איך לחנך ילדים לשליטה בכעסים

כעס הוא תופעה טבעית, והנוכחות שלו אצל ילדים, כמו גם אצל מבוגרים, הינה חלק מהתפתחות רגשית בריאה. 

הכעס הוא לרוב תוצאה של תסכול. כל ילד מתמודד בשלב כלשהו בחייו עם תסכולים ברמות שונות. תסכולים רבים אצל ילדים נובעים מן הפער בין השאיפה שלהם לעצמאות לבין היכולות שלהם בפועל, שיוצרים תלות, ומן הפער בין הצורך שלהם לסיפוק מיידי לבין מגבלות המציאות. 

בהתמודדות עם הכעס קיימת נטייה להיפטר ממנו, להעלים אותו או להתעלם ממנו. אולם מחקרים מראים כי בפועל התעלמות והדחקה עלולים להעצים את הכעס, להעצים את התסכול הפנימי, ובסופו של דבר ליצור מצבים של תוקפנות או של קהות רגשית אצל ילדים (ושוב, זה נכון כמובן גם אצל מבוגרים), שעלולים לבוא לידי ביטוי בשנים מאוחרות יותר בין השאר בחוסר קבלת מרות, בבעיות לימודיות, בדחיה חברתית, בקושי ביצירת קשרים אינטימיים, ובפגיעה בבגרות הנפשית. 

בגילאי שנתיים עד ארבע שנים נפוצים מאוד בשעת כעס התקפי זעם, שנקראים בשפה מקצועית  'טנטרום'. הם באים לידי ביטוי בסערת רגשות אינטנסיבית, ועלולים לכלול בכי, צרחות, סרבנות, היעדר משמעת, השתוללות וקושי להתפייס, תוקפנות ואפילו תגובות אלימות. גם בגיל ההתבגרות הכעס מתבטא בהתפרצויות רגשיות.
הביטוי של הכעס אצל ילדים, במיוחד כשמדובר בהתקפים כאלה, פעמים רבות מבהיל את ההורים, מעורר אצלם ספק בנורמליות של הכעס, גורם להם להאשים את עצמם ולהיות מואשמים על ידי הסביבה בחוסר איזון של הילד, ומעלה חששות שאולי קיים אצל הילד קושי בוויסות העצמי או קושי רגשי. 

התקפי זעם כאלה מתרחשים בדרך כלל דווקא בנוכחות האנשים הקרובים ביותר, ואצל ילדים דווקא בנוכחות ההורים. קורה לא מעט שילדים שהם ממושמעים וצייתנים בבית הספר, בגן, ובמסגרות אחרות- בבית נקלעים לחיכוכים, מריבות, ואלימות מילולית ופיזית עם ההורים.
אין בכך להטיל אשמה או כתם שחור על ההורים, אלא להיפך: הורים כאלה יכולים להיות גאים בעצמם. זה מעיד שהילדים מרגישים בנוח ליד הוריהם, שההורים מקבלים אותם כמו שהם, וזה בדיוק המקום שהם מוצאים לעבד את הרגשות. זה מה שמביא לביטוי של הכעס ולהתקפי זעם.  
הכעס שאנחנו רואים אצל ילדינו הוא למעשה מתנה בשבילנו ובשבילם! כי הוא מלמד אותנו איפה הם נמצאים מבחינה רגשית. אם נהיה קשובים לכעס הזה, וניתן לו מקום- נוכל ללמד את ילדינו איך לעבד ולהשתמש נכון בכעס שלהם, בצורה שתתרום ותהיה יעילה להם, והם לא יגיעו למצבים הקשים שתוארו. 

איך עושים את זה?

1. בשעה שילד כועס חשוב לשים לב לשלומו ולשלום סביבתו, וכן להגנת רכוש.

2. בשעת הכעס עצמו לא טוב להיכנס עם הילד לוויכוחים. צריך להשתדל להימנע מעימותים, מבירורים, מעונשים ומהטפת מוסר. בשעה כזו על המבוגר לבטא כלפי הילד מסר של הגנה ולא של הענשה. 

3. חשוב לשים לב ולהיות קשובים לרגשות שאותם חווה הילד, ולנסות להגדיר אותם ביחד איתו.

במקרים של כעס גדול או התפרצות זעם- פעמים רבות הילד נבהל בעצמו ממה שקורה. הוא עלול לפתח רגשות שליליים כלפי עצמו, ולחוש פחד, בדידות ובלבול, במיוחד כשהוא מקבל תגובות מן הסביבה שמסתדרות עם רגשות כאלה. 

כשאנחנו קשובים לרגשותיו של הילד זה מאפשר לתת מקום לכעס, ולעבד אותו. וזה גם מאפשר לילד להבין את עצמו ולהבין מה עובר עליו, להפחית מן הבהלה ולהימנע מרגשות שליליים כלפי עצמו.

4. חשוב לתת מקום לכל רגש שעולה, להתייחס אליו, לזהות אותו, ולהיות מוכנים לדבר עליו. 

יחד עם זאת יש לזכור שכל רגש הוא לגיטימי, אך לא כל מעשה הוא לגיטימי. מעשים של פגיעה ותוקפנות, לדוגמא, אינם לגיטימיים, ולא נוכל לאפשר אותם או להיות סובלניים כלפיהם.

5. חשוב להזדהות עם הילד. למשל: "זה באמת מאוד מכעיס שמפרקים לך את הלגו" או "זה כל כך עצוב שמתבטל טיול!" באופן זה הילד ירגיש שאנחנו באמת מבינים אותו. 

האמפטיה וההזדהות מאפשרת לילד להרגיש אהוב, רצוי ושייך למרות כל מה שקרה, ולמרות הכעס הגדול שהוא חווה.
לפעמים אנחנו לא מסכימים עם הילד. אל דאגה, אמפתיה היא הזדהות והבנה, אך לא הסכמה.

6. גם בעת כעס ורגשות שליליים חשוב להקפיד על קיומם של הגבולות, שהם תחום חשוב וקריטי מאוד בחייהם של ילדים. דווקא בעת כעס מחפשים הילדים נחישות, החלטיות, הצבת גבולות ועקביות, וחשוב להנכיח אותם. למשל "למרות שאתה מאוד מאוד כועס- אתה לא מרביץ. אנחנו בשום אופן לא מרביצים" או "למרות שאתה מאוד עצוב אתה לא הורס. אנחנו בשום אופן לא הורסים".
   כמובן שהצבת הגבולות תהיה בהתאם למה שמקובל ונהוג אצלכם בבית. טריקת דלתות והרמת קול הן דוגמא להתנהגויות שהן לגיטימיות בבתים מסויימים, אך נחשבות "מחוץ לחוק" בבתים אחרים.

7. לפני הכל- חשוב שאתם כהורים או כמבוגרים משמעותיים בחייו של הילד תהיו מודל לחיקוי עבורו. שהוא יוכל ללמוד מכם איך נכון להתנהג ולהגיב בשעת כעס, באופן מווסת ולא באיבוד שליטה. 

היתרונות של תואר ראשון בעבודה סוציאלית

סטודנטים הלומ דים ל תואר ראשון בעבודה סוציאלית לומדים לקדם ילדים ומבוגרים, משפחות, קהילות ויחידים אל מעבר לקשיים ולמגבלות, להעצים את השליטה על חייהם, ולשפר את איכות החיים. בעלי תפיסת עולם כוללנית, הומניסטית וחברתית מוזמנים לקחת חלק.