מרכז מחקר עיר הנחלים

פרופ' אילת שביט – ראש המרכז

מייל: [email protected]

מומחיות ומומחים אקדמיים 

מומחיות ומומחים מקומיים 

מנהלים בפרויקט 

זהר שיף סיני - מנהל ומתכלל הפרויקט 

מייל: [email protected]

כפיר רחימי - מנהל הדאטה של הפרויקט (ארגון, שימור והנגשת הנתונים) 

צוות יעוץ בינלאומי 

שאלות מחקר 

השאלות המשותפות לכל מחקרי המגוון הביולוגי באזור הדיגום: 
1.    מהו עושר המינים, רשימת המינים (כולל ציון המינים המקומיים ומיני דגל) בסביבת הנחל והמעיינות בשער הכניסה הדרומי לעיר קריית שמונה?
2.    האם חל שינוי במגוון הביולוגי במובן זה לפני ואחרי שיקום נחל עין זהב בשער העיר?

שאלות ספציפיות על "מיני דגל" באזור הדיגום: 
1.    היכן צומח, אם בכלל, בוצין הגליל (Galilee Mullein, Verbascum galilaeum Boiss )?
2.    האם יש עדות לקינון אדום חזה בנחל (European Robin, Erithacus rubecula  ) ? 

מתודה בתחום המגוון הביולוגי 

• מיקום נקודות הדיגום – 11 נקודות הדיגום נבחרו לאחר דיון תיאורטי משותף, בעקבותיו סיורים משותפים בשטח, וחילופי מפות והצעות במייל. השתתפו בתהליך מגוון מומחים אקדמיים (מתחומי הכימיה של המים, רבגוניות החיים, מדעי הנתונים, פילוסופיה של המדע) לצד מומחים מקומיים (מערכת הביוב העירונית, מורשת העיר, אקטיביזם סביבתי). בסיום תהליך ברור השאלות והצרכים השונים של המומחים, הוסכם על הנקודות לאורך הנחל, כל אחת מופתה GISית, מוקמה בבית גידול אחר (הפוליגון של בית הגידול מופו GISית), ובהן נדגמים כל נתוני הפרויקט. מפת נקודות הדיגום:  

תמונה

• מועדי הדיגום – סה"כ 22 דיגומים לאורך כל ארבע העונות בשנה, כל אחד למשך שעתיים בשעות אחה"צ. 
• אופן הדיגום – •    אופן הדיגום – דיגום במאמץ קבוע, בשני מסלולים שונים שנקבעו מראש. הליכה קבוצתית (תושבים וסטודנטים) עם מומחה מקומי ו/או אקדמי, בשעות אחה"צ בקצב נינוח למשך שעתיים, ותוך כדי הליכה תיעוד המצאי הביולוגי על ידי המומחה וגיוס המידע, הזכרונות והעמדות של התושבים לגבי המצאי. לאחר הסיור המומחה יעמוד בקשר עם האחראי מטעם הקבוצה, ויוודא שהמידע מדויק לפני שליחתו למאגר המידע המקוון של המוזאון לטבע ע"ש שטיינהרט. קישור למאגר המידע.  
• תהליך העבודה המשותפת עם הקהילה – קבוצת פעילי "זהב כחול" קמה בשנת תשע"ט, כאחד מלקחי קורס "זהב כחול : שומרי הנחל בעין זהב " שהובילה אקדמיה בכיכר. בשנה הראשונה הקבוצה מנתה 5 נשים וכיום חברים בה קרוב ל150 מתושבי קריית שמונה והאזור. תדירות הסיורים בשטח היתה 5 לשנה בשנים הראשונות והתגברה בהדרגה. בתשפ"א-תשפ"ב התקיימו 10 סיורים  בשנה (למרות הקורונה), בתשפ"ג בוצעו 22 סיורים בשנה, ובתשפ"ד (עקב פינוי העיר בעת מלחמה) עדיין לא נערכו סיורים. בנוסף, מתקיים שיח ער בקבוצת הווטסאפ "זהב כחול": שאלות ותשובות על זיהוי מינים, תיעוד מפגעים ודיווח למקבלי החלטות בעירייה. בשנתיים האחרונות חברי הקבוצה מוזמנים לאירועים בנושאי סביבה, מורשת מקומית ודיונים על תכנון שיקום הנחל.  מבין הבאים, לא מעט מביעים את עמדתם.  
• ניתוח הנתונים – זיהוי המינים נעשה ע"י המומחה המקומי ו/או האקדמי בשטח, ניתוח נוסף לפי הצורך. 
• תיעוד נתונים – מצ"ב לינק לטופס BioCollect בעזרתו מתועד המידע, וראו לינק לאתר במודל בו תועד המידע עד לשנת תשפ"ג. 

מתודה ייחודית לדיגום בעלי החיים במים 

• תהליך בחירת אתרי הדיגום: התמקדות בנקודות קבועות בתוך פוליגון "הנרייטה סאלד" ופוליגון "פארק קק"ל", שהן אותן הנקודות בהן התבצע ניטור כימי של המים.
• תיעוד הדיגום: בנוסף לצילום ותיעוד הממצאים בטופס Bio-Collect ממצאים מסוימים יישלחו וישמרו במוזאון הטבע ע"ש שטיינהרט. 

מתודה ייחודית לדיגום ציפורים 

• תהליך בחירת אתרי הדיגום: נקודות הדיגום של הטיבוע נבחרו בסיור מקדים של מומחים מקומיים ב23.12.2022  ובדיקת הצלחת הלכידה ב30.12.2022. הרשתות יוצבו בנקודות קבועות, עם עיגון GIS בפוליגונים האקולוגיים של: משאבים, פארק קק"ל ומפגש הנחלים.  
• מתודת הדיגום: טיבוע ציפורים, לא מאמץ אחיד בכל פוליגון אלא מספר שונה של רשתות כתלות בתוואי השטח, ומשך פתיחת הרשתות יקבע כתלות במזג האוויר (לרוב 4 שעות). לאחר הוצאת הציפורים מן הרשת הן יטובעו, ימדדו פרמטרים קבועים (אם ילכד אדום חזה יבדקו גם פרמטרים של קינון), ותערך הדרכה קצרה לקבוצות תלמידים ו/או קהילה. 

השערות, ממצאים ותובנות בתחום המחקר הביולוגי

• פטריות (מובילי המחקר: ששון זערור ופרופ' סגולה מוצפי)
• צומח (מובילי המחקר: יפעת גרנט וד"ר עידן ברנע - מיפוי האקולוגי, ולילך מוצפי - צמחי מאכל)
• בעלי חיים במים (מוביל המחקר: יוני יעקובי. ליווי: ד"ר זוהר ינאי)
• חרקים וחסרי חוליות (מובילי המחקר: ד"ר איתי אופטבסקי וסיוון מרגלית)
• זוחלים ודו-חיים (מוביל המחקר: ד"ר בעז שחם) 
• ציפורים (מובילי המחקר: אלה רימון ופרופ' אילת שביט) 
• יונקים (מוביל המחקר: אסף בן דוד – גששות עקבות ופרופ' תמר דיין) 

שאלות המחקר בתחום הרכב המים 

1.    מהם נתוני איכות המים באזור הדיגום בשנים 2022-2025? 
2.    איזה שינו חל במדדי איכות המים – אם בכלל – בעקבות ארועי גשם?
3.    מהו ההסבר הסביר ביותר להבדל במדדי איכות המים בין העונה היבשה והרטובה– אם ישנו – ניקוז ארועי הגשם (ואם כן, איפה), זיהום אנושי מקומי (ואם כן, איפה) או שניהם? 
4.    איזה שינוי חל במדדים הכימיים של איכות המים – אם בכלל – לאחר ביצוע שינויים פיזיים הכרוכים בתוואי הנחל וסביבתו ב-2024, ולאחר שינויים אחרים לאורך הנחל ב-2025?

מתודה בתחום איכות המים 

• תהליך בחירת נקודות הדיגום 
• מועדי הדיגום: 8 דיגומים לאורך השנה, 4 בעונה היבשה ו4 בעונה הרטובה. 
• הפרמטרים לדיגום:  זרחן מומס וזרחן כללי, חנקן: ניטראט (NO3), אמוניום  (NH4) וחנקן מומס כללי (TDN), מוצקים מרחפים במים (TSS) , חומר אורגני מרחף במים (SOM), צריכת חמצן כימית במים (COD) , חומרים אורגנים במים, מתכות נדירות. 
• ניתוח הנתונים: לאחר כל ארוע דיגום הנתונים ישלחו למעבדות בתל חי ומיג"ל והממצאים ינותחו תוך תשומת לב לתוואי הזרימה העילית בקריית שמונה (מפת Lider של ניקוז העיר).  
• תיעוד הנתונים

תמונה

קרדיט הדמיה: משרד ליגמ פרויקטים סביבתיים 

מסגרת המחקר: המחקר המושגי מנתח את הנתונים, הפעילויות והפרשנויות שנאספו תוך כדי המחקר הכימי, הביולוגי והחברתי, דרך הפריזמה של מספר מושגים מכוננים. הניתוח כולל השתתפות פעילה במחקר האמפירי ובתיעודו למען המטרה של צמצום פערים בסביבה פריפריאלית, ובמובן זה מדובר במחקר שאיננו ניטראלי אלא מעורב (Involved Philosophy). 

שאלות המחקר בתחום המושגי

1. מהו המובן הפרקטי של מושגי היסוד המכוננים את התנהלות הפרויקט: 'שותפות', 'מקום', ו'מעורבות'? ומה היחסים ביניהם? 
2. מה המובן הפרקטי של מושגים המכוננים אינטראקציה שיתופית אקטיביסטית בפרויקט: 'דיאלוג', 'אמון', 'אי-הסכמה', 'הבדל', 'קהילה', 'מומחיות' ו'אי צדק'? ומה היחסים ביניהם?