שאלות המחקר
בתחום החברתי
1. האם ובאיזו מידה יחול בעקבות הפרויקט שינוי בעמדות והתנהגות התושבים ביחס לנחל: המידה בה הוא נתפס כחשוב בעיניהם, מידת הרצון להגיע אליו ולבלות בו, המידה בה מוכנים לפעול למען שימורו, מידת ההתקשרות אליו (Place attachment) והפעולות הננקטות על ידם בהקשר לנחל? האם ימצאו הבדלים בין עמדות שלושת קהלי היעד שהוזכרו לעיל?
2. האם ובאיזו מידה יחול בעקבות הפרויקט שינוי בעמדות התושבים ביחס לעיר קריית שמונה: דימוי העיר בעיני התושבים, תחושת ההתקשרות למקום, מידת הרצון לגור בעיר בעתיד, מידת ההערכה של מרכיבים שונים בעיר כגון תרבות הפנאי בעיר, והמידה בה מוכנים לפעול למען קידום העיר? האם ימצאו הבדלים בין עמדות שלושת קהלי היעד שהוזכרו לעיל? האם השתתפות התושבים במיזמי מדע קהילתי (Community science) מחזקת את תחושת הזיקה שלהם לעיר?
3. מהן עמדות התושבים ביחס לפרויקט ולתרומתו לקריית שמונה ולאזור ומהי שביעות רצונם מהשינוי? האם חל שינוי בעמדות התושבים לגבי הנכונות לשמור על המראה הטבעי של הנחל ועל רבגוניות החיים של הסביבה האקווטית? האם ימצאו הבדלים בין עמדות שלושת קהלי היעד שהוזכרו לעיל?
בתחום שותפות אקדמיה- קהילה
1. מהם הגורמים, המנגנונים והתהליכים המקדמים או המגבילים הפעלת השותפות אקדמיה-קהילה על פי תפישות השותפים השונים? מהם המניעים השונים של בעלי העניין לפעול במסגרת השותפות?
2. כיצד מתפתחת השותפות אקדמיה-קהילה בארבעת המרחבים: מרחב הידע; מרחב התיאום; מרחב ההסכמות; ומרחב הבעלות המשותפת?
3. מהו המודל הלוגי (Simple logic model) של הפרויקט? מהם המרכיבים הייחודיים במודל לפרויקט בקריית שמונה ומהם המרכיבים הניתנים להעברה לפרויקטים דומים במקומות אחרים בארץ ובעולם?
מחקר הערכה חברתי - תהליך, מטרות וכלי המחקר