פרופ דורון לביא על משבר הקורונה
פרופ' דורון לביא, דיקן הפקולטה לחברה ורוח, במכללה האקדמית תל-חי, מומחה לכלכלה ציבורית ודיקן הפקולטה למדעי החברה והרוח מתייחס למשבר הכלכלי שמתפתח כתוצאה ממגפת הקורונה בעולם. פרופ' לביא, משמש גם כמנכ"ל קבוצת פארטו ועוסק, בין היתר, ביעוץ למשרדי ממשלה ולמגזר הציבורי בהתמודדות עם סוגיות כלכליות ברמה הלאומית.
מה הגורמים למשבר הכלכלי הנוכחי, האם זו רק מגפת הקורונה או שמדובר בגורמים עמוקים יותר שהתחילו קודם לכן?
"על מנת להבין את המשבר הנוכחי, חייבים להסתכל על 20 השנים האחרונות. בתחילת שנת 2000 התחולל משבר כלכלי שנבע מסיום מחזור כלכלי חיובי שנמשך יותר מעשור. חברות הטכנולוגיה קרסו והעולם היה אמור להיכנס לתקופת מיתון טבעית, כפי שנהוג במחזור כלכלי נורמטיבי. כבר יוסף זיהה לפני כ 3500 שנה את המחזור הכלכלי (שבע השנים הטובות ושבע השנים הרעות). אך מה שיוסף הבין, לא הבינו קברניטי המשק האמריקאי ובמקום לתת למשק להיכנס למיתון טבעי, הם ביצעו פעולות מלאכותיות שדחה את המשבר. כיצד? הם הורידו ריביות ודחפו את שוק הנדל"ן האמריקאי לבועה מטורפת. תוך 8 שנים מחירי הדירות בארה"ב זינקו פי שלוש, כך הגענו למשבר 2008. הקריסה החלה ושוב הממשלות פעלו באופן מלאכותי והזרימו אלפי מיליארדי דולרים למשקים. כך המיתון החריף נדחה שוב. אך ב 2011 חזר בעוצמה כאשר מדינות כמו יוון, איטליה, ספרד ואחרות לא הצליחו להחזיר חובות. שוב נרתמו הממשלות בעולם ומנעו קריסה, אך הכלכלה העולמית נשארה שברירית, חולה וחלשה. כעת שמגיע הקורונה, המערכות הכלכליות אינם יציבות ושוב אנחנו בפני איום לקריסה כלכלית עולמית. הקורונה הוא רק "התירוץ", למעשה משבר כלכלי הוא מחויב המציאות בעולם, ויתכן שהפעם כבר לא יהיו כלים למנוע את הקריסה.
האם זה בהכרח רע? אם הכלכלה באופן טבעי צריכה להיכנס למיתון על מנת לצאת מחוזקת ובריאה, האם משבר הקורונה הוא בעצם אמצעי להבראה?
במידה מסוימת כן. כלומר חייבים משבר על מנת שהכלכלות בעולם יבצעו איפוס, יתייעלו וישקמו את עצמם. לאחר משבר הכלכלה תחזור לצמוח ותצא מחוזקת. אך הבעיה היא בתקופת הביניים – זינוק באבטלה, קריסת חברות והפחד הגדול מכולם – עליה של מנהיגים פופוליסטים המבטיחים להציל את המדינה ולהחזיר את הגאווה הלאומית. אירוע כזה התרחש בשנות ה 30 של המאה הקודמת. המשבר הכלכלי העלה את היטלר, מוסוליני, פרנקו ופשיסטים אחרים ובהמשך למלחמה נוראית וכמובן השמדה של העם היהודי. כלומר המשבר הוא הזדמנות ואף אולי נחוץ אך אף אחד לא יודע מה יקרה בתקופת הביניים וכיצד נשרוד את אותה תקופה. בוודאי שאף אחד לא רוצה לחזור על הימים האפלים של שנות ה 30 וה 40 של המאה ה 20. אם זאת יתכן שזה לא בידיים של קובעי המדיניות מכיוון שנגמרו להם הכלים להתמודד עם משבר כלכלי חמור. לכן אנחנו תלויים כעת באירוע חיצוני.
מה הפעולות שהאזרחים יכולים לנקוט כדי לא להחמיר את המצב?
חייבים להבין שאין ודאות למה שצפוי להתחולל. יש תרחיש אופטימי שהקורונה תעלם כלאומת שבאה תוך זמן קצר והמשקים יחזרו למצבם. בתרחיש כזה לא צריך לעשות דבר פרט להיות זהירים ולצמצם הוצאות מיותרות עד יעבור זעם. לעומת זאת ישנם תרחישים פסימיים הרבה יותר – קריסה של עשרות אחוזים בבורסה, פיטורים המוניים של עשרות ואולי מאות אלפי עובדים, פשיטת רגל של אלפי חברות וכו'. במצב זה נכון לצמצם התחייבויות ולא לקחת על עצמנו התחייבויות חדשות, להעביר השקעות לאפיקים בטוחים (כמו איגרות חוב ממשלתיות – בהנחה שלא תהייה קריסה של הממשלה, תסריט קיצוני מאד וכנראה לא ראלי), להימנע מזעזועים שתלויים בנו (לא הזמן לדרוש תוספת שכר ולאיים בהתפטרות). אך בעיקר הרבה סבלנות ואורך רוח בדרך כלל המצב נראה הרבה יותר גרוע משהו באמת והחיים חוזרים למסלולם.
אם זאת בתסריט קיצוני (כמובן בהסתברות מאד נמוכה) שבו יש אובדן שליטה על המערכת הכלכלית, כנראה הדבר היחידי שבטוח זה להחזיק מתכות – זהב, כסף וכו'. כבר יש דוגמאות לקריסה של בנקים (למשל קפריסין לפני מספר שנים) ולכן במצב זה אפילו החזקת מזומן בבנק לא תהווה פתרון. אך כפי שציינתי, אני לא מאמין שנגיע לתסריט כל כך עגום בישראל. המשק הישראלי איתן יחסית לרוב המדינות בעולם.
יתכן שהאירוע הזה ייתן את "התירוץ" האולטימטיבי להקים סוף סוף משלת אחדות לאומית ויאפשר משילוט שלא הייתה כאן כבר תקופה ארוכה מאד.
מה ההמלצות שלך לגבי מי שמחזיק ניירות ערך ונכסים פיננסים כלשהם, מה היית ממליץ לעשות?
אני זיהיתי כבר בסוף שנה שעברה את המשבר הקרב. אמנם לא צפיתי את הקורונה אך הסתייגתי מאד מהחגיגה הלא מובנת בבורסות בעולם. לכן הוצאתי את ההשקעות שלי מהבורסה, העברתי אותם לאפיקים סולידיים. הבעיה שמי שלא פעל עד כה כבר ספג ירידות חדות, הן באופן ישיר והן דרך קרנות, קופות גמל ואף קרנות פנסיה. כעת השאלה אם הצפי להמשך ירידות. התשובה תלויה במידה רבה בהמשך התפשטות הקורונה והשיתוק העולמי בעקבותיה. כל אחד צריך להעריך כיצד האירוע הזה צפוי להימשך. אם לדעתו השיא עוד לפנינו והוא צפוי לקחת עוד חודשים רבים, גם הכלכלה תמשיך להיפגע ואף ביתר שאת. לכן נירות הערך צפויים להמשיך ולהתדרדר. במצב זה נכון להעביר את ההשקעות שלנו לאפיקים בטוחים. אין צורך לפדות את הכסף, בהוראה פשוטה ניתן לבקש מהגופים המנהלים להעביר אותי לאפיק בטוח יותר. אך שימו לב, הנטייה שלנו לברוח מאוחר ובעיקר לשכוח לחזור בזמן. דווקא שהמשבר יראה בשיאו ואף התסריטים האפוקליפטיים יראו אמיתיים, זה יהיה הזמן לחזור לאפיקים המסוכנים. דווקא מי שיצליח לחזור בניגוד לזרם יראה רווחים גדולים עם החזרה לשפיות כפי שהתרחש בשנת 2009. לכן אסור להירדם בחוף המבטחים, צריך להישאר ערניים ולדעת לחזור בזמן, אחרת שכרנו יצא בהפסדנו ונראה את הרכבת טסה קדימה ואנחנו נשארנו בתחנה.