מהם דשנים ידידותיים לסביבה?

כיצד משלבים מיקסום רווחים בחקלאות, עם צמצום נזקים לסביבה? בכל הנוגע לדישון, זו היא שאלה משמעותית מאוד, מאחר שדשן נועד להגדיל את כמויות היבולים. לכן, דשנים שהם ידידותיים לסביבה, מהווים פתרון מעניין ומרכזי בהקשר זה. מה חשוב ומעניין לדעת עליהם?

למה לא?

ראשית, למה שדשן לא יהיה ידידותי לסביבה או לכל דבר אחר? מה יש לו? ובכן, כמה דברים מפריעים לו בכך:

• הפרעה לדישון הטבעי - קרקע רגילה בטבע, נוטה להיות מדושנת באופן טבעי. עלים, פירות וירקות, צואת בעלי חיים - כל אלה מצטברים עליה ומהווים מקור לדישון טבעי. הגשם מרטיב זאת ומחדיר לתוך האדמה וסך הכול, הצמחים מרגישים בבית וגדלים היטב. דווקא בקרקע חקלאית, נוטים לשבש את התהליך הטבעי הזה. זאת, משום שעל קרקע כזו נמצאים לרוב רק הגידולים המסחריים ששתלו בה. הפירות והירקות מגידולים כאלה, נקטפים ברובם הגדול. מה נשאר לקרקע מזה? לא הרבה. לכן נחוץ דשן ממקור חיצוני, בכדי להשלים את החסר. 
• שימוש בדשן כימי - חקלאות היא בין התחומים, שבהם מושקע מחקר רב מאוד. למעשה, תחומי מחקר דוגמת ביוטכנולוגיה, עוסקים בכך לא מעט. כך מקבלים עושר רב של פתרונות מסחריים, דוגמת דשן כימי. דשן מסוג זה מתבסס על חומרים שאינם אורגאניים. זה אולי טוב מבחינת השגת מטרות מסחריות לטווח הקצר, אך לא ידידותי לסביבה.
• תכולה - כמובן, תכולת הדשן משמעותית מאוד. לרוב, זה לא יהיה חומר אחד, אלא תערובות של חומרים יעילים מסוגים שונים. צמחים זקוקים בעיקר לחנקן, אשלגן וזרחן. במידה פחותה, הם זקוקים גם לגופרית, מגנזיום וסידן. לכן, אלה מרכיבים בולטים במיוחד בדשנים כימיים. שילוב החומרים, הוא לרוב לפי שיקולים מסחריים לפני הכול, דבר שעשוי לבוא על חשבון הסביבה.
• אופן פיזור - דשן מפוזר לרוב על ובתוך האדמה ולעתים, הוא מרוסס על עלי הצמחים. גם השיקולים בהיבט זה, אינם בהכרח שיקולי ידידותיות לסביבה.

עוד על דשן אורגני

קוראים לו רשמית זבל, אבל הוא לא נעלב. זה הוא הדשן האורגאני. ניתן לרכוש אותו או לייצר אותו לבד ומונח ידוע מאוד בהקשר זה הוא קומפוסט. כאשר קומפוסט עשוי כהלכה, הוא מהווה דשן ידידותי לסביבה וגם יעיל מאוד עבור גידול צמחים. מה בדיוק שמים בקומפוסט, היא שאלה שיש בה דעות רבות ומגוון אפשרויות. כללית, מדובר בעיקר על חומרים אורגאניים צמחיים. בפועל, זה יהיה גזם, שאריות של ירקות ופירות ואולי גם הפרשות בעלי חיים. משקים וסביבה חקלאית בכלל, מייצרים תוצרי לוואי רבים, שחלקם מתאים ליצירת דשן כזה. 

הגידול האורגאני מקדם דישון ידידותי

ישנם חוקים לגבי גידולים אורגאניים, אשר מתייחסים בין השאר לשימוש בדשנים מסוגים שונים. הפופולאריות הגדלה של חקלאות אורגנית, תרמה לקידום השימוש בדשן ידידותי לסביבה. גידולים כאלה, גם משתמשים בכמויות דשן קטנות מהרגיל. 

תשים לי קצת חומוס

המצע העשיר והמזין שהתפתח במשך שנים רבות בקרקע, ידוע בלועזית משום מה בשם Humus. בעברית זה קצת פחות מעורר תיאבון - "רקבובית". ניתן לומר שיצירת קומפוסט היא מעין תהליך יזום, של יצירת אדמה עשירה ואידיאלית לגידול צמחים. למעשה, זה הוא חיקוי מוצלח למדי, שעשוי להיות מהיר יותר מהתהליך המקורי. כיצד? באמצעות מגוון שיטות. שיטה ידועה וחשובה במיוחד, היא לערבב את הקומפוסט, בכדי להגביר את חשיפתו לאוויר. עוד המלצה חשובה, היא לכסות אותו בכדי לשמור על החום שהוא מפיק. החום מסייע לו "להתבשל". 

זבל מדליק

שריפות זה דבר ידידותי לסביבה? כן ולא. שריפת יער היא חלק מהתהליכים בטבע והיא בסיס להתחדשות של אזורים שלמים. בנוסף, אפר פחם הוא רכיב אפשרי ידוע בתרכובות דשנים. כמובן, לא היינו רוצים לעודד התרחשות שריפות. דווקא משום כך, כדאי לדעת שקומפוסט ובעיקר גללי בעלי חיים, עשויים לשחרר חום רב. למעשה, ערימות של זבל כזה, עלולות להתלקח באופן ספונטאני! לכן מי שעוסק בכך, מיישם שיטות ידועות למניעת מצבים כאלה מראש.

להפוך לימון ללימונה, להפוך..

הזכרנו קודם הפרשות בעלי חיים. להשלמת התמונה, כמה מילים על Biosolids. נשמע לכם כמונח מדעי, נקי, חביב שכזה? בעברית זה נקרא "בוצת אדם". במילים יותר ברורות, אנו מדברים על שימוש בצואה אנושית כדשן ביולוגי. אבל אל תנסו את זה בבית! חשוב לציין, ש- Biosolidsעוברים תהליכים מיוחדים לפני השימוש בהם כדשן, אשר מנטרלים סיכונים בריאותיים.

יחסים מורכבים

ידידותיות לסביבה או היפוכה, אינם עניין של שחור ולבן בחברה המודרנית. למשל, התקנים לגבי גידולים אורגאניים, לא אוסרים לגמרי שימוש בחומרים כימיים. מצד שני, מי שלא משתמשים בדשן ידידותי לסביבה, מחויבים למרות זאת בכללי זהירות מסוימים. עוד היבט חשוב ומעניין, הוא המעבר בין רמות שונות של "ידידותיות" הדישון ואיכות הקרקע. כידוע, קל מאוד לקלקל ולרוב, מסובך יותר לתקן דברים. כך גם בחקלאות. אם לוקחים אדמת טבע ממוצעת, שמתאימה למדי לגידול חקלאי, מה יקרה לה בהמשך? שימוש אינטנסיבי בה לחקלאות, בשיטות כימיות שלא מעשירות את הקרקע בצורה הטבעית, יהרוס אותה. כושרה להיות מצע גידול בפני עצמו יחלש ויגבר הצורך להשתמש בחומרים כימיים לדישון. מצד שני, ניתן גם "לתקן" בהדרגה, אדמה חקלאית שניזוקה באופן כזה.

האם זה פתרון מושלם?

נכון להיום, דשנים ידידותיים לסביבה לא מספקים תחליף מקביל לגמרי לדשנים הכימיים. העובדות בשטח הן שחקלאים ממשיכים לרכוש דשנים כימיים ובכמויות גדולות. בתחום עסקי תחרותי כמו חקלאות, עם שולי הרווח הקטנים שלו, אי אפשר להתעלם מכך. בעתיד, מומחי ביוטכנולוגיה ותחומים נוספים, אולי יפתחו דשנים מושלמים, מכל הבחינות. כרגע, זה עדיין לא המצב. כך שהתשובה לשאלה האם להשתמש בדשן ידידותי לסביבה או לא, תלויה בסדרי עדיפויות אישיים.