שינוי בשנים האחרונות לגבי גיל הפרישה

הקורונה טלטלה את שוק העבודה בישראל על כל האספקטים השונים שלו. הרבה עסקים נסגרו, אנשים החליפו מקצועות ויש הרבה ניסיונות לאושש את הכלכלה בדרכים כאלו או אחרת. אחת הדרכים היעילות לאושש ולקדם את הכלכלה היא באמצעות העלאת גיל הפרישה. הנושא דובר בכמה וכמה מקרים בשנים האחרונות, והגיל עולה בהדרגתיות עד למצבו כיום – גיל 65 עבור נשים וגיל 67 עבור גברים. גיל הפרישה עולה מכמה סיבות, כאשר הסיבה המרכזית היא כמובן כלכלית, שכן כאשר אנשים עובדים, הם חלק משוק העבודה, הם מייצרים תוצרת ובעיקר לא מקבלים כסף מהמדינה.

סיבות כלכליות ורפואיות

יציאה מוקדמת של אנשים לגמלאות תגרום למדינה להוציא עליהם לא מעט כסף עם השנים. הנושא הוא קריטי מפני שהרפואה התקדמה פלאים בשנים האחרונות ואנשים חיים הרבה יותר שנים. כך, המדינה למעשה מכלכלת הרבה מאוד אנשים אשר כשירים לעבוד, אך לא עושים זאת כי הם יכולים להרשות לעצמם. באופן עקרוני, לא מדובר במספרי ברזל, ואנשים יכולים לשנות ולהתאים את גיל הפרישה שלהם, שכן אפשר להקדים או לאחר אותו, אך כמובן שיש לכך השפעות כלכליות. גיל הפרישה המוקדמת הוא 60, אך אנשים לא יקבלו את הפנסיה המלאה ואת הסכומים מביטוח לאומי, עד אשר יגיעו לגיל הפרישה הרשמי.

לעבוד אחרי גיל פרישה – זה אפשרי?

מנגד, יש המון אנשים שמרגישים שהם יכולים להמשיך לעבוד גם מעבר לגיל הפרישה. יש גם אנשים שמרגישים שהם צריכים להמשיך לעבוד כדי להרוויח עוד כסף או לשמור על רמת החיים אליה התרגלו. במקרים כאלה, יכול המעסיק לשקול את המשך העסקתו, אם כי הוא אינו חייב להמשיך את ההעסקה אם הוא אינו מעוניין בכך. לכן, יש לנסות ולהיות אפקטיביים גם בשנים האחרונות לעבודה, גם אם זה נראה קשה ומורכב יותר. בחלק מהמקרים, המעסיקים יציעו חבילות פיצוי לאנשים כדי שיפרשו מוקדם יותר, וזאת על מנת לחסוך כסף בעתיד. זה קורה בעיקר בתאגידים גדולים ובבנקים, וזה משהו שמועיל מאוד לשני הצדדים.

מתי יוצאים לפנסיה בישראל?

אצל הגברים הנושא של גיל הפרישה הוא פשוט. כל מי שנולד אחרי שנת 1942, גיל הפרישה שלו הוא 67. עד לפני כעשור וחצי, היו אנשים שיצאו בגילאים מוקדמים יותר, אך זה כבר לא קורה, ואם כבר, רוח השינוי היא להעלות את הגיל בעוד שנה או שנתיים, כדי לייצר עוד הקלה על הכלכלה הלאומית, שחטפה מכה קשה בעקבות מגפת הקורונה. עבור נשים, העניין הוא מעט יותר מורכב, כאשר עד לפני כשנה, גיל הפרישה היה 62. לאחר הקורונה, החליטו על עלייה הדרגתית בגיל הפרישה עד גיל 65, כדי לעזור לכלכלה. בסופו של דבר, כל אישה שנולדה עד דצמבר שנת 1959, תצא לפנסיה בגיל 62. לאחר מכן, מתחילה העלייה האקספוננציאלית.

ההבדל בין נשים לגברים

המדרגות מתחילות מילידות שנת 1960, שיצאו לפנסיה בגיל 62 ו-4 חודשים. ישנה קפיצה של 3 או 4 חודשים אצל כל שנתון, החל משנת 1961 ומעלה. בסופו של דבר, כל מי שנולדה בשנת 1970 ואילך, תצא לפנסיה רק בשנת 2045, בגיל 65. האם תהיינה עלייה נוספת? ככל הנראה שכן. האם תהיה ירידה? כנראה שלא. אגב, עבור נשים, גיל 65 הוא גיל הפרישה הרשמי, אך מבחינת חובת הפסקת העבודה של המעביד, הגיל הרשמי הוא 67 עבור גברים ונשים כאחד. כיום, יש הרבה מאוד אנשים שרוצים להמשיך לעבוד בקונסטלציה כזו או אחרת, ואפילו באחוזי משרה נמוכים יותר, כדי לשבור את שגרת החיים שלהם, ולא להתנוון בבית, וצעד כזה הוא כמובן מבורך עבור המדינה, ועבור העובד, אם הוא חפץ בכך.

יוצאי דופן

יוצא הדופן בגיל הפרישה הם אנשים שחוו טרגדיות במשפחה. גיל פרישת חובה עבור הורה שילדו נפטר הוא 71, אך אבות שילדם נפטר עקב שירותם הצבאי, רשאים להמשיך בעבודתם עד גיל 72. המטרה של הסעיפים הללו הוא לאפשר לאנשים להתמודד כלכלית עם האובדן, ולהשיג עוד כמה שנים של עבודה, אם הם חפצים בכך. בכל מקרה, אותם אנשים יצטרכו לעבור ועדת תעסוקה, שתקבע את כשירותם ואת זכאותם להטבה הזו, אם הם רוצים אותה כמובן.

רוצים לצאת מוקדם

הנושא של פרישה מוקדמת הוא כזה שמעניין הרבה אנשים כיום. יש אנשים רבים שמקבלים ירושות או אוגרים מספיק כסף כדי להתחיל ליהנות מהפרישה בגיל מוקדם יותר. יש המון הסכמים קיבוציים שמקדימים את גיל הפרישה באופן רשמי, תוך הפחתה מאחוזי הגמלה. בישראל, אי אפשר לקבל שום הטבות פנסיוניות בשוק העבודה הפרטי מתחת לגיל 60. בצבא ובכוחות הביטחון הנושא שונה לחלוטין, ואפשר לקבל פנסיות צבאיות כבר בעשור החמישי לחיים. הבעיה עם כך, שהבחירות הללו נעשות בגיל מוקדם, ובהרבה מקרים אנשים לא מבינים את ההשלכות, מעדיפים להשתחרר, ומפספסים קריירה קצרה יותר.

מי עושה סדר בבלגן?

ישנם מגזרים ספציפיים שיכולים לצאת לפנסיות מוקדמות, וזה כולל עובדי מדינה (למעט במקרים חריגים) וגננות. כאן יש משמעות גדולה לסוג הפנסיה, ולקיום פנסיה תקציבית. יש הרבה מאוד אלמנטים שמרכיבים את הפנסיות שלנו, לצד זכויות וחובות. כדי להבין זאת בצורה אידיאלית, עדיף לפנות למשאבי אנוש בחברה בה אתם עובדים, או לאנשי מקצוע המתעסקים בתחום, אם אתם עצמאיים. שירותי אנוש הם קריטיים עבור אנשים שמריחים את גיל הפרישה, מכיוון שיש הרבה זכויות שאנשים לא מודעים אליהם. אנשי משאבי אנוש הם קריטיים בחברה מבחינת רווחה, ולכן הם מאוד מבוקשים. יש להם תפקיד משמעותי גם בגיוס, וגם בסידור הזכויות והחובות של עובדים, ולכן, אנו רואים הרבה מאוד אנשים שלומדים את התחום בשנים האחרונות.