה בין מצבים אלה לבין חוויית לידה חיובית ומעצימה. אנו מכנים זאת "תודעת לידה". המצב הנפשי הפנימי הזה, הקשור להתרכזות ב"לעשות את העבודה", להתעלם מאחרים, ולהיות חופשי מחרדה ואפילו חסר פחד, נגרם כנראה על ידי המצב ההיפופרונטלי הזמני (ירידה בפעילות קליפת המוח הקדם-מצחית, Hypofrontality) שבו מצוי מוחן של הנשים (Dahan, 2020; 2021a). יש קשר בין ההיבט הפנומנולוגי לבין ההיבט הביוכימי של הלידה. חלק מהמאפיינים ההורמונליים הייחודיים לצירי לידה נובעים משינויים שנגרמו על ידי ההיריון בשלבים שונים של נוציספציה (תחושת כאב שנובעת מגירוי קולטנים תחושתיים של כאב במערכת העצבים). חלק מהשינויים הביוכימיים הללו מופיעים באופן סינרגטי כדי לקדם אנטי-נוציספציה שמגיעה לשיא בזמן הלידה. עם זאת, אם מפריעים ללידה על ידי שימוש בשיכוך כאבים אפידורלי, למשל, תהליך זה משתנה. 
כיום הולך וגובר הצורך בהתערבויות רפואיות במהלך הלידה. מחקרים מצאו קורלציות בין לידות בעלות תרופתיות גבוהה (כגון לידה נרתיקית בעזרת מכשירים וניתוח קיסרי לא מתוכנן), חוויות לידה שליליות ואפילו טראומת לידה. נקודה זו היא קריטית, מכיוון שנמצאה קורלציה בין חוויית הלידה השלילית לבעיות נפשיות לאחר לידה. תיאוריה אחת המנסה להסביר חוויות קוטביות וקיצוניות המתרחשות בזמן של מצב תודעה שונה היא תיאוריית המצב הפנימי/הסובייקטיבי לעומת המסגרת/הסביבה (set and setting theory). על פי תיאוריה זו, חוויות סובייקטיביות מעוצבות הן על ידי האישיות, ההכנה, הציפייה והכוונה של האדם המתנסה בחוויה (המצב הפנימי/הסובייקטיבי) והן על ידי הסביבה הפיזית שבה מתרחשת החוויה, כולל האנשים מסביב וההקשר החברתי-תרבותי הרחב יותר (המסגרת/הסביבה). המחקר הנוכחי ישתמש במסגרת מושגית זו כדי לבחון את הקשרים בין פיזיולוגיה, תודעה וקוגניציה במהלך הלידה. המחקר יחקור קשרים בין גורמים שונים בשלוש נקודות זמן סביב הלידה: השליש השלישי להיריון, מייד לאחר הלידה, וכחודשיים לאחר הלידה, תוך איסוף נתונים לגבי: מדדים פיזיולוגיים (אינדיקטורים תזונתיים ומיילדותיים) ומדדים פסיכולוגיים (נטייה למצבי שינוי תודעתי – יכולות קליטה ותפקודים ניהוליים) בשליש השלישי; מצב התודעה בזמן הלידה (מצב של flow), המסגרת הפיזית והחברתית בזמן הלידה, שיטת הלידה והגורמים הפסיכולוגיים לאחר הלידה (פוסט טראומה וחרדה). המחקר יתבצע על ידי שאלונים שיינתנו לנשים לפני ואחרי לידה ורישומים שנעשו בבית החולים לתיעוד מהלך הלידה.

בשיתוף עם פרופ' לסלי לנדאטה-דיאז וד"ר גבריאל גונזלס-מדינה

מגיפת הקורונה (Covid-19) השפיעה על מהלך החיים הרגיל. מעבר להשלכות הבריאותיות והכלכליות החמורות, עלו השלכות פסיכולוגיות הדורשות מחקר מעמיק כדי להבין את השפעות המגיפה על בריאות הנפש. מחקר זה נועד להעריך את הקשר בין רמות החרדה (נמוכות עד חמורות) ואנהדוניה, לבין דפוסי צריכת מזון ושינויים במשקל הגוף במהלך השנתיים שחלפו מאז התפרצות מגיפת הקורונה (COVID-19) בישראל. מחקר חתך זה, עם דגימה לא אקראית באמצעות סקר מקוון, כלל 741 משתתפי מחקר בין הגילאים 18 עד 94. המשתתפים התבקשו למלא את שאלון החרדה של בק, את סולם ההנאה סניית'-המילטון למדידת אנהדוניה, את שאלון התזונה הים-תיכונית, וכן דיווחים עצמיים על שינויים במשקל גוף ובגודל המנות. אלה שדיווחו על חרדה חמורה ואנהדוניה דיווחו על הצריכה הגבוהה ביותר של שומנים, סוכרים ופחמימות ועל העלייה הגבוהה ביותר במשקל. נמצאו אינטראקציות מובהקות בין משקל, חרדה וצריכת חמאה, שמנת ומאפים מלוחים; אלה שדיווחו על רמות החרדה הגבוהות ביותר ועל העלייה הגבוהה ביותר במשקל הצהירו על הצריכה הגבוהה ביותר של מזונות אלה. נמצאה אינטראקציה מובהקת בין אנשים עם חרדה קשה ואנהדוניה, שדיווחו על הצריכה הגבוהה ביותר של מאפים מלוחים בשבוע. נמצאו קשרים מובהקים בין חרדה, אנהדוניה ומשקל גוף. לסיכום, התפרצות מגיפת הקורונה ונוכחותה ארוכת הטווח מחזקים את ההיבטים הפסיכולוגיים השליליים ומגבירים את הצריכה של מזונות עתירי שומן וסוכר. יש צורך בתשומת לב נוספת לבריאות התזונתית, שכן משברים מסוג זה עשויים להתרחש גם בעתיד ועלינו להיות מוכנים למנוע את ההשלכות השליליות העלולות להיגרם כתוצאה מהם. 
 

• Danon‐Kraun, S., Horovitz, O., Frenkel, T., Richter-Levin, G., Pine, D.S., and Shechner, T. (2021). Return of fear following extinction in youth: An event‐related potential study. Developmental Psychobiology 63(7)
• Horovitz, O., and Ataria, Y. (2020). The destructive nature of severe and ongoing trauma: Impairments in the minimal-self the destructive nature of severe and ongoing trauma: Impairments in the minimal-self. Philosophical Psychology 34(1)
• Horovitz, O., Ardi, Z., Ashkenazi-Karni, S., Ritov, G., Annunu, R., and Richter-Levin, G. (2020). Molecular Sciences Network Neuromodulation of Opioid and GABAergic Receptors Following a Combination of "Juvenile" and "Adult Stress" in Rats. International Journal of Molecular Sciences 21(5422)
• Dvir, M., Horovitz, O., Aderka, I., and Shechner, T. (2019). Fear conditioning and extinction in anxious and non-anxious youth: A meta-analysis. Behavior Research and Therapy (BRAT))
• Ataria Y., Lahad M. & Horovitz O. (2019). Authors’ response: Whatever works instead of all or nothing. Constructivist Foundations 14(2): 226–229.
• Ataria, Y., Lahad, M. and Horovitz, O.  (2019). Applying the Neurophenomenological Approach to the Study of Trauma: Theory and Practice. Constructivist Foundations, 14(2).
• Horovitz, O. (2019). Food and Mood: rethinking of mental illness through nutrition. EC Psychology and Psychiatry, 8.9: 1032-1034.