המעבדה לארכיאולוגיה פרהיסטורית במכללה האקדמית תל-חי עוסקת בחקר הפרהיסטוריה של עמק החולה ומתמקדת בחשיפת העדויות לפעילות האדם במהלך קרוב למיליון שנה של נוכחות באזור, ובתנאים הסביבתיים המשמשים רקע לחיי האדם. המעבדה היא מרכז מחקר עבור סטודנטים וחוקרים מישראל ומרחבי העולם. אנו מתמקדים בחקר האתרים הייחודיים השוכנים לגדת נהר הירדן במוצאו דרומה מעמק החולה.
פרהיסטוריה של נהר הירדן
עמק החולה הוא מקטע צפוני של בקע ים המלח. אורכו 22 ק"מ ורוחבו 7 ק"מ וגובהו 70 מטר מעל פני הים. רוב המחקר המדעי במעבדה מתמקד בערוץ הירדן במוצאו דרומה מעמק החולה. במהלכו מעמק החולה דרומה אל הכנרת מתחתר ערוצו של נהר הירדן בשכבות גיאולוגיות המייצגות רצף המתחיל בתקופת הפלייסטוקן הקדום (התקופה הגיאולוגית שתחילתה לפני 2.58 מיליון שנים) וממשיך עד ימינו אלה . שכבות אלה נמצאות באזור זה קרוב לפני השטח כתוצאה מצירוף מקרים ממוזל המשלב טקטוניקה, וולקניזם וגיאומורפולוגיה. ראשית לכל, נהר הירדן זורם באפיק המוכתב על ידי השבר הגיאולוגי הגדול היוצר את הבקע. למעשה זורם הירדן בין שני לוחות טקטוניים המתרחקים זה מזה כך שגדתו המערבית שייכת ללוח האפריקאי ואילו המזרחית, המרוחקת ממנה פחות מעשרה מטרים, היא שוליו של הלוח הערבי. התרוממותה של רמת כורזים כתוצאה מפעילות טקטונית כחלק מהתהוות בקע ים המלח היא שיצרה את גבולו הדרומי של עמק החולה לפני מיליוני שנים בודדות. קילוחי בזלת שזרמו מהרי געש סמוכים, שגם הם חייבים את קיומם לפעילותו של הבקע, זרמו לתוך ערוצו של נהר הירדן הקדום ואילצו אותו לזרום בערוץ רדוד על סלע קשה (תנאים גיאומורפולוגיים אלה הם הגורם לכך שאזור גשר בנות יעקב משמש את ההולכים בדרך המלך לדמשק לחציית נהר הירדן במשך אלפי שנים).
כבר במהלך המאה התשע עשרה הבינו תושבי עמק החולה כי העמקת ערוץ הירדן באזור זה (הידוע בכינויו "הפקק") תביא לירידת מפלס המים באגם החולה ולחשיפתן של קרקעות אותן קיוו לנצל לחקלאות. הניסיונות השונים לייבוש אגם החולה נמשכו אם כן עד למבצע הייבוש הגדול בשנות החמישים של המאה העשרים. כל המבצעים ההנדסיים הללו היו כרוכים בהעמקת ערוץ הירדן מדרום לעמק החולה. למעלה משנים וחצי טונות של קרקע נחפרו מערוץ הירדן במהלך פעולות הניקוז השונות. כיום ברור כי יחד עם הקרקע נחפרו גם אתרים ארכיאולוגיים רבים וחשובים והממצאים אבדו לנצח. כתוצאה מפעולות ניקוז אלו זורם היום נהר הירדן בתעלה מלאכותית וגדותיו הן תוצאה של עבודת כלי חפירה כבדים ולא התחתרות טבעית. קשה לקבוע במדויק בכמה העמיק הערוץ במהלך מאה השנים האחרונות אך ניכר שמדובר בכמה מטרים.
במהלך עבודות הניקוז נחשפו אתרים פרהיסטוריים רבים לחופו של הירדן. המחקר במעבדה לפרהיסטוריה מתמקד בחשיפת הממצאים העשירים מאתרים אלו:
במהלך עבודות הניקוז בדצמבר 1999 נפגעו קשה השכבות הנושאות ארכיאולוגיה מצפון לגשר בנות יעקב. הטרקטורים חפרו בתוך רצף עבה של שכבות השייכות לתצורת בנות יעקב ובתוכן כלי אבן רבים ועצמות בעלי חיים כולל פילים. כדי לבחון את השרידים שנפגעו נערכה בשנת 2002 חפירת בדיקה מצומצמת בשטח של כמטר וחצי בגדת הירדן המזרחית כשש מאות מטרים מצפון לגשר בנות יעקב . בחפירה נחשף אופק ארכיאולוגי עשיר מאוד בכלי אבן הממוקם מעל קילוח של בזלת. קילוחי בזלת ניתנים לתיארוך בשיטה המודדת את דעיכה של איזוטופים של ארגון. שיטה זו נחשבת לבעלת דיוק טוב. כלומר ניתן לקבוע את גילה של השכבה הארכיאולוגית. גיל הבזלת נקבע ל 665 אלף שנים לפני זמננו. זהו התאריך הרדיומטרי היחידי מאתר אשלי בלבנט עד כה. באתר נחפרו עצמות פילים ועצמות רבות נוספות נאספו מערימות שהותירו הטרקטורים. כלי האבן באתר דומים מאוד לאלו שנחפרו באתר של גשר בנות יעקב ויוצרו על ידי אנשים שהשתמשו באותה טכנולוגיה ובאותם חומרי הגלם. הכלים העיקריים הם אבני יד וקופיצים, כלי חיתוך גדולים מאוד העשויים מיעוטם מצור ורובם בזלת. האתרים באזור גשר בנות יעקב הם היחידים במזרח התיכון בהם יוצרו קופיצים מבזלת. כלים דומים מוכרים לנו מאתרים באפריקה כמו גם בקווקז ובהודו. ניתן אם כן לטעון כי תושבי גשר בנות יעקב הקדומים הם בעלי מסורת טכנולוגית ששורשיה באפריקה ומייצגים גל של הגירה העבר במסדרון הלבנטיני והגיע עד הודו במזרח וספרד במערב.
החל בשנת 2022 חודשה החפירה באתר בהשתתפות חוקרים וסטודנטים מכל רחבי העולם וכן סטודנטים מהמכללה האקדמית תל חי.
במשך למעלה מ-10,000 שנה חזרו תושבי עמק החולה הקדומים לאותה נקודה לחופו של אגם החולה הקודם במטרה לדוג ולנצל משאבים נוספים שמקורם במים. הם השאירו אחריהם קרסי דייג, משקולות אבן ושאר ציוד דייג מתקדם, עדות לרמה הטכנולוגית הגבוהה ולכושר ההמצאה שלהם.
האתר הפרהיסטורי מדרגות הירדן מתעד סדרה של ביקורים קצרי מועד של דייגים באותה נקודה מועדפת לחופו של אגם החולה הקדום בתקופה שבין 21 ל-10 אלפים שנים לפני זמננו. כלי הצור שנחפרו משכבות האתר שייכים לכל השלבים של התקופה האפיפליאוליטית בלבנט.
בתקופה זו התרחש בלבנט אחד השינויים המשמעותיים ביותר בהיסטוריה האנושית – המעבר מקבוצות קטנות של ציידים לקטים נוודים לקהילות יושבות הקבע המתבססות על כלכלה חקלאית. בה בעת, האקלים העולמי השתנה דרמטית עם סופה של תקופת הקרח האחרונה, משיא התנאים הקרחוניים לפני כעשרים אלף שנה ועד תחילת התקופה הבין-קרחונית האחרונה – ההולוקן – שבה אנו חיים היום. אתרים המתעדים את כל התקופה האפיפליאוליתית הם נדירים בלבנט, ושכבות האתר מדרגות הירדן מתעדות את שני התהליכים המרכזיים הללו.
על הפרויקט באתר Prehistoric Upper Jordan River
שמונה עונות החפירה באתר המוסטרי של שפך נחל מחניים על גדות נהר הירדן העליון פתחו חלון המאפשר הצצה לאורחות החיים של אנשי התקופה הפליאוליתית התיכונה במהלך שהות קצרה שבה עסקו בציד בעלי חיים גדולים לחופו של אגם החולה הקדום.
האתר בנחל מחנים הוא אתר קטור המתוארך בשיטת OSL לכ-60,000 שנה לפני זמננו. האתר מתעד סדרה של אירועי ציד קצרי מועד.
השהות הקצרה שבה התקיימה הפעילות באתר, המגוון המצומצם של פעילויות המתועדות בו, והשימור יוצא הדופן של שרידים אורגניים, ובמיוחד שרידי צמחים מאפשר הצצה אל "רגע בחיי" הציידים הפרהיסטוריים מספקים תמונת עבר ברזולוציה שנדיר להשיג בחקר אתרים כה קדומים.
על הפרויקט באתר Prehistoric Upper Galilee
Sharon, G., Grosman, L., Allué, E., Barash, A., Bar-Yosef Mayer, D. E., Biton, R., Bunin, E., Langgut, D., Melamed, Y., Mischke, S., Valletta, F. and Munro, N. 2020. Jordan River Dureijat: 10,000 years of intermittent Epipaleolithic activity on the shore of Paleolake Hula. PaleoAnthropolgy, 2020:34–64.
Sharon, G. and Berger, U. 2020. Rock art in south Levantine dolmens. Asian Archaeology, 1–13.
Langgut, D., Cheddadi, R. and Sharon, G. 2021. Climate and environmental reconstruction of the Epipaleolithic Mediterranean Levant (22-12 ka). Quaternary Science Review, 270, 107170. https://doi.org/10.1016/J.QUASCIREV.2021.107170 Q1.IF4.571
Pedergnana, A., Cristiani, E., Munro, N., Valletta, F. and Sharon, G. 2021. Early line and hook fishing at the Epipaleolithic site of Jordan River Dureijat (Northern Israel). PLoS ONE, 16(10), e0257710. https://doi.org/https://doi.org/10.1371/journal. pone.0257710 Q1. IF 3.24
Sharon, G., Muller, A. and Gubenko, N. 2022. Ma’ayan Barukh - in search of an Acheulian site. Mitekufat Haeven: Journal of the Israel Prehistoric Society, 52:6-31.
Shavit, A. and Sharon, G. 2023. ETI can clarify debates over the Neolithic revolution. Philosophical Transactions B of the Royal Society. Q1.
Martin-Viveros J. I., Oron M, Ollé A, Chacón M. G. and Sharon G. 2023. Butchering knives and hafting at the Late Middle Paleolithic open-air site of Nahal Mahanayeem Outlet (NMO), Israel. Scientific Reports, 13(1):112. https://doi.org/10.1038/s41598-022-27321-5
Yaroshevich, A., Oron, M., & Sharon, G. (2023). Big-game hunting during the late Middle Paleolithic in the Levant: Insights into technology and behavior from Nahal Mahanayeem Outlet, Upper Jordan River, israel. Journal of Archaeological Science: Reports, 47, 103777. https://doi.org/10.1016/J.JASREP.2022.103777
